fbpx

עורך דין חדלות פירעון

ב- 2018 נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנועד להחליף את פקודת פשיטת הרגל ופקודת החברות, שנחקקו אי אז בימי המנדט הבריטי.

חוק זה מסדיר פשיטת רגל של יחידים ואת דיני פירוק והבראת התאגידים, וחל על כל חייב המכריז על חדלות פירעון החל מספטמבר 2019. מדובר באחד החוקים הארוכים והמפורטים ביותר שקיימים במדינת ישראל. החוק מציע דרך פעולה מפורטת להתמודד עם מצבי חדלות פירעון השונים, תוך הצגת יחס ערכי-חדשני ביחס לחייבים ולמעמדם בחברה ומתן דגש על שיקום החייב, בין אם מדובר בחייב אנושי או בתאגיד. על אף שהחוק טומן בחובו גלגל הצלה עבור על חייב הנאבק בקשיים כלכליים, הוא מעמיד תנאים ברורים לקיום ההליך: על החייב להתחייב לתהליך ארוך, שטומן בחובו סנקציות רבות וויתור על חירויות מסוימות. לכן, על כל חייב המתמודד עם חדלות פירעון או מודע לאפשרות התקיימותה העתידית, להכיר את נפתולי החוק ואת הנדרש ממנו במסגרת ההליך.

 

חוק חדלות פירעון – נעים להכיר

ניצניו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 התחילו לצוץ כבר בשלהי 2010. קו המחשבה שהוביל את יוזמיו הוא שהגיעה העת לתקן את דיני חדלות הפירעון שהיו קיימים בחוק החברות ופקודת פשיטת הרגל, שנחקקו תחת שלטו המנדט הבריטי בתחילת המאה הקודמת. העיקרון העיקרי שביקשו יוזמי החוק להדגיש, הוא כי בעידן הכלכלי הנוכחי, שימוש באשראי הוא חלק בלתי נפרד מנטילת חלק בחברה מודרנית. לכן, לא ניתן להימנע מלקיחת הסיכון שהתכנון ישתבש ולא תתאפשר עמידה בחובות האשראי. לשם כך, יש להסדיר סוגיה זו בספר החוקים בישראלי באמצעות חקיקה מודרנית וראויה. עלינו לשנות את היחס החברתי כלפי חדלי הפירעון – אין זו אלא תאונה כלכלית. עלינו לנער את הסטיגמה העבריינית שסובבת פושטי רגל, ולפעול לשם שיקומם. החוק מבקש לעשות זאת באמצעות הסדרת הליכי חדלות פירעון לפרוטרוט, לשם יצירת וודאות ויציבות בהליכיו של החוק ותנאיו. החוק עבר קריאה שנייה ושלישית בפה אחד, ונכנס לספר החוקים הישראלי.

 

מהי חדלות פירעון?

כפי שמגדיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בסעיף השני לחוק, חדלות פירעון היא "מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו". כלומר, חדלות פירעון היא סיטואציה בה מצבו הכלכלי של החייב אינו מאפשר לו לפרוע את חובותיו, או ששווי חובותיו עולים על שווי נכסיו. בחוק זה, חייב הוא "יחיד או תאגיד החב חוב". דהיינו, בשונה מהחוקים הקודמים שפיצלו בין תאגידים ויחידים, חוק זה מאגד את הדין הנוגע לחדלות פירעון ביחס לתאגיד ויחיד כאחד.

רובנו מזוהים יותר עם המונח מעורר הבהלה "פשיטת רגל", כאשר בראשנו עולות אסוציאציות של כישלון, קריסה כלכלית ובושה. החוק הטרי שנחקק לפני כשנתיים, משדר אסוציאציות אחרות כאשר הוא מגדיר את מטרתו בסעיף הראשון של החוק, והיא כדלקמן:

"1.    חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –

(1)  להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;

(2)  להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;

(3)  לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים".

חוק זה מעלה על נס את הרצון בשיקום החייב, ובפרט חייב שהוא יחיד לשם שילובו מחדש בחברה, תוך ניסיון להגדיל את שיעור החוב שיוחזר לנושים. ככלל, החוק מציג ניסיון להיטיב עם החייב – לחייב יחיד תינתן הזדמנות להשתקם כלכלית על מנת שיוכל לחזור לנהל חיים כלכליים ואישיים תקינים שיאפשרו לו לחיות בכבוד, ולתאגיד, שאינו ישות אנושית, תינתן הזדמנות להתפרק או להשתקם.

