הבנקים במדינת ישראל ובאופן כללי בעולם הם בין המוסדות הציבוריים בעלי הכוח הרב ביותר. העובדה שכמעט כל אזרח (למעט מיעוט חריג וילדים מתחת לגיל 18) במדינת ישראל נמצא בעבר או בהווה בקשר כזה או אחר מול בנק- מוכיח את הטענה הזו.
כל הפעולות הכלכליות שאנו מבצעים בחיי היום יום שלנו, נמצאים תחת תחום אחריותו של הבנק: החל ממשיכות כספים, הפקדות כספים, משיכות או הפקדות שיקים, העברות כספים ועוד מגוון רחב של פעולות. מדינת ישראל והרשויות זיהו את הפוטנציאל האדיר שיש לבנקים בניהול סדר היום ואורח חייהם של אזרחים רבין, והחליטו לבצע הגבלה מסוימת על כוחו של הבנק על מנת למנוע ממנו לבצע פעולות שישפיעו לרעה על לקוחותיו.
הגוף המרכזי שמבצע בקרה ופיקוח על הבנקים במדינת ישראל הוא "בנק ישראל", ובמסגרת פעולותיו הוא פועל לשמירה על זכויות האזרח. בין הפסיקות שקבעה המדינה ברשות הרשות השופטת להגבלת כוחו של הבנק אל מול האזרח הקטן נוכל למצוא כי הבנק חב שמירת סודיות עבור כל לקוח באשר הוא, חובת נאמנות לכל לקוח באשר הוא ונקיטת פעולות בתום לב בלבד.
בהנחה ואדם מוכיח כי הבנק הפר את אחת משלושת חובותיו המצוינים לעיל- הוא יהיה רשאי לתבוע את הבנק בתביעה משפטית ובמקרים מסוימים עד לכדי פיצוי הלקוח הנפגע. על מנת שלא יהיה ניתן לפרשן את שלושת החובות הללו ולתת לכל בנק את האפשרות לפגוע באזרח, הרחיב החוק את שלושת חובות בנקים מול לקוחות ונתן פרשנות מדויקת.
מה כולל חובות בנקים מול לקוחות?
חובת הסודיות ושמירה עליה לכל לקוח באשר הוא- משמעה המשפטי היא שמירה על סודיותו ופרטיות הפרטים של לקוח הבנק. בהנחה והלקוח היה בקשר עסקי כזה או אחר עם הבנק- אין הבנק יכול למסור את פרטיו לגורמים אחרים במהלך כל תקופת העבודה המשותפת.
חשוב לציין, שבמקרים בהם הבנק נחשף למידע אודות הלקוח במסגרת זמן שהלקוח לא השתמש בשירותיו (פרטים שהבנק נחשף בעבר לפני שהלקוח השתמש בשירותיו או לאחר שהלקוח הפסיק את שירותי הבנק) יהיה רשאי הבנק לחשוף צד שלישי (בהגבלות מסוימות).
הבנק הרחיב את החובה, וציין מקרים חריגים בהם חובת הסודיות מתבטלת, ואין הבנק חייב לשמור על סודיות לקוחותיו, והם:
כאשר הבנק חייב על פי חוק לגלות את המידע ולחשוף אותו, כאשר הבנק חייב לגלות את המידע לציבור (ויוכל להוכיח זאת) וכמובן כאשר ישנה הסכמה מלאה באופן מפורש של הלקוח על כך שהבנק רשאי לפרסם מידע כזה או אחר אודותיו.
בהנחה והבנק ביצע פרסום מידע כזה או אחר בניגוד להנחיות המצוינות לעיל- הבנק יהיה חשוף לתביעה משפטית על ידי הלקוח.
חובת הנאמנות והגנה עליה לכל לקוח באשר הוא- מחייבת את הבנק לפעול לטובת כל לקוח. עקרון הפסיקה נובע בעיקר מטענות אפליה לאורך השנים בין היחס שניתן ללקוחות מסוימים לעומת לקוחות אחרים (טענות אלו מופנות בדרך כלל לבעלי הון ואנשים רבי כוח).
כמו כן, עצם היותו של הבנק עם היד על העליונה אל מול הלקוח בעניין המידע והכוח הכלכלי- מחייב אותו לפעול בצורה נאמנה כלפי הלקוח (הבנק הינו מוסד אדיר מימדים אל מול לקוח בודד, והוא מעסיק בשורותיו אנשי מקצוע רבים שמתעסקים בעולם הכספים והכלכלה. כל אלה מוכיחים כי לבנק יש יתרון כוח משמעותי אל מול הלקוח, ומטרת חובת הנאמנות היא למנוע מצב שבו הבנק משתמש בכוחו לרעה).
