חברות, גופים מוסדיים, רשויות וגורמים פרטיים שלא מצליחים לגבות את כספם מצד החייבים, זכאים לפנות ללשכת הוצאה לפועל (רשות האכיפה והגבייה) ולפתוח תיק כנגד החייב.
אך מה קורה כאשר החייב עצמו מוכרז כחדל פירעון? רשות האכיפה והגבייה תהפוך לממונה על שלבי ההליך ובמסגרתם תקפיא את מאמצי הגבייה הנוכחיים, עד אשר ישלים החייב את כל התחייבויותיו ויקבל הפטר שמאפשר לו לפתוח פרק כלכלי חדש בחייו.
הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל נועד להסדרת החובות ושיקומם הכלכלי של חייבים המבקשים להסדיר את חובותיהם באופן מרוכז, כאשר רשות האכיפה והגבייה הופכת לגורם הממונה על כל תנאי התוכנית ומימושה עד לקבלת הפטר.
תמצית ההליך החדש
הליכי חדלות פירעון של חייבים פרטיים (יחידים) בהוצאה לפועל, מוסדרים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקפו בספטמבר 2019. הליך זה מתאים לחייבים ששווי החוב שלהם הינו בטווח של 50,000 ₪ ועד 150,000 ₪. אם החייב בעל חוב של למעלה מסכום זה, הוא יועבר לניהול ההליך מטעם כונס הנכסים הרשמי ובית המשפט.
ההליך שמחליף בפועל את הליכי פשיטת הרגל שהיו נהוגים עד כה, מתמקד הן בצד של פירעון החובות והסדר העניינים בין החייבים לנושים, אך גם בשיקומו הכלכלי של החייב ובמטרה להעלות אותו בחזרה למסלול התקין בהמשך חייו. כדי לטפל כהלכה בחייבים, נקבע כי צבירת סכומי חוב בשווי נמוך יחסית, תטופל בלשכת ההוצאה לפועל במחוז השייך לכתובתו של החייב. אם ליחיד ישנם חובות בסכום נמוך שמתחת ל-100,000 ₪, ההליך שייפתח יעמוד על תקופה בת 3 שנים לטובת ההחזר. אם סכום החוב גבוה מ-100,000 ₪, תקופת ההחזר תעמוד על 4 שנים.
במהלך תקופת ההחזר, יידרש החייב לעמוד בתשלומים החודשיים שנקבעו לו מטעם רשות האכיפה והגבייה במלואם וללא כל הפרה של תנאי ההליך. רק לאחר שיסיים את התקופה שנקבעה לו ובה פרע את כל חובותיו, הוא יקבל הפטר ויוכל לפתוח פרק כלכלי חדש בחייו.
איך מגישים בקשה לחדלות פירעון בהוצאה לפועל?
ניתן להגיש בקשה לחדלות פירעון בכל לשכת הוצאה לפועל שבה מופעל מסלול חדלות הפירעון. יש לבצע את הגשת הבקשה במחוז ששייך לכתובתו של החייב, או במחוז שבו קיימים לו רוב תיקי ההוצאה לפועל.
את הבקשה לחדלות פירעון ניתן להגיש באופן מקוון בכתובת https://apacforms.justice.gov.il/. במסגרת הגשת הבקשה, נדרש מילוי מדויק של כל הפרטים לרבות תשלום אגרה בסך 1,600 ₪ ומילוי טפסים נוספים. תוכלו לעקוב אחר תהליך הגשת הבקשה המפורט המופיע באתרנו ולהתעדכן בכל הטפסים והמסמכים הנדרשים להגשת הבקשה.
החוב נמוך מ-150,000 ₪? הבקשה תועבר אוטומטית להוצל"פ
עם שליחת הבקשה עצמה, המערכת תדע לנתב את הפנייה ללשכת ההוצאה לפועל, בהתאם לגובה החוב המפורט בבקשה. תתקבל לכך הודעת אישור מתאימה שתישלח לכתובת המייל של החייב או המייצג שלו. כעת עליו להמתין לעדכון נוסף, בנוגע לאישור או דחיית הבקשה, או השלמת מסמכים נוספים במידת הצורך.
גיבוש הסדר תשלומים
תוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, יישלח זימון לכל הצדדים לגבי ישיבה על הסדר התשלומים. את הישיבה ינהל נציג מטעם הרשם, שתפקידו לגבש הסדר תשלומים שיחול על החייב בהתאם לחובותיו כלפי הנושים, למעט חובות שאין בגינם הפטר.
אם במעמד אותה ישיבה הסכימו הנושים והחייב על הסדר התשלומים, ההסדר שנקבע יועבר לרשם ההוצאה לפועל ועל החייב יהיה לעמוד בהם עד לסיום ולסגירת התיקים שלו.
אם במעמד הישיבה החייב הסכים להסדר אך ישנם נושים שהתנגדו לו, נציג הרשם יוכל לשקול לקיים הצבעה בנושא. אם הנושים שתמכו בהסדר מהווים 75% מסך החובות, ההסדר יוכל לקבל תוקף בכל זאת. את תנאי ההסדר המוצעים יש להעביר לרשם לצורך אישורו.
הרשם עשוי להתנות את אישור ההסדר בכך שהחייב יעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.