חשוב לדעת, תחולת החוק מתאפשרת רק כאשר החייב מכריז על חדלות פירעון אחרי ה- 15.09.2019. אם ההליכים הנוגעים לחדלות הפירעון של החייבים נפתחות טרם מועד זה, ינוהלו ההליכים על פי פקודת פשיטת הרגל וחוק החברות.

 

הגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ליחיד

 

הליכי חדלות פירעון עבור חייב יחיד יכולים להיפתח לבקשת הגורמים הבאים:

  1. חייב יחיד רשאי להגיש בקשה על מנת לפתוח בהליכי חדלות פירעון או לבקש הסדר עם נושיו.
  2. היועץ המשפטי לממשלה.
  3. נושה.

 

פתיחת הליך חדלות פירעון שנפתח לבקשת החייב היחיד עצמו

על מגיש הבקשה להיות חייב יחיד, לרבות עוסק מורשה ופטור, שאינו תאגיד. הגורם המורשה אליו יש לפנות לשם קבלת הצו לפתיחת הליכים מותנה בגורם המבקש ובסכום החובות:

 

מוקד הגשת הבקשה

כאשר חייב מבקש צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון וסכום חובותיו גבוה מ- 150,455 ₪, עליו להגיש את בקשתו לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. אם סכום חובותיו נמוך מ- 150,455 ₪, עליו לגשת ללשכת ההוצאה לפועל על מנת שיאשרו את מתן הצו.

 

ערכאת הטיפול בבקשה

חייב שהוא יחיד, אשר סכום חובותיו הוא מ- 150,455 ₪, יטופל בלשכת ההוצאה לפועל. חייב שהוא יחיד, אשר סכום חובותיו גבוה מ- 150,455 ₪, יטופל על ידי בית משפט השלום והממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

 

חייב שברצונו להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, נדרש לענות על אחד משני התנאים הבאים:

בעת מועד הגשת הבקשה, או בחצי שנה שקדמה לה, מרכז חייו של החייב היה בישראל. או: בעת מועד הגשת הבקשה, החייב מחזיק בנכסים במדינת ישראל, או מנהל עסקים במדינת ישראל.

 

פתיחת הליך חדלות פירעון שנפתח לבקשת הנושה של החייב

על מנת שנושה יוכל לפתוח בהליך חדלות פירעון כנגד החייב, עליו לעמוד בכמה תנאים מקדימים:

  • סכום חובותיו של החייב עולים על 75,000 ₪. רק במתן אישור מיוחד תינתן האפשרות לנושה להגישה בקשה לחדלות בפירעון על סכום פחות מכך.
  • לחייב יש קשר לישראל, ובעת מועד הגשת הבקשה, או בחצי שנה שקדמה לה, מרכז חייו של החייב היה בישראל. או: בעת מועד הגשת הבקשה, החייב מחזיק בנכסים במדינת ישראל, או מנהל עסקים במדינת ישראל.
  • עליו לשלם אגרה על הבקשה לצו פתיחת הליכים.

 

שלבי הליך חדלות פירעון עבור יחיד

שלב ראשון

שלב פתיחת ההליך. שלב זה נמשך כחודש, ותוחם את התקופה שנפתחת בהגשת הבקשה לפתיחת הליכים, ומסתיימת בקבלת הצו לפתיחת הליכים. בשלב זה, רשאית הסמכות האחראית על החייב לדרוש את כל הטפסים הרלוונטיים ואת התייצבות החייב במשרדה לשם הערכת ואומדן מצבו הכלכלי. אם הממונה ימצא לנכון להעניק צו לפתיחת הליכים, יקבל החייב צו שכולל את חובת התשלומים החודשית המוטלת עליו, מספר מגבלות (הגבלות עסקיות וכלכליות, מעמד כלקוח מיוחד בבנק, איסור יציאה מהארץ וכו') ויידרש לדווח מעתה והלאה על כל הוצאה או הכנסה.

 

שלב ביניים

שלב זה משרת שתי תכליות: הוא בוחן את מידת המחויבות של החייב לתהליך. החייב מתבקש לעמוד בכל ההגבלות וחובות התשלום שנתבקש לעמוד בהן בצו המוזכר לעיל, ושיתוף הפעולה שלו נבחן. בשישה החודשים הראשונים לתקופת הביניים, ניתנת הזדמנות לנושים של החייב להגיש תביעות חוב לנאמנו של החייב. לאורך תקופת שלב הביניים שנמשכת כעשרה חודשים, הנאמן חוקר את נסיבות מצבו הכלכלי של החייב ואוסף מידע לגבי נכסיו. בהתאם למידע שקיבל מהחייב ותביעות החוב של הנושים, יבנה הנאמן מתווה לשיקום כלכלי שיוגש לבית המשפט.