חובת הנאמנות של הבנק יכולה להתפרש להרבה מובנים- הן מצדו של הבנק והן מצדו של הלקוח. לכן החוק קבע כי כל מקרה ייבדק בהתאם לנסיבות האירוע. חשוב לציין שכל מקרה שבו יוכח שהבנק פעל בצורה מנוגדת לצורה שהייתה מצופה ממנו- עשויה להתפרש בעיני רשויות החוק כהתנהגות רשלנית ולהוביל לתביעה משפטית כנגד הבנק.
החוק קבע כי על הבנק להתייחס לכל לקוח בהתאם לנתוניו האישיים, ולהתאים את אופן ומתן השירות שלו בהתאם למאפייניו (גיל הלקוח, מסגרת ההכנסות אל מול מסגרת ההוצאות של הלקוח, השכלה של הלקוח וכו').
חשוב לציין כי לאורך ההיסטוריה אנו עדים למקרים בהם הבנק תבע מסיבה כזה או אחרת את הלקוח, והלקוח מצידו הצליח להוכיח את הבנק פעל בניגוד לחובת הנאמנות וזיכה את הלקוח במשפט.
נקיטת פעולות בתום לב בלבד- מחייבת את הבנק לפעול אל מול הלקוח בצורה הוגנת וראויה. בהנחה והלקוח יצליח להוכיח פעולה כזו או אחרת שבוצעה על ידי הבנק מחוסר תום לב או על ידי אינטרס כזה או אחר- יהיה הבנק חשוף לתביעה משפטית מצידו של הלקוח. חשוב לציין כי החוק נוהג להחמיר עם הבנקים בהנחה וקיים מקרה שכזה (על מנת להרתיע ולמנוע מהבנקים לבצע מקרים דומים שכאלה בעתיד).
פסיקות נוספות בתחום הבנקים
פסיקות נוספות שנקבעו לאורך השנים ובאות להכתיב את חובתו של הבנק אל מול הלקוח הוא חוק הבנקאות (חוק שירות ללקוח) משנת 1981. במסגרת החוק מפורטות הנחיות לפעולות מסוימות שהבנק מחויב לבצע ופעולות מסוימות שהבנק אינו רשאי לבצע אל מול הלקוח, והן:
מתן שירותים מסוימים עבור לקוח – ישנן פעולות בסיסיות שאין הבנק יכול לסרב לבצע עבור כל לקוח שהוא. בין הפעולות- קבלת פיקדון, פתיחת חשבון עובר ושב, מכירת והפקדת שיקים עבור הלקוח. מנגד, אין הבנק מחויב לתת אשראי עבור כל לקוח (כל מקרה יכול להיבחן לגופו של עניין על ידי הבנק).
איסור על ניצול מצוקת לקוח בגין מצבו – במסגרת החוק נאסר על הבנק לבצע ולנקוט פעולות שירעו עם מצבו של הלקוח, בעקבות מצב לא תקין של הלקוח (מצוקה, מחלה, אובדן קרוב משפחה ועוד).
שקיפות מלאה במסגרת פעולות מסוימות של הבנק אל מול הלקוח – ישנן פעולות שהחוק קובע שהבנק מחויב להציג ללקוח את פעולותיו באופן שקוף. לדוגמא: גובה העמלות אותו דורש הבנק במסגרת פעולות שונות.
אין הבנק יכול להתנות מתן שירותים כזה או אחר עבור הלקוח בהתניה של פעולה מסוימת עבור הבנק – סעיף זה מתקשר במובן מסוים לסעיף נקיטת פעולות על בסיס תום לב בלבד. במקרים שבהם יוכח כי הבנק פעל במסגרת שכזו- בתי המשפט נוהגים לנהוג ביד קשה עבור הבנק או הגוף המבצע.
ישנם מקרים נוספים בהם ניתן להוכיח את אי קיום חובותיו של הבנק אל מול לקוח- והם ניתנים לפרשנות על ידי בית המשפט בהתאם לראיות המובאות על ידי התובע.
חשוב לציין כי לאורך השנים ניכר כי רשויות החוק ברשות בתי המשפט, אינן פוחדות לנקוט בצעדים קשים וביד קשה כנגד הבנקים שפועלים בניגוד לקביעות החוק. בהנחה ואתם חושבים שנקלעתם לסיטואציה שבו הבנק הפר את חובות בנקים מול לקוחות אל מול הזכויות שלכם- אנו ממליצים לכם לקחת את שירותיו של עורך דין המתמחה בנושא.
עורכי דין המתעסקים בתחום דיני בנקאות הינם עורכי הדין שבדרך כלל מטפלים בתיקים שכאלה. בהנחה ונתקלתם במצב שכזה, אנו ממליצים לכם לקחת את שירותיו של עורך דין אמין ומקצועי בתחום הזה, מכיוון שאתם נמצאים בתביעה כנגד גוף הרבה יותר חזק ובעל משאבים רבים יותר. צרו קשר ואנו נדאג לכם לפתרון הטוב ביותר!