לקיחת שוחד, מרמה ומעילה באמון הציבור, הן חלק מהעבירות החמורות יותר אשר יכולות להיות מכוונות כלפי עובד, אך יותר מכך כנגד איש ציבור. המחוקק מתייחס לעבירה זו בכובד ראש, ויש בתביעו מסוג זה גם מן ההרתעה בכדי להטרים מקרים חוזרים מסוג זה.
בעבר נוכחנו לראות אנשי ציבור נכנסים אל הכלא בשל טענה ללקיחת שוחד. במאמר זה תוכלו לקרוא מידע משפטי המתייחס את נושא זה.
לקיחת שוחד – הגדרה משפטית
בשנים האחרונות אנו שומעים על ריבוי בתביעת דמות ציבורים מתוך טענה ללקיחת שוחד. הכוונה היא לכל מתן כסף או טובת הנאה שיש לה שווי כספי או מדיד כמותית, אשר גורמת לבעל התפקיד לחרוג מהגדרת תפקידו ולפעול באופן שאינו חוקי ואף שהאינטרסים שלו נוגדים את האינטרסים של התפקיד עצמו. כלומר, כל קבלת תמורה או כסף שייגרמו לבעל התפקיד לפעול מתוך מניעים אישיים ובניגוד למניעים הציבוריים.
לקיחת שוחד במרמה
לקיחת שוחד במרמה הינה האשמה קשה כלפי הנתבע. בטענה זו, לקח הנתבע שוחד ביודעין, מתוך הבנה כי מדובר במעשה שוחד ומתוך דאגה לאינטרסים האישיים של עצמו ושל נותן השוחד. מדובר על עצם המעשה ביודעין. עצמם המודעות וקלות הדעת הן הבאות לידי דגש בהגשת כתב התביעה המשפטי.
קלות הדעת היא ההתעלמות מהתוצאות שיש בהן מידי פגיעה וניתן היה לצפותן מראש, אך בחר הנתבע להתעלם מאפשרות התרחשותם או מגודל הנזק האפשרי. לכן, כאשר מדובר בלקיחת שוחד במרמה, יתייחס לכך המחוקק בכובד ראש ובמעילה באמון הציבור.
לקיחת שוחד בתום לב
על אף האמור, לעיתים ימצא כי מדובר בלקיחת שוחד, אך שלא מתוך כוונה מודעת או מתוך קלות הדעת, אלא מתוך תום לב, דבר שיכול להתפרש כרשלנות. במקרה כזה, מקבל השוחד לא הבין כי מדובר בשוחד, שכן הדבר נעשה בצורה מתוחכמת. ייתכן כי מקבל השוחד פעל מתוך אינטרס ציבורי, כלומר ראה את טובת הציבור, או לכל הפחות לא ראה את הרעה היכולה לצמוח מכך, וטעה בשיקול דעתו.
לקיחת שוחד במעשה
לעניין לקיחת השוחד, יש להתייחס למינוח המשפטי שבין מעשה לבין מחדל. לצורך כך, מעשה הינו פעולה הנעשית, שיש בה כדי להביא לתוצאה צפויה. לקיחת השוחד יכולה להחשב כעצם המעשה. הפעולה שנעשתה כדי לקדם את האינטרס של נותן השוחד גם היא תיחשב כמעשה, כלומר במקרה זה מקבל השוחד הינו אקטיבי, במטרה לקדם את הסיבה למתן השוחד.
לקיחת שוחד במחדל
המונח המשפטי "מחדל" מגיע לצד מעשה, כאשר בוחנים את פרטי המקרה. הוא הפוך למונח מעשה. הכוונה במחדל היא המנעות מעשייה. לצורך זה, לקיחת שוחד במחדל, היא אי מניעה של לקיחת השוחד מחד. מצד נשי היא גם אי עשייה או אי מניעה של מעשה, שמטרתו היא להביא לתוצאה הרצויה. כך למשל, המנעות מעצירת בנייה בלתי חוקית.
לקיחת שוחד לפי חוק העונשין
חוק העונשין הישראלי מתייחס ללקיחת שוחד ומגדיר אותה ואת מאפייניה. חוק זה תיקנן מספר הגדרות:
- "עובד ציבור" – המוגדר כעובד שמטרתו לספק שירות לציבור ובכלל זה נכנס גם תאגיד.
- "לקיחת שוחד" – תמורה אשר יש בה משום "טובת הנאה".
לפי חוק העונשין, עובד ציסור אשר חל עליו דין לקיחת שוחד, יימצא עונשו במאסר של עד עשר שנים, כתלו בגובה השוחד, תפקיד העובד וגודל המעילה באמון בציבור. אם יימצא המחוקק לנכון, ניתן לתקנן עונש כקנס כספי לפי האמור:
- גודל הקנס יהיה פי חמישה מגודל השוחד
- גודל הקנס יהיה פי עשרה מגודל השוחד במידה ומדובר בתאגיד אשר מעל
- במידה והשוחד תוכנן אך לא ניתן בפועל, ייחשב הקנס פי ארבעה מגובה השוחד הסופי המתוכנן.