 

שלב הדיון

הדיון יתנהל בבית המשפט, ועבור החייבים שמנהלים את ההליך ברשות האכיפה והגבייה, הדיון יתנהל בלשכת ההוצאה לפועל. לבית המשפט יש מספר אפשרויות: לקבל את הממצאים ולהעניק צו לשיקום כלכלי, לדחות את ההליך ולהכריז על ביטולו, ולדחות את ההחלטה שהתקבלה ולהורות על שינוי מתווה השיקום.

 

שלב השיקום הכלכלי

החל מהוצאת צו השיקום הכלכלי, מתחילה תקופת השיקום. הצו הוא תנאי לקבלת צו ההפטר, והוא כולל את ההגבלות והחובות של החייב בתקופת השיקום הכלכלי, ואת פירוט החובות שיהיה עליו לעמוד בהם עד תום ההליכים, ומאילו חובות הוא פטור. תקופה זו תימשך כ- 3 שנים, ובמידה שהחייב יעמוד בכל חובותיו והגבלותיו בהתאם לפיקוח הממונה, יינתן לו צו ההפטר. צו ההפטר אינו חל על קנסות, דמי מזונות או חובות שנוצרו כתוצאה מהתנהלות חסרת תום לב כמו מרמה, גניבה או אלימות.

 

מקרים חריגים

במידה שאדם נהג בחוסר תום לב, ייתכן ובית המשפט יחליט להאריך את תקופת השיקום הכלכלי מבלי להקציבה בזמן.

 

הפטר לאלתר

אם אדם מתמודד עם מצב כלכלי קשה שמוביל לכך שעלויות המחייה הבסיסיות ביותר שלו גבוהות יותר מהסכומים שהוא משתכר, ייתכן ויבחר בית המשפט להעניק הפטר לאלתר לשם סיום ההליכים, ולא ידרוש מהחייב לעמוד בתנאי תשלום.

 

הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל

כאמור, הליכי חדלות פירעון ייערכו תחת פיקוחה ושיפוטה של לשכת ההוצאה לפועל, במידה שהמכריז על חדלות פירעון הוא יחיד שחובותיו עומדים על בין 50,000 ₪ ל- 150,000 ₪, אלא אם כן יאשר הרשם פתיחת הליכים עבור חייב שחובותיו נמוכים מ- 50,000 ₪. כשלב ראשון, על החייב לשלם אגרה בסך 1,600 ₪ באתר רשות האכיפה והגבייה ולהגיש את הטופס המקוון "בקשת יחיד לצו פתיחת הליכים ודו"ח על מצבו הכלכלי של היחיד" הנמצא באתר גם הוא. אפשרות נוספת היא קביעת תור בלשכת ההוצאה לפועל, לשם הגשת הבקשה באופן ידני מול נציגי שירות.

במידה שהבקשה מאושרת, נציג שירות מטעם לשכת ההוצאה ייזמן את החייב על מנת לגבש הסכם תשלומים מוסכם. אם ההסכם לא יתגבש, תזומן אסיפת נושים. לאסיפה זו יופיעו כל הנושים של החייב, על מנת לנסות ליצור הסכמה בין החייב ונושיו לגבי הסדרי ההחזר. אם גם האסיפה העלתה חרס, יינתן צו פתיחת הליכים, הכולל שלוש הוראות עיקריות:

  1. מתן צו פתיחת הליכים של החייב יפורסם לציבור, והודעה על כך תישלח לנושים.
  2. הטלת סנקציות – ייתכן ויינתנו מגבלות מסוימות על מנת להבטיח כי החייב יישאר נאמן לתהליך. בין ההגבלות האפשריות: איסור יציאה מהארץ, הגבלה על הליכים עסקים וכלכליים, הגדרה כלקוח מוגבל מיוחד בבנקים.
  3. מינוי נאמן – ברוב המקרים, הנאמן הוא רואה חשבון או עורך דין פרטי. הנאמן ממונה על חקירת מצבו הכלכלי של החייב, ורשאי לזמן את החייב על מנת לקבל דיווחים ולבקש את פירוט ההוצאות וההכנסות של החייב. הנושים רשאים להגיש תביעות חוב לנאמן, לא יאוחר משישה חודשים לאחר צו כינוס הנכסים.

