לעונש על קבלת דבר במרמה ישנן שתי חומרות אפשריות: עבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר בפועל ועבירה בנסיבות מחמירות שדינה עד חמש שנות מאסר בפועל. זאת בצירוף לקנס המוטל ברוב המקרים על הנאשמים בעבירות אלה.
חשוב לציין כי עבירה בנסיבות מחמירות, הינה כל עבירה שבוצעה בהיקף גדול והצליחה לפגוע ברכוש או בני אדם רבים. זוהי עבירה המשלבת בתוכה עבירה אחרת כמו זיוף או התחזות והיא לרוב כוללת תכנון מפורט ביותר ושימוש בשיטות תחבולה מתוחכמות.
כשהחוק קורא לך רמאי: עבירת קבלת דבר במרמה
דודו תמיר היה טייס שיצא כמעט מידי שבוע לדייט חדש. הוא תמיד כבש את ליבן של נשותיו בסערה כשהגיע לדייט בדיוק מאיזו טיסה, לבוש במדי הטייס שלו ומעוטר בדרגות הסרן וכנפי הטיסה. הוא הקפיד לספר על סיפורי הגבורה ההרואיים בהם לקח חלק במספר מבצעים ואף שיתף בכאב ורגישות על ביתו הקטנה שנותרה ללא אם.
אלא שדודו, או דן, או דניאל, היה מתחזה שפעל לאורך שלוש שנים באתרי היכרויות, במטרה לקיים יחסי מין עם נשים. על כן הוא הואשם בסופו של דבר בקבלת דבר במרמה – אחת מעבירות ההונאה השכיחות ביותר בישראל.
הפרשנות לחוק והמושגים אליהם היא מתייחסת
כדי להבין את החוק ואת פרשנותו בעולם המשפט, נדרשים ניתוח והבהרה של שני המושגים הקיימים בו: "דבר" ו"מרמה":
דבר – הינו כל דבר השייך לאדם אחר. זה יכול להיות חפץ המשמש כרכושו הבלעדי של אותו אדם, אך גם דבר מה שאיננו חומרי כמו טובות הנאה, מעמד ועוד. החוק מתייחס לעצם לקיחת דבר מה כעבירה בכל מקרה – גם אם לא נגרם נזק ממשי מכך לאדם אחר, או שהיקף הפגיעה עצמה קטן.
מרמה – החוק מאשים במרמה כאשר אדם משקר במטרה להשיג דבר מה, או נמנע מלחשוף את כל האמת שידועה לו כדי להשיג דבר מה. אפשרות נוספת היא אדם הנמנע מפעולה וגרם כתוצאה מכך לאדם אחר לבצע פעולה נגד רצונו ובכך פגע בחופש הפעולה שלו.
זוהי עבירה המכונה בעגה המשפטית: "עבירה תוצאתית" – כדי שתתקיים העבירה, יש להוכיח את העובדה כי המרמה התבצעה על מנת להביא לקבלת הדבר. העבריין חייב להיות מודע לכך שהוא מרמה אדם אחר ומודע להשלכות אלו. באופן שכזה פעל תמיר מאזריב או בשמו הפיקטיבי, דודו תמיר, כאשר ידע מראש מהי מטרתו ומה נועדה להשיג המרמה שאותה ביצע.
השטח האפור והמוזר של החוק
אך בעוד כי נדמה שמדובר בעבירה חמורה ביותר, ישנם מקרים גבוליים שאינם ברורים דיים חוקית ויכולת הענישה עבורם מוטלת בספק.
כך למשל נדהמה לגלות תובעת בית משפט השלום בבאר שבע, כי השופט בחר שלא להרשיע נאשם שניסה לרמות את חברת ביטוח הרכב שלו, במטרה לזכות בכספי הביטוח. הנאשם מכר את רכבו הפרטי לאדם אחר ואז דיווח לחברת הביטוח כי רכבו נגנב, דבר שגרם לבית המשפט לכנות זאת "כשל ערכי ממשי", בעיקר בשל ההשלכות של עבירה שכזו כלפי הציבור הרחב. יחד עם זאת, הסכים השופט כי מדובר בעבירה שחורגת מגבולות הדיון של עבירת קבלת דבר במרמה כפי שהחוק מפרש אותה:
האם באמת בוצעה כאן מרמה או שנסיבות חייו הקשות של הנאשם הובילו אותו לביצוע מעשה נואש?
האם הוא הבין כי מדובר במעשה מרמה או שמדובר באי הבנה בשל העובדה כי מי שדיווח על הרכב כגנוב, זו בכלל אשתו שלא ידעה לכאורה על המכירה?
האם חברת הביטוח שלא נפגעה כלל בסופו של דבר, עדיין נחשבת למי שנלקח ממנה דבר במרמה?
