צרו קשר לקבלת ליווי מקצועי והגון

עבירת קבלת דבר במרמה

הסדר טיעון (או עסקת טיעון), הוא מעין משא ומתן מנהלי מוסכם בין הנאשם לתביעה במסגרת הליך המשפט הפלילי. לאחר הגשת כתב האישום ובו פירוט העבירות שבוצעו, יוכל הנאשם לבקש להפחית את העונש הצפוי על ידי תיקון של עובדות כתב האישום או סעיפי העבירות, בכפוף להודאה מלאה באשמה. זהו הסכם שחוסך למערכת המשפט זמן שיפוטי יקר והקצאת משאבים מצידה ומאפשר לנאשם להתגונן מפני חומרת העונש. הסדר הטיעון מונע את הדיונים בבית המשפט ופותר גם את נפגעי העבירה מהצורך להעיד, למעט במקרים מיוחדים של נפגעי מין ואלימות חמורה. השופט ובית המשפט אינם מהווים צד בהסדר הטיעון והם יקבלו לרוב את ההסכם שאליו הגיעו הצדדים במעמד הדיון. התביעה תגיש לבית המשפט כתב אישום מתוקן שבו יודה הנאשם, כאשר שיקול הדעת לעניין העונש יישאר בידי השופט. אפשרות נוספת היא הגדרת טווח ענישה מוסכם במסגרת עסקת הטיעון, כאשר בית המשפט רשאי לקבוע את העונש במסגרת הטווח שהוגדר.

מהו תפקידו של עורך דין אורדן במסגרת הסדר הטיעון?

מטבע הדברים, נחשב הסדר הטיעון להליך מורכב שלא ניתן לנהל מול התביעה באופן עצמאי. כדי להשיג תיווך ראוי ונכון בין הנאשם לתביעה, יש להיעזר בעורך דין מקצועי ומומחה המכיר את סדר הדין הפלילי על בוריו ויכול להשתמש בידע הרב והמוניטין שצבר על מנת להגיע להסכמים. עורך דין פלילי אורדן מודע לשאיפת הפרקליטות למצות את הדין עם הנאשמים, במקביל לרצונה להגן על האינטרס הציבורי והאתיקה המשפטית ועל כן ישמש כבא כוחו של הנאשם במטרה למנוע הטלת עונשים כבדים ומפתיעים שיסכנו את האינטרסים של מרשו. מתוך היכרותו רבת השנים עם מערכת המשפט ותפקודו כסניגור פלילי למשך שנים ארוכות, יוכל עו"ד אורדן להביא לצמצום העונש ולהעניק ייצוג נכון והולם לכל נאשם בעת המפגש עם רשויות החוק והמשפט.

אני זכאי. האם יש טעם לגשת להסדר?

צדק ואמת הם העקרונות המנחים במערכת המשפט ומטרתם להתממש במסגרת כל הליך משפטי וחוקתי. אם בטוח הנאשם בחפותו ייתכן ויש טעם לשקול סירוב להסדר הטיעון, על מנת להוציא לאור את האמת והצדק בבית המשפט, או במילים אחרות – "לנהל את התיק". יש לזכור כי במקרה כזה, אם אכן יימצא הנתבע כאשם, העונשים שיחולו עליו עלולים להיות כבדים וחמורים ביותר. על כן, זוהי דילמה שבה דן הנאשם יחד עם עורך דינו: האם כדאי להסתכן בניהול התיק, להשקיע את הזמן, המשאבים וניהול הסיכונים, או שמא לפנות ל"דרך הבטוחה" של הגעה מהירה להסדר טיעון?

דוגמה טובה לכך ניתן למצוא בתיקו של א' מחיפה, שהואשם באלימות ואיומים כלפי אשתו. א' טען כי זוהי תלונה כוזבת, שכן מעולם לא השתמש באלימות או איומים כלפי אשתו וזו עשתה כך במטרה להתנקם בו, על שרצה להתגרש. התביעה הציעה לא' הסדר טיעון מתוק ומפתה ביותר, אך הוא סירב לקבל אותו ולהודות בתמורה לכך בדבר שלטענתו כלל לא ביצע. המשפט היה ארוך וקשה, כלל עדויות, ראיות ואף את חקירתה הממושכת של המתלוננת. לבסוף קבע השופט שיש לזכות את הנאשם מכל האישומים שיוחסו לו.