לאחר תשעה חודשים וכאשר בדיקתו של הנאמן תסתיים, יתנהל דיון בלשכת האכיפה והגבייה. אם רשם ההוצאה לפועל זאת יימצא לנכון, יינתן צו שיקום כלכלי. צו השיקום יכלול הוראות בדבר חובת התשלומים החודשית של החייב, סכומי פירעון החובות שעליו לעמוד בהם, הסנקציות החלות עליו, ובמידת הצורך – יחויב לעבור תכנית הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.

לאחר תקופת התשלומים שנקבעה בצו השיקום הכלכלי, ובמידה שהחייב עמד בתנאים שנקבעו, יקבל החייב את צו ההפטר המיוחל.

 

להלן לשכות ההוצאה לפועל המפעילות יחידות חדלות פירעון:

  • מחוז צפון: לשכת טבריה
  • מחוז חיפה: לשכת חיפה
  • מחוז תל אביב: לשכת תל אביב
  • מחוז מרכז: לשכת כפר סבא
  • מחוז דרום: לשכת אשקלון
  • מחוז ירושלים: לשכת י-ם

 

הטפסים שצריך בכדי להגיש בקשה לחדלות פירעון עבור יחיד

חלק א' – פרטים אישיים

מסמכים אישיים

צילום תעודת זהות וספח החייב. במידה שהחייב אינו אזרח ישראלי, יש להוסיף צילום דרכון. בנוסף, יש לצרף מידע על השכלתו של החייב, מסמכי נישואין, גירושין, הסכמי ממון וכל מסמך רלוונטי אחר כמו הסכמים בין בני הזוג והחלטות בית משפט.

 

מסמכים משפחתיים

מסמכים אישיים של בני המשפחה, צילומי תעודת הזהות\ הדרכונים שלהם, ובפרט מידע על בן\בת הזוג של החייב ו\או ילדיו אם הם מצויים בהליכי חדלות פירעון.

 

ייפוי כוח לבא-כוחו של החייב

בדרך כלל עורך דינו.

 

חלק ב' – פרטי תעסוקה והכנסות

מידע על הכנסות החייב וכל בני ביתו

כולל טפסי 106, צילומי תלושי שכר מהשלושה חודשים האחרונים לעבודתם, כל אישור על מגבלה שמצריכה הפחתת שעות עבודה.

 

אם ההכנסות הן מעבודה כעצמאים

יש לצרף דיווח של יועץ מס או רואה חשבון על השנה האחרונה. יש להוסיף דו"ח פעילות כספית, דו"ח מלאי, דו"ח התקשרויות וחוזים, פרטי ומסמכי השכירים המועסקים בבעלותו.

 

יש להמציא "דו"ח מעסיקים" מעודכן מביטוח לאומי במידה שהחייב אינו עובד

במידה שלא עבד כלל \ עבד במשרה חלקית זה למעלה משנה, יש לצרף אישורים רפואיים המוכיחים את קיום המגבלה שבגינה לא עבד.

 

דיווח על הכנסות שאינן מעיסוק – קצבאות

יש לדווח על הקצבאות של החייב, בת\בן זוגו וילדיו. הקצבאות הרלוונטיות: הבטחת הכנסה, קצבת אבטלה, קצבת נפגעי תאונות, קצבת נפגעי עבודה, מענק לידה, קצבה למתנדבים, קצבת אימהות, קצבת ניידות, קצבת נכות כללית, קצבת סיעוד, קצבת שירותים מיוחדים לנכים, קצבת אבטחת מזונות, קצבת ילדים, קצבת זקנה וקצבת שארים. יש לדווח על סוג הקצבה וגובה הסכום הניתן.

 

דיווח על הכנסות שאינן מעיסוק – פנסיה:

על חייב המקבל פנסיה לצרף את שלושת תלושי הפנסיה האחרונים.

 

דיווח על הכנסות שאינן מעיסוק – נדל"ן

על החייב לצרף העתק חוזה שכירות במידה שהוא משכיר נדל"ן.

 

דיווח על הכנסות שאינן מעיסוק – מזונות

אם החייב מקבל מזנות, יש להוסיף הצהרה על כך שמתקבלים \ משולמים דמי מזונות, או להוסיף פסק דין המורה על מזונות.