כאשר לא מתגבש הסדר התשלומים המתאים, יינתן צו פתיחת הליכים כנגד החייב ויחולו עליו כל הוראות החוק לגבי הליכי פירעון של יחידים בהוצאה לפועל. הצו יקבע את גובה התשלום החודשי ומועד ההחזר שלהם החייב מחוייב החל מאותו הרגע. במקביל, יוקפאו כל הליכי הגבייה הקיימים.
הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל – כיצד בדיוק זה מתבצע?
ניתן לחלק את הליך חדלות הפירעון בהוצאה לפועל לשתי תקופות עיקריות:
תקופת הבדיקה, המתייחסת לחצי השנה הראשונה ממתן הצו ובה "איסוף" תביעות הנושים והחלטה על תוכנית ההחזרים.
תקופת השיקום הכלכלי, שבה יבוצעו ההחזרים עד לקבלת הפטר.
בין שתי תקופות אלו (כלומר, בין מתן הצו לפתיחת הליכים ועד קבלת הצו לשיקום כלכלי), תתרחש תקופת ביניים שבה יחולו על החייב הגבלות משמעותיות:
החייב לא יוכל לקבל או להחזיק תעודת מעבר או דרכון ישראלי
עיכוב יציאה מהארץ
הגבלה בשימוש בכרטיסי אשראי (למעט כרטיסי כספומט ודיירקט)
הגבלה מכל השתתפות או הקמה של תאגיד חדש
בסמכות הרשם להסיר את המגבלות, אם התקיימו תנאים מסוימים לרבות הפקדת ערבות.
תקופת הבדיקה והגשת תביעות החוב
במשך 6 החודשים הראשונים לאחר מתן צו פתיחת ההליכים, הנאמן שמונה מטעם הליכי חדלות הפירעון בהוצאה לפועל, יבקש מהנושים להשלים פרטים לגבי תביעות חוב שטרם הוכרעו. הנאמן הוא פרקליט שעבר לכך הסמכה והכשרה מתאימים והוא משמש כזרוע הישירה של הממונה ותפקידו לדאוג לכל פעולה, החלטה ותנאי במסגרת ההליך.
הנאמן אחראי לבדוק את הנסיבות שהובילו לחובותיו של החייב ומצבו הכלכלי, להגיש דו"ח שוטף לרשם ההוצאה לפועל בנוגע לממצאים, להכריע בתביעות החוב שיוגשו, לבצע את כינוס נכסי קופת הנשייה תוך מימושם וחלוקתם בין הנושים בהתאם לחוק, גיבוש התכונית לשיקום הכלכלי, ניהול קופת הנשייה ויישום כל תנאי הצווים.
תקופת הביניים ועמידה בתשלומים
לאחר שתביעות החוב הוגשו ונאספו על ידי הנאמן, על החייב לעמוד בהסדר התשלומים שנקבע לו, לרבות מכירת נכסים ובכפוף להנחיות הנאמן והרשם. במהלך תקופה זו, יגבש הנאמן את תכנית השיקום הכלכלי לחייב ובה כל התנאים לפירעון ומימוש נכסים וכספים בקופת הנשייה.
תקופת השיקום הכלכלי וקבלת ההפטר
עם מתן הצו לשיקום כלכלי ובו פירוט מלא של תנאי ההליך מכאן והלאה, יתבקש החייב להמשיך בעמידה בתשלומיו תוך שהוא ממשיך לשתף פעולה בנוגע לפירעון חובותיו. במסגרת תנאי התוכנית, יתכן שהחייב יצטרך לממש נכסים שברשותו, להצטרף להכשרה להתנהלות כלכלית נכונה ועוד.
עם סיום העמידה בתנאי התוכנית, יוכל החייב לקבל הפטר. בתנאים מסוימים, מתרחש מתן הפטר לאלתר הניתן יחד עם הצו לשיקום כלכלי וזאת במקרים שבהם החייב איננו מסוגל לעמוד בתנאי התוכנית, שכן הכנסותיו אינן מספיקות לכיסוי ההוצאות והמחייה הבסיסית במקביל.
באילו מקרים יוחלט על ביטול הליך חדלות הפירעון?
כאמור, החייב נדרש לעמוד בכל תנאי שהוצב בפניו עם קבלת הצו. במקרה של הפרת התנאים, התנהלות לקויה ואף חשד לניצול של תנאי הליך חדלות הפירעון במרמה, רשות ההוצאה והגבייה תוכל להורות על ביטול הצו לאלתר.
ככל שיתגלה שהחייב נהג בחוסר תום לב על מנת לנצל לרעה את ההליך, סירב לשתף פעולה עם הנאמן או הרשם, הפר את ההגבלות שהוטלו עליו ובאופן שעשוי היה לחבל בהליך חדלות הפירעון או הפר את אחד מתנאי הצו לשיקום כלכלי – הצו יבוטל והחייב לא יקבל הפטר בסופו של דבר.
אנחנו כאן לכל שאלה!
נוכל להמשיך לייעץ, ללוות ולספק לכם מידע בכל הנוגע להליכי חדלות פירעון ותנאי ההליך שמתקיימים בהוצאה לפועל והן בבתי המשפט לחייבים בעלי סכום חובות גבוה. פנו אלינו ותקבלו מענה אדיב ומקצועי.