הגשת בקשה לחדלות פירעון לתאגיד או חברה בע"מ

לא אחת, סך חובותיה של חברה עולה על סך הכנסותיה, כך שאין לחברה דרך לשלם לנושים (הגורמים להם היא חייבת כסף) ולפרוע את חובה. גם במצבים כאלו, אסור לומר נואש – חוק חדלות הפירעון החדש מאפשר לתאגידים וחברות להגיש בקשות לכניסה למצב של חדלות פירעון, ולעיתים רבות אף להחלת תוכנית שיקומית על החברה. מדובר בפרוצדורה מעט מורכבת, אך בהחלט אפשרית, כפי שיוסבר במאמר שלפניכם.

 

מהי חדלות פירעון?

בחדלות פירעון היחיד או התאגיד מגיעים למצב בו אין ביכולתם לשלם את סך החובות וההתחייבויות העתידיות שלהם במועד שנדרש מהם לעשות כן. כלומר, במילים אחרות, כאשר אדם פרטי או חברה מגיעים למצב בו שווי נכסיהם נמוך משווי הוצאותיהם, לרבות חובות לנושים, רשאים החייבים – האדם או החברה, להגיש בקשה לחדלות פירעון.  אם בעבר הליך זה היה בעל מוניטין של הליך משפטי מסורבל שמוביל את הגוף החייב לאבד את יכולתו להשתכר בכבוד ומדיר אותו מהמסלול הכלכלי הנורמטיבי, כיום, הודות לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנחקק זה עתה, ההליך נעשה פשוט בהרבה, כאשר המטרה העיקרית העומדת נגד עיניו של חוק חדלות פירעון, היא להוביל  את החייב  לכדי הבראה כלכלית.

 

חוק חדלות הפירעון החדש

חוק זה, אשר שמו המלא הוא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע״ח – 2018, נכנס לתוקף בשנת 2019. משמעותו היא לא פחות מאשר רפורמה בתחום חדלות הפירעון. אם בעבר ההליך היה בעיקרו פשיטת רגל, על כל המשתמע מכך, כיום מהותו של התהליך היא החתירה לשיקום כלכלי, הן של היחיד והן של התאגיד, תוך הגדלת שיעור ההחזר של החוב אותו מקבל הנושה.

 

מי רשאי להגיש בקשה לפתיחת ההליך?

את הבקשה רשאי התאגיד עצמו להגיש, או לחלופין נושה של התאגיד או היועץ המשפטי  לממשלה (האחרון יגיש בקשה לפתיחת הליך רק במקרים חריגים, במידה ויש אינטרס ציבורי בכך).

 

תנאים להגשה על ידי הנושה

הנושה רשאי להגיש בקשה במידה והתאגיד נמצא במצב של חדלות פירעון או במידה והתאגיד הינו בעל חובות בסכום של 75,000 שקלים ומעלה. על הנושה מגיש הבקשה, להסביר ולנמק בבקשתו מדוע לטענתו יש לפתוח בהליכים של חדלות פירעון ולא די בהליכים של גביית חוב. כמו כן, הנושה רשאי להגיד בקשה כלפי תאגיד בעל זיקה לישראל, הווה אומר – תאגיד שעסקיו מנוהלים בישראל או כאש נכסי התאגיד נמצאים בישראל או במצבים לפיהם התאגיד רשום בישראל.

 

תנאי להגשה על ידי התאגיד

ישנם שני תנאי סף להגשת הבקשה לפתיחת ההליך לחדלות פירעון. כאשר אחד מהתנאים הללו מתקיים, התאגיד רשאי להגיש בקשה. להלן התנאים:

  1. תאגיד אשר סך חובותיו הוא לפחות 25,076 ש״ח.
  2. תאגיד אשר בעת הגשת הבקשה נמצא במצב של חדלות פירעון או במצב בו ההליך עשוי לאפשר לו שלא להגיע למצב של חדלות פירעון.

תנאי סף הכרחי נוסף הוא זיקתו של התאגיד לישראל. משמעות דרישת הזיקה לישראל, היא שעל התאגיד להיות רשום בישראל, או לחלופין עסקי התאגיד מנוהלים בישראל או שנכסיו נמצאים בישראל.

 

מי הגוף האחראי על הליך חדלות הפירעון של התאגיד?

ככלל, בכל הנוגע להליכי חדלות פירעון של תאגיד, הגף האמון על טיפול בהליכים אלו הוא בית המשפט המחוזי.

 

לאן יש להגיש את הבקשה לכניסה למצב של חדלות פירעון?