 

דיווח על הכנסות שאינן מעיסוק – הכנסות אחרות

יש להוסיף כל מסמך רלוונטי המעיד על הכנסות נוספות מלבד אלו שתוארו לעיל.

 

חלק ג' – הוצאות

יש להוסיף מסמכים המציגים את הוצאות החייב, בן\בת זוגו, וילדיו לרבות ילדים בגירים וקטנים המתגוררים עמו.

המסמכים הנדרשים הם שכר הדירה, משכנתא, הוצאות טיפול בקטינים לרבות צהרונים עד גיל תשע והוצאות טיפול בקטינים עד גיל שלוש, מזונות, רישומי הוצאות על טיפולים רפואיים חריגים והוצאות הנוגעות לתמיכה בילדים שאינם מתגוררים עד היחיד, למעט מזונות.

פירוט כרטיס אשראי חיוב

יש להוסיף תדפיס פירוט חיובים עבור אשראי או כרטיס חיוב מהשלושה חודשים האחרונים. יש להוסיף מידה אודות כל כרטיס שבשימוש החייב, בן\בת זוגו וילדיו, קטינים ובגירים, כל עוד מתגוררים עמו.

 

חלק ד' – חובות

יש לפרט על כל חוב קיים ו\או עתידי ו\או מותנה.

לגבי כל חוב יש לפרט את סכום החוב, פרטי בעל החוב (שם מלא, מס' זיהוי), תאריך יצירתו של החוב, סכומו הראשוני בעת יצירתו וסכומו כעת, הסטטוס המשפטי של החוב.

 

פרטים מלאים של העורך דין המייצג את הנושה

שמו המלא, כתובתו ומספר רישיונו כעורך דין.

 

תביעות שהוגשו

במידה שהוגשה תביעה כספית, יש לצרף את פרטי התיק, עותק מכתב תביעה, פסק הדין, מכתב התביעה והחלטות.

 

מסמכי שיעבוד

אם החוב מובטח בשעבוד באופן מלא או חלקי, יש לצרף הסכם הלוואה, שטרות רלוונטיים (משכון \ משכנתא), אישור רישום המשכון וכו'.

עורך דין חדלות פירעון
עורך דין חדלות פירעון

 

חלק ה' – תביעות והליכי גבייה (שמנוהלים על ידי היחיד או מנוהלים כנגדו).

 

מידע על הליכי חדלות פירעון של החייב שהתרחשו בשבע שנים האחרונות.

יש להוסיף מידע הנוגע לתאריך, סיבת ופרטי סגירת התיק.

 

מידע על תביעות שהחייב הגיש בחמש שנים האחרונות

העתקים של כל הפסקי דין שבהם החייב זכה ותיקי הוצאה לפועל שבהם החייב זוכה.

 

מידע על תביעות שהוגשו כנגד החייב, ואינן עוסקות בעניינים כספיים:

יש לצרף החלטות ופסקי דין.

 

מידע על הליכי גבייה והוצאה לפועל:

יש לצרף תדפיס מעודכן מהשלושה חודשים האחרונים מרשות האכיפה וגבייה שמפורטים בו כל תיקי ההוצאה לפועל של החייב, העתק מפרוטוקולי חקירות היכולת ופרטי צווי התשלומים.

 

חלק ו' – נכסים בישראל מחוץ לישראל

 

היסטוריית נדל"ן

גם ללא בעלות על נכסים, יש חובה להוסיף תדפיס מעודכן על היסטוריית עסקות ובעלות נדל"ן מהעשר שנים האחרונות. את המסמך יש להנפיק ברשות המיסים.

 

משוכונות

גם ללא משכונות, יש חובה להוסיף תדפיס המפרט את משכונות החייב. את המסמך יש להפיק באתר רשות התאגידים.

 

נכסי מקרקעין

יש לצרף את אישור הבעלות בנכס, את פרטי המתגוררים בנכס, הרישום העדכני, חוזה העדכני, אישור חברה משכנת וכל טופס רלוונטי אחר.

 

נכסי מקרקעין שהועברו

יש לצרף כל מסמך רלוונטי מהעשר שנים האחרונות: הסכם מכר, הסכם מתנה, רישום של נכסי מקרקעין שהיה בבעלותו בעבר.

 

זכויות מניות וזכויות בתאגיד

יש לצרף תדפיס מרשות התאגידים שמעיד על זכויות החייב, בן\בת זוגו וילדיו, בתאגיד או במניות.