פרשת הולילנד
מקרה הולילנד הינו אחד ממקרי לקיחת השוחד המפורסמים במדינת ישראל, שכן הוא עוסק במספר אישי ציבור משפיעים, ובכללם ראש הממשלה, אשר בשל תביעה זו סיים את תפקידו ונכנס לריצוי תקופת מאסר משמעותית.
רקע
מדובר על אישור חריגות בנייה משמעותיות בעיר ירושלים, בשכונת הולילנד היוקרתית, אשר תוכננה ונתנבתה בשנות התשעים. בעל הפרויקט ביקש להרחיב את מלון הולילנד לשכונת מגורים ולהקים מספר בניינים על גובה ההר, יחד עם כביש גישה ספציפי לשכונה.
הפרויקט זכה להתנגדות ציבורית רחבה, על ידי תושבים וארגוני איכות סביבה, בטענה שהפרויקט פוגם משמעותית בקו הנוף של ירושלים ובמרקם החיים הייחודי בשכונה זו, לרבות הצבאים והאיילים המסתובבים בה. חרף ההתנגדות, אישור בנייה ניתנו במהירות וקלות יחסית על ידי ראש העיר דאז, אהוד אולמרט.
חשיפת לקיחת השוחד
בשנות האלפיים, התפרסם תחקיר עיתונאי שטען כי ניתן לאולמרט שוחד לאישור הבנייה והחריגות שבה. בעקבות כך, פרצה המשטרה בחקירה סמויה, ובהמשך הפכה החקירה לגלויה, ובו נחקרו ההאשמות ונמצאו קושרי הקשר בפרשה. עד מהרה הוגש כתב אישום ללקיחת שוחד על ידי אולמרט וכנגד שלושה – עשר אישים נוספים ושלוש חברות.
הכרעת הדין
המשפט סביב הפרשה החל בשנת 2012, כאשר אהוד אולמרט כיהן כראש הממשלה. המשפט עצמו התנהל כשנתיים, על אף משמעותו וגודלו. ראש הממשלה נידון לשש שנות מאסר בפועל בנוסף לקנס של מליון שקלים. יחד איתו נידונה מזכירתו למאסר בפועל יחד עם מספר אישים נוספים.
הדין הגיע עד לראש העיר הקודם של ירושלים שנמצא גם הוא אשם ונידון למספר שנות מאסר. מכאן שמקרה זה נודע במשמעותו בלקיחת שוחד בשל מספר הגדול של אנשי מפתח ציבוריים ונגיעתם בפרשה, והשפעתו על ירושליים עצמה ועל הפוליטיקה הישראלית בהדחת ראש ממשלה וכניסתו למאסר.
לקיחת שוחד על ידי עובד ציבור זר
התיקון לחוק העונשים הישראלי הרחיב את ההגדרה ללקיחת שוחד והסב אותה כך שתחול גם על לקיחת שוחד מיד עובד ציבור זר. על אף שלא מדובר בעובד ציבור ישראלי, נגיעתו בהשפעה על הציבור הישראלי וקשריו הדיפלומטים, יש בהם מן הפגיעה הישירה והרחבה בציבור הישראלי.
טובות הנאה ותמורות שאינן כספיות
כמצויין לעיל, שוחד נמדד בכסף או במתנות ורכוש שיש בהן שווי כספי.עם זאת לקיחת שוחד יכולה להתבצע על ידי מספר גורמים נוספים הנמנים על טובת הנאה:
- שוחד מיני – קיום יחסי מין עם לוקח השוחד או שידול מיני לשם כך.
- רכוש פרטי ומתקני הנאה – נותן השוחד יכול לאפשר ללוקח השוחד לקבל טובת הנאה משימוש ברכושו, כמו ביתו, מכוניתו או כל אמצעי פרטי אחר העומד לרשותו.
- הבטחת העסקת בן משפחה – קרוב משפחה ישיר של מקבל השוחד יועסק במקום עבודה, יקודם בדרגה אן תוגדל משכורתו בשל הטובה הניתנת.
- הנחה בביצוע עסקה – הנחה משמעותית בביצוע עסקה עם נותן השוחד או ארגון הקשור אליו.
ייצוג משפטי בתביעת לקיחת שוחד
תביעה ללקיחת שוחד היא לרוב מורכבת, רצינית מאוד והשלכותיה הן משמעותיות מאוד מבחינת גודל העונש ומבחינת שמו של הנתבע. במקרים בהם פרקליטות המדינה היא התובעת, ייבקש הנתבע ייצוג משפטי הולם. הנתבע יבקש את הייצוג הטוב ביותר, אל מול גוף הפרקליטות שיש בו מן הכח וההשפעה הציבורית. במקרים אחרים של תביעה על ידי ארגון, יבקש בעל הארגון לתבוע ללקיחת שוחד, ויזדקק לתביעה חזקה שיכולה להביא להוכחות מוצקות וודאיות.
ייצוג על ידי עוד אורדן
אל תתפשרו על פחות מהטוב ביותר! עו"ד אורדן ייצג אתכם בכתב תביעה ללקיחת שוחד, וישיג עבורכם את הטוב ביותר. עו"ד אורדן יספק לכם הגנה משפטית מוצקה המבוססת על נסיון רב שנים. אל תשארו לבד!