רובנו ככולנו נתקלנו בחיינו בהוצאת דיבה כזו או אחרת, בין אם באופן אישי חלילה, ובין אם רק מעל דפיו של העיתון. למרות זאת, רבים אינם מכירים את פרטיה של הוצאת דיבה, את המשמעויות וההשלכות המשפטיות שלה. אנחנו כאן כדי לעשות לכם קצת סדר.
מהי הוצאת דיבה?
ראשית לכל, יש להגדיר מהי בכלל הוצאת דיבה, כלומר – באילו מקרים נוכל לומר שהוצאה דיבתו של אדם לרבים.
חשוב להדגיש כי החוק עצמו אינו עושה שימוש במונח "הוצאת דיבה", ולמעשה, על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע), אין הבדל של ממש בין לשון הרע סתם לבין הוצאת דיבה.
אם כן, ההבדל הוא בעיקר בשפת הדיבור, כאשר השימוש במונח "הוצאת דיבה" מטרתו לתאר מצב בו דברי הלשון הרע שהופצו על אדם מסוים הם אינם דברי אמת.
ההבדל החוקי היחיד בין המצבים הוא שסביר שבמקרה של הוצאת דיבה, לא תעמוד לנתבע הגנת "אמת דיברתי", שיכולה להיות רלוונטית במקרה של סתם דברי לשון הרע.
הגדרתה של לשון הרע
אם כן, לאחר שהבנו שאין הבדל ממשי בין הוצאת דיבה לבין לשון הרע, נעבור להגדרתה של האחרונה.
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע כך:
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;"
אולם אין די בכך, שכן על מנת שדברים ייחשבו ללשון הרע אין זה מספיק שתוכנם יהיה כזה, אלא גם צורת פרסומם צריכה להיות כזאת.
על פי חוק איסור לשון הרע, צורת פרסום זו כוללת כוונה – ייעוד של הדברים לאדם נוסף זולת הנפגע, ובשורת התוצאה – הגעה בפועל של הדברים אל אדם נוסף זולת הנפגע.
כאשר מדובר בדברי לשון הרע בכתב אין צורך בכוונה שהדברים יגיעו לידי אדם נוסף, אלא מספיק להוכיח שעל פי הנסיבות הדברים היו עשויים להגיע לאדם נוסף ואכן הגיעו.
משמעותה של הוצאת דיבה
כל דבר לשון הרע, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדיבה, עשוי להוביל להשלכות קשות על חייו של נושא הדברים. כפי שניתן ללמוד מהגדרת חוק איסור לשון הרע עצמו, ההשלכות הן מגוונות, וכוללות פגיעה בכבוד האדם, השפלתו, פגיעה בעסקו או במשלח ידו ועוד.
מתוך הבנה זו, של השלכותיה הקשות של הוצאת דיבה, קבע המחוקק דרכים משפטיות על מנת להתמודד איתה באמצעות חיקוקו של חוק איסור לשון הרע.
חוק זה מציע התמודדות בשני נתיבים שונים, שבחירה באחד מהן אינה סותרת את הבחירה בשני, כך שבהחלט ניתן לפעול בשניהם בו זמנית:
נתיב ראשון – תביעה אזרחית
הנתיב הראשון מציע הכרה של פרסום דברי לשון הרע כעוולה אזרחית, וכתוצאה ישירה מכך – אפשרות לתביעה אזרחית כנגד מפרסם הדברים.
על מנת שתתקיים עוולה זו כל שצריך התובע להוכיח הוא שאכן פורסמו הדברים, על פי תנאי הפרסום שפרטנו בסעיף לעיל, ושאכן מדובר בדברי לשון הרע, על פי הגדרתם בסעיף 1 לחוק שגם הוא הוצג לעיל.
בתוך נתיב זה קיימים גם כן שני מסלולים נפרדים: מסלול ללא הוכחת נזק, ומסלול עם הוכחת נזק, אשר הבחירה בכל אחד מהם עשויה להשפיע על גודל הפיצויים שניתן לקבל במסגרת ההליך.
נתיב שני – קובלנה פלילית
הנתיב השני מציע הכרה של פרסום דברי לשון הרע כעבירה פלילית, וכתוצאה מכך – אפשרות להגיש קובלנה פלילית כנגד מפרסם הדברים.
על מנת שתתקיים עבירה זו יש להוכיח, בנוסף לעצם היותם של הדברים לשון הרע כהגדרתה בחוק, שהפרסום היה לשני אנשים לפחות, ושהוא בוצע בכוונה לפגוע באדם שהוא נושא הדברים.
כאשר כל התנאים הללו אכן מתמלאים יכול הנפגע מהוצאת הדיבה או מדברי הלשון הרע להגיש קובלנה פלילית.
קובלנה פלילית היא צורת תביעה מיוחדת ביחס לעבירות פליליות, שכן הצדדים לה הם הנפגע והפוגע, וזאת בניגוד לעבירות פליליות רגילות בהן בצד התביעה תעמוד המדינה.
סעדים אפשריים בתביעת הוצאת דיבה
כפי שראינו, ישנן אפשרויות משפטיות שונות לנקיטת צעדים כנגד מפרסם דיבה, ועתה נדון בתוצאות של התביעות הללו מבחינת התובע. או במילים אחרות – מה יכול לצאת לו מכך?
לתביעות דיבה ישנן מספר סעדים עיקריים:
סעד ראשון – פיצויים
הסעד הראשון, וגם הנפוץ ביותר, הוא סעד הפיצויים. סעד זה אפשרי הן בהליך אזרחי, והן בהליך פלילי, ובתנאי שלא יינתנו פיצויים ללא הוכחת נזק כפולים.
פיצויים אלו יכולים שיהיו ללא הוכחת נזק, ואז יש להם תקרה שעומדת על 50,000 ₪, ויכולים שיהיו עם הוכחת נזק – ואז גובהם יעמוד בהתאם למידת ההוכחה של הנזק שנגרם בפועל לנפגע בבית המשפט.
סעד שני – מאסר למפרסם
סעד המאסר רלוונטי כמובן רק בהליכים פליליים, ועומד על עד שנת מאסר אחת למפרסם.
סעד שלישי – צווים
סעד נפוץ נוסף הוא סעד של צווים, בין אם מדובר בצווי עשה ובין אם מדובר בצווי לא תעשה. במסגרת הצווים יכול בית המשפט לדרוש את החרמתם של פרסומי הדיבה, השמדתם או לאסור על המשך הפצתם.
בנוסף לכך יכול להוציא בית המשפט צו המחייב את המפרסם לפרסם הבהרה או תיקון לדברים שנאמרו, באופן ובזמן שייקבע על ידי בית המשפט.
זקוקים לסיוע משפטי בתביעות דיבה? פנו למשרד עורכי דין אורדן ונשמח לסייע.