 

ניירות ערך

של החייב, בן\בת זוגו וכל ילדיו שגרים עמו.

רכב

מסמכי בעלות\ שעבוד של רכב בבעלות החייב, בן\בת זוגו וילדיו שגרים עמו.

 

מסמכים המעידים על בעלות וזכויות בנכסים אחרים

ששייכים לחייב, לבן\בת זוגו וילדיו שגרים עמו, כמו זכויות בעיזבון, זכויות בקניין רוחני, זכויות תביעה כנגד צד שלישי ועוד.

 

מסמכי בנק

תדפיס חשבונות הבנק של החייב ובן\בת זוגו. יש לצרף את מספר החשבון, סוג החשבון, פרטי בעלי החשבון ומידע אודות ייפויי כוח וזכויות חתימה של החייב ובן\בת זוגו, לרבות חשבונות בנק שנסגרו בשנתיים האחרונות בצירוף תאריך סגירה.

 

מיקום כספת

במידה שלחייב יש כספת יש לצרף פרטים אודות מיקומה.

 

נכסים פיננסיים

יש לפרט ולהביא מסמכים אודות קרנות פנסיה ופירוט יתרות עדכני, קופות גמל, חסכונות, פוליסות, ביטוחי מנהלים וחיים, קרנות השתלמות ותוכניות חיסכון של החייב, בן\בת זוגו וכל ילדיו המתגוררים עמו. יש להוסיף תדפיס מהר ביטוח לגבי הר ביטוח ומהר הכסף, לגבי מוצרי ביטוח, חסכונות, פוליסות וחשבונות בנק.

 

חלק ז' – תצהיר הסתבכות

    • יש לפרט בתצהיר שנחתם על ידי החייב באימות עורך דין, את השתלשלות האירועים והנסיבות שהביאו את היחיד למצב של חדלות פירעון. יש להתייחס בתצהיר למצבו הכלכלי של היחיד לרבות חובות המוצהרים.
    • יש לפרט על הליכי חדלות פירעון שהחלו אצל קרוביו ושותפיו של החייב שהחלו בעקבות הסתבכותו האישית, ולהוסיף את פרטיהם האישיים.

 

חלק ט' – צרופות נוספות ואישור הטופס

    • כתב ויתור סודיות – יש להוריד את טופס 5א מן אתר משרד המשפטים.
    • כתב חתום שבו החייב מצהיר על עמידה בהוראות הדין כאשר ניתן צו פתיחת הליכים.

 

רהגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון לתאגיד

הליכי חדלות פירעון עבור חייב תאגיד יכולים להיפתח לבקשת הגורמים הבאים:

  1. התאגיד.
  2. היועץ המשפטי לממשלה.
  3. נושה.

הסמכות הממונה על הליכי חדלות הפירעון עבור תאגיד היא בית המשפט המחוזי.

 

פתיחת הליך חדלות פירעון שנפתח לבקשת התאגיד עצמו

תאגיד שברצונו להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, נדרש לענות על אחד משלושת התנאים הבאים:

בעת מועד הגשת הבקשה, או בחצי שנה שקדמה לה, מרכז חייו של החייב היה בישראל. או: בעת מועד הגשת הבקשה, החייב מחזיק בנכסים במדינת ישראל, או מנהל עסקים במדינת ישראל. או: התאגיד מוגדר ורשום בישראל כתאגיד.

 

פתיחת הליך חדלות פירעון לבקשת הנושה של התאגיד

יש מספר תנאים מצטברים המחייבים את הנושה לעמוד בהם לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון:

  • היותו של התאגיד חדל פירעון, כאשר חובותיו גבוהים מ- 75,000 ₪. ייתכן ויינתן אישור לנושה לבקש את חדלות פירעונו של התאגיד גם אם חובותיו נמוכים מסך זה, תחת מקרים חריגים.
  • על הנושה להוכיח כי דרש מהתאגיד את תשלום החוב וכי התאגיד היה מודע כי אם לאחר שלושים ימים החוב לא ישולם, אזי הנושה יפנה לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
  • בעת מועד הגשת הבקשה, החייב מחזיק בנכסים במדינת ישראל, או מנהל עסקים במדינת ישראל. או: התאגיד מוגדר ורשום בישראל כתאגיד.
  • אם מועד הפירעון של החוב טרם הגיע, עדיין רשאי הנושא לדרוש פתיחת הליכים בהתקיימות מקרים ספציפיים, כמו הוכחת ניסיונו של התאגיד להונות את הנושים; הוכחת ניסיונו של התאגיד להעלים את אחד מנכסיו על מנת שלא יידרש למסור אותו לנושיו; ובמקרים שהתאגיד אינו יכול לפרוע את החוב כאשר מועדו פירעונו הוא תוך חצי שנה מיום הגשת הבקשה.