במצבים שכאלה, ראוי לקבל ייעוץ מקצועי מעורך דין פלילי ותיק ובר ניסיון בתיקים בעלי עבירות דומות. בחלק מהמקרים, ייתכן שלא תתבצע הרשעה כלל מכיוון שלא ניתן היה להוכיח קשר סיבתי בין המרמה וקבלת הדבר. על כן פנה אותו נאשם לייצוג והוטלו עליו 220 שעות עבודות שירות בלבד – ללא מאסר בפועל וללא קנס כספי.
לא ניגשים לבית משפט בלי עורך דין!
עבירת קבלת דבר במרמה, היא למעשה עבירה שבבסיסה עומדת פגיעה בחופש הרצון. הנשים עמן קיים אותו טייס מתחזה מערכות יחסים, למעשה לא קיבלו אפשרות לקבל החלטה רצונית טבעית ונכנעו ליצרים שליוו את הפיתוי הממולכד. באופן זהה נשפטו בנסיבות מחמירות חברות ענק במשק הישראלי כמו חברת חפציבה, ראשונטורס, יפנאוטו ועוד, שפגעו בציבור שלם. חשוב לדעת שמי שתובע בעבירות אלו הוא המדינה (הפרקליטות), אך במקרה של פגיעה באדם אחר, מסתכן העבריין מבצע העבירה גם בתביעה אזרחית כנגדו והוא עומד בפני האפשרות לקנס כספי ותשלום פיצויים בכל מקרה. לכן, מחייבת עבירה זו בכל מקרה ליווי של עורך דין צמוד מהרגע הראשון, שידע כיצד להתמודד עם ההאשמות כנגדכם, לבחון היטב את נסיבות המקרה והקשר הסיבתי האפשרי ולייצג אתכם באופן ראוי ונכון מול המערכת המשפטית, ככל שיידרש.
בפגישה עם עורך הדין, חשוב לשקף ככל שניתן את פרטי העבירה בה הואשמתם או צפויים להיות מואשמים על מנת להכין תכנית הגנתית מסודרת ומנומקת, שתאפשר הפחתה משמעותית ככל הניתן של העונשים הצפויים בחוק.
כדאי לדעת, כי המסגרת החוקית בישראל מאוד תומכת בשיקום ככל שהדבר נוגע לעבירות מרמה. החוק גורס כי יש נטייה מסוימת להתמכרות בביצוע עבירות מרמה באופן סדרתי, עד שהן הופכות לטבע של אותו האדם ממש. לכן לא נדיר לפגוש באנשים שצברו יותר מתיק אחד לאורך חייהם ומערכת המשפט רואה בהם כאנשים שיש לבצע בהם הליך טיפולי משפטי ולהוכיח כי הם יכולים ומסוגלים להשתקם. באותה הנשימה, ראוי לציין כי על שולחנו של בית המשפט לא מונחת כמות תיקי מרמה גבוהה באופן חריג, דבר שיכול לאפשר אנחת רווחה לצפויים לעונש, כי לא יוטלו עליהם עונשים כבדים מידי על מנת לייצר הרתעה עתידית, כפי שמתרחש פעמים רבות במסגרת עבירות אחרות.
מהי טענת עובדה שאינה אמת?
הפסיקה בדין הישראלי מתייחסת למתן מידע חלקי או השמטת מידע כדרך נוספת שבמסגרתה ניתן לייצר מצג שווא בנוגע לביצוע עבירת קבלת דבר במרמה. כאשר הגילוי על המידע בשלמותו או חשיפתו, עשויים היו למנוע פגיעה מלכתחילה מאותו האדם שכלפיו בוצעה העבירה. אם יוכח כי האדם מבצע העבירה אכן מסר עובדות וטיעונים שאינם האמת או חלקה בלבד – הרי שהוא מסתכן בהעמדה לדין בגין עבירה של קבלת דבר במרמה. כך למשל בפרשות התחזות רבות, נוטים הפושעים להסתיר מידע אודותיהם או לזייף אותו בתמורה לקבלת כספים או דבר מה אחר. לעומת זאת – אם יוכח כי הנאשם מסר מידע חלקי או החסיר מידע בתום לב (הגנת "אמת דיברתי"), אזי הוא יכול לקבל הגנות משפטיות כאלה ואחרות, שיש להן חשיבות רבה למידת עונשו. זוהי סיבה נוספת לחשיבות הייעוץ והייצוג של עורך הדין בכל מהלכי הדין הפלילי, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעבירות הונאה הפוגעות הן בחופש הרצון, הן באמת ובהגינות בכל הלכות המוסר והן לנושא הרמאות שנחשב לתכסיס נוכלות מחושב ומדויק לפרטי פרטים.
צרו קשר ואנו נדאג לכם לפתרון הטוב ביותר!