למרות שהסדר הטיעון שואף לתיקון אישומי כתב התביעה והמתקת העונש, חשוב לדעת כי ההליך מבטל את זכויות היסוד של הנאשם כמו זכותו להתעמת עם הטוענים כנגדו ולבצע כלפיהם חקירה נגדית וכמובן – הרשעה בכל מקרה, גם במצב שבו הנאשם חף מפשע ולא ביצע את העבירה המיוחסת לו. לא אחת התרחשו במדינת ישראל מצבים דומים לתיקו של א', שבהם הואשם אדם זכאי בפלילים וחתם למרות זאת על הסדר טיעון, מפני שהעדיף להימנע מההשלכות על המשך חייו, ממערך הלחצים שמנהלים כנגדו התביעה והקורבנות לכאורה או סנגורו שלא היה קשוב לרחשי ליבו של מרשו וגרם לו לעוגמת נפש ולעיוות דין. עורך דין אורדן שואף להשיג צדק ושוויון מלא עבור מרשיו וייגש להסדר הטיעון בכפוף להסכמת הנאשם בלבד, תוך שיקוף מלא של פרטי התנאים הנדונים בעסקה, העונש הצפוי וכל זאת אך ורק במצב שבו אכן בוצעה עבירה וכדאי לבצע עליה מיקוח.

כשהשופט לא מכבד את הסדר הטיעון

כהליך שגרתי, מחויב השופט להתריע בפני באי הסדר הטיעון כי הוא איננו מחויב לכבד אותו וכי בסמכותו לפסוק אחרת. אך רק במצבים נדירים ביותר בהם הסדר הטיעון איננו סביר (כלומר, עלול לפגוע באינטרס הציבורי), ימנע השופט מלכבד אותו ויטיל על הנאשם עונש חמור ממה שסוכם בעסקה. במצב זה, הנאשם איננו יכול לחזור בו מהודאתו והוא עומד בפני קבלת מלוא העונש, כאשר באפשרותו להגיש ערעור על פסק הדין כחוק. כך קרה בבית המשפט לתעבורה בתל אביב, כאשר נהג שהואשם בגרימת תאונת דרכים ופגע פגיעה קלה בהולך רגל, הגיע להסדר עם התביעה הכולל קנס כספי ופסילת רישיונו על תנאי של חודש למשך שנה אחת. השופטת שראתה בהסדר כמקל מידי ביחס לחומרת העבירה, ביטלה אותו מיד והטילה על הנאשם פסילת רישיון בפועל למשך חודשיים. הנהג ערער לבית המשפט המחוזי במטרה לבטל את פסק הדין ולכבד את הסדר הטיעון. ערעורו התקבל בפני שופט המחוזי ועונשו הושב לתנאי הסדר הטיעון שסוכמו מראש.

גם במצבים שבהם מכבד השופט את הסדר הטיעון אך מטיל עונש חמור יותר על הנאשם – ניתן לבטל את ההחמרה. כך היה בתיק תעבורה נוסף שבו הואשם נהג בנהיגה בזמן פסילה תוך שהוא מבצע עקיפה בדרך שאינה פנויה, כאשר הסדר הטיעון שסוכם קבע 11 חודשי פסילת רישיון בפועל, 18 חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים, שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים וקנס כספי. השופט הכריז כי הוא מכבד את הסדר הטיעון, אך קבע בגזר הדין תוספת של שלושה חודשי פסילה בפועל לנאשם והארכת העונש המותנה לשנה נוספת. ערעור שהגיש מיד עורך דינו של הנאשם הביא כמובן לביטול ההחמרה.

הליך ללא הרשעה – יש כזה דבר!

חידוש בשדה המשפטי בישראל, מתיר מקרים חריגים בהם ניתן להודות באשמה בכפוף לאי הגשת כתב אישום כלל. בדרך זו יכולה הפרקליטות לחלץ הודאה מהחשוד ולסגור את התיק במהירות וביעילות, מבלי שייווצר לנאשם כתם על עתידו ומהלך חייו. אפשרות נוספת היא ביטול ההרשעה בכפוף לפנייה לשירות המבחן וביצוע עבודות שירות במקום ריצוי עונש פלילי. זהו תהליך מורכב יותר אך בעל יתרונות גדולים לנאשם, בשל היטל ענישה פשוט שלא מסכן אותו בשום דרך. אם ימצא הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות, יגיש קצין המבחן תסקיר הכולל המלצה על סיום הליכים מידי ללא הרשעה בפלילים, בתוספת פירוט של תוכנית עבודות השירות המתאימה לנאשם. חשוב לציין כי זהו לא זיכוי מאשמה! זוהי אפשרות הניתנת במסגרת הסדר הטיעון שבמסגרתה לא יוטל עונש נוסף על הנאשם ולא תירשם לו הרשעה בפלילים כלל. עו"ד אורדן מעמיד לרשות לקוחותיו את כל הכלים והידע על מנת לקבל החלטה מתאימה בנוגע לניהול התיק, להסכמות המובאות במסגרת הסדר הטיעון והפחתת הענישה עד למצב של אי הרשעה, כלל שניתן.

צרו קשר ואנו נדאג לכם לפתרון הטוב ביותר!

הסדר טיעון
Sending
User Rating 5 (1 vote)