על הנושה לשלם את האגרה הרלוונטית, וביכולתו לבקש האם הוא מעדיף את שיקומו או את פירוקו של התאגיד.

 

שלבי הליך חדלות פירעון עבור תאגיד

שלב ראשון

יש להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון בבית המשפט המחוזי, שמיקומו ייקבע בהתאם לאחד התנאים הבאים: המחוז המתאים לכתובת של התאגיד \ מרכז פעילותו ועסקיו העיקריים \ האזור בו מרוכזים רוב נכסיו. לא יאוחר מ- 24 שעות לאחר הגשת הבקשה לבית המשפט המחוזי, יש להמציא העתק לבקשה ולהגישו באופן מקוון לממונה על חדלות פירעון. במידה שהבקשה תתקבל, הודעה על הגשתה תתפרסם באתר הפרסומים של משרד המשפטים.

 

שלב שני

לאחר קבלת הבקשה, בית המשפט ידון בשאלת הענקת צו פתיחת הליכים, והאם יש לדחות את הבקשה או לקבלה. אם בית המשפט דוחה את הבקשה, הרי שהדבר אומר שהחברה אינה עומדת בדרישות הבסיסיות לפתיחת הליכים מסוג זה או שאינה חדלת פירעון. במידה שבית המשפט מכריע שיש לקבל את הבקשה, הוא יעניק את הצו, בו תפורט ההוראה הרלוונטית לתאגיד, כאשר יש שלוש אפשרויות:

 

הפעלה זמנית

ישנם מקרים בהם בית המשפט חש כי אין באפשרותו להכריע על פירוק או שיקום, בשל המידע המועט שנתקבל. לכן, במקרים אלה בית המשפט יעניק שלושים ימים נוספים על מנת שתוכן חוות דעת העוסקת בשאלת סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד. לשם כך ימונה נאמן, ועד תום שלושים הימים יתאפשר לתאגיד להמשיך לפעול. לאחר סיום התקופה, ייבחן גורלו של התאגיד מחדש, לאור המידע שיציג הנאמן.

 

שיקום כלכלי

בית המשפט רשאי להעניק צו שיקום כלכלי לתאגיד אם יש יסוד סביר להאמין שהתאגיד מסוגל להשתקם כלכלית לאור משאביו הכספיים, וכי אין בהפעלתו פעולה שעשויה להרע לנושים.

 

פירוק התאגיד

אם לאור כל המידע שעלה, בית המשפט עדיין רואה כי יש יסוד סביר לכך שהתאגיד לא יצליח להשתקם כלכלית וכי הפעלתו תפגע בנושים, הוא רשאי להעניק צו פירוק.

 

תקופת שיקום

אם אכן בית המשפט הכריע כי יש לשקם את התאגיד, על התאגיד לכנס אסיפת נושים ולבנות מתווה שיקום כלכלי, שאותו בית המשפט יכול לדחות או לקבל. אם בית המשפט יאשר את המתווה, יתחיל הליך השיקום הכלכלי של התאגיד, כאשר יש מספר אפשרויות פעולה, כמו פריסת חובות התאגיד, הזרמת הון לחברה וביצוע "תספורת" לחובות של חלק מהנושים. בית המשפט שומר לעצמו בכל עת את הזכות להכריע כי אין עתיד שיקומי לתאגיד ובהתאם להורות על פירוקו. החל ממועד מתן הצו, לנושים יש שישה חודשים בלבד להגיש תביעות חוב. אלו הצעדים המרכזיים שיופעלו בתקופת השיקום:

 

מינוי נאמן

הממונה על חדלות פירעון, התאגיד והנושים רשאים להגיש את הצעתם בנוגע לנאמנים האפשריים לביצוע ההליך, כאשר בית המשפט המחוזי יבצע את ההכרעה. בדומה לנאמן המשקם את מצבו הכלכלי של יחיד, גם כאן הוא יתבקש לאסוף מידע לשם יצירת מתווה לשיקום כלכלי ולהציגו בפני אסיפת נושים. לאחר מכן, יתבקש לאסוף את תוצאות האסיפה ואת התגובות שהתקבלו ולהעבירם לבית המשפט, שעל פי המידע שקיבל יכריע האם התוכנית הכלכלית של התאגיד מספיקה לשם שיקומו.

 

הקפאת הליכים

לשם ייעול ההליך והבטחת התקיימותו כשורה, יוקפאו הליכי גבייה ישנים או הליכי גבייה שגבייתם טרם הסתיימה, לא תינתן אפשרות לתבוע את הנאמן או לעקל\ לשעבד את נכסיו \ לממש נכסים משועבדים, אלא אם ניתן אישור ביהמ"ש. במידה שיש אדם שיש זיקה בין חובותיו לבין חובות התאגיד, ייתכן ותינתן האפשרות להקפיא את ההליכים גם נגדו.

תקופת השיקום תסתיים כאשר שהנאמן או התאגיד הגישו בקשה לסיים את ההליך, ובית המשפט מצא לנכון להכריע כי השיקום הושלם וכי אין להמשיכו.

 

תקופת פירוק

כאמור, אם בית המשפט אינו רואה סיכוי לשיקום התאגיד, ייבחר להורות על פירוקו. פירוק תאגיד מתרחש כאחר הנאמן מחלק את נכסי התאגיד לנושים, עד כדי חיסולו ומחיקת רישומו ברשם החברות. אלו הפעולות שיתבצעו בהליך פירוק חברה:

מינוי נאמן

כמו כל ההליכים שהוזכרו לעיל, גם לצורך הפירוק ימונה נאמן, שמטרתו תהיה לחלק את הנכסים בין הנושים, תוך הכרעה בין תביעות החוב שהוגשו. אם הנאמן מאמין כי הפעלת התאגיד באופן זמני תניב הכנסה שתשיא את הסכומים שניתן להחזיר לנושים, יוכל לעשות זאת באישור בית משפט.

 

הקפאת הליכים

גם כאן, לא תינתן אפשרות לתבוע את התאגיד או לפתוח \ להמשיך בהליכי גבייה, אלא אם ניתן אישור בית משפט.

הפירוק יסתיים כאשר פירוק התאגיד הושלם ונכסי החברה כולם חולקו לנושים.

סביר להניח כי במבט ראשון, הליכי חדלות הפירעון נראים מאיימים, מבהילים ואפילו בלתי אפשריים. אמנם קשה לערער על כך שמדובר בהליך ארוך, מעייף ומגביל, אך השיקום שהוא מציע הוא פתח לעתיד חדש, נקי מחובות ומסטיגמות. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מהווה חוק תקדימי בכך שהוא מכתיב מחדש את היחס כלפי חדלי פירעון, ומציע אפיק שכל כולו נועד לטובת החייב. עם זאת, ישנם אלמנטים מסוימים בהליך שעשויים להיות לא נעימים עבור החייב – הגבלות כמו איסור יציאה מהארץ, איסור על פתיחת עסק או חשבון בנק, או ההתחייבות להתייצב לעיתים קרובות במשרד הממונה על מנת לתת דין וחשבון על הוצאותייך והכנסותיך. אכן, ההליך יכול להצטייר כפוגע בפרטיות החייב ובחירותו האישית, אך ללא נקיטה בפעולות אלו, לא ייתכן שיקום כלכלי מקיף ומשמעותי, שיקנה לחייב כלים חדשים להמשך חייו. חשוב לדעת כי יש דרכים להפוך את ההליך לנוח ונעים יותר – עורך דין מנוסה יכול לעתור להסרת סנקציות מסוימות או להקלתן; ליווי משפטי אישי יבטיח כי זכויותיך מתממשות; והחשוב מכל, עורך דין מיומן ידע לסייע לך בבחירת אפיק הפעולה המתאים עבורך ביותר, על מנת לשמור על האינטרסים שלך במקום הראשון.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
הגשת בקשה לחדלות פירעון

חדלות פירעון איננה מצב אידאלי לאף אדם. מדובר במצב בו חייב אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויות הכלכליות שנטל על עצמו. המאמר הבא פורט את כלל הליכי

קרא עוד »
תיקים חדלות פירעון

חדלות פירעון היא מצב שבו אדם או חברה אינם מסוגלים לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות שלהם. הליכי חדלות פירעון הם הליכים משפטיים שנועדו לסייע לאנשים או לחברות

קרא עוד »