על התאגיד המבקש להגיש בקשה לחדלות פירעון, להגיש את הבקשה לבית המשפט המחוזי של האזור בו רשומה הכתובת של התאגיד ובו נעשים עיקר העסקים של התאגיד או נמצאים נכסיו.

 

הגשת הבקשה

ככלל, הגשת בקשה לחדלות פירעון של תאגיד, מתחלקת לשלושה שלבי עיקריים:

 

שלב ראשון

תחילה, הגשת הבקשה מצריכה תשלום של אגרת בקשה לצו פתיחת הליכים במזכירות בית המשפט וזאת טרם הגשת הבקשה.

 

שלב שני

לאחר מכן, על התאגיד לצרף מסמכים לבקשה, לרבות הצעה לתכנית לשיקום כלכלי של התאגיד, שמפרטת את מידת פוטנציאל המימון של הפעלת התאגיד, במידה והתאגיד מעוניין להפעיל את החברה ולא לפרקה. להלן דוגמאות למסמכים הדרושים  בעת הגשת הבקשה:

  1. תצהיר הסתבכות כלכלית אשר מתאר את הסיבות למצב חובותיו של התאגיד ומאומת על ידי עורך דין.
  2. פירוט  של הנכסים שבבעלות התאגיד, של חובותיו ושל ההליכים המשפטיים שמתנהלים כנגד התאגיד או שמנוהלים על ידו.
  3. נסח התאגיד אשר מעניק מידע על התאגיד מידי רשם החברות, לדוגמת שותפויות נוספות של התאגיד בתאגידים אחרים.
  4. פרטי הממונים, כלומר כונס הנכסים הממונה על ניהול ההליך.
  5. פרטים על אודות נושאי המשרה בתאגיד בעת הגשת הבקשה או בשנה שקדמה לה.
  6. פרטי המועסקים בתאגיד בעת הגשת הבקשה או בשנה שקדמה לה.
  7. דוחות כספיים שנתיים שאושרו על ידי רואה חשבון.
  8. עמדת הנושים ביחס להליך.
  9. בקשה לפתיחת ההליכים, לרבות הצעה ראשונית לתכנית השיקום, פירוט העלויות שהפעלה זו תיצור ופירוט של אמצעי המימון של עלויות אלו.

 

שלב שלישי

לאחר הגשת הבקשה, ובתוך 24 שעות ממועד ההגשה, על המגיש להגיש העתק מקוון של הבקשה לממונה. אחרי שנקלטה הבקשה היא מפורסמת באתר הפרסומים של משרד המשפטים.

 

מונחי יסוד בהליך חדלות הפירעון שחשוב להכיר

הממונה

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הוא למעשה הכונס הרשמי והוא  מתפקד כרשות מנהלית שאחראית על ניהול ההליך.

 

נאמן

הנאמן, עורך דין או רואה חשבון, עובד לצדו של הממונה וגם הוא אמון על ניהול ההליך, על גיבוש  תכנית השיקום, על ניהול העסקים במשך תקופת השיקום, על מימוש הנכסים של התאגיד ועל חלוקת הכספים לנושים מקופת הנשייה.

 

הצדדים בהליך

אלו הצדדים העיקריים בהליך והם כוללים לרוב את הממונה, את הנאמן, את הנושים, את ועדת הנושים במקרה שזו קיימת ואת התאגיד מגיש הבקשה.

 

צו לפתיחת ההליכים

זהו הצו שנותן בית המשפט לאחר שהתקבלה בקשתו של התאגיד, ובמקרים מסוימים של הנושה, לביצוע ההליך. בצו זה מוגדר סוג ההליך שמתאים לתאגיד הספציפי: הפעלת התאגיד במטרה להובילו לשיקום כלכלי, או לחלופין פירוק התאגיד. יש אשר צו זה מורה על הפעלה זמנית לשם תקופת בחינת היכולת של התאגיד להגיע לכדי הבראה.

המתרחש לאחר קבלת הבקשה לכניסה לחדלות פירעון

כעבור 21 ימים מעת הגשת הבקשה, על בית המשפט להשיב בחיוב או בשלילה. במידה ובית המשפט אישר את הבקשה, עליו יהיה לדון בסוג ההליך: פירוק התאגיד, הפעלתו ושיקומו או הפעלתו הזמנית. כמו כן, קיימים מקרים אשר הבקשה לא מאושרת ובית המשפט מודיע על דחיית הבקשה.

להלן פירוט המצבים האפשריים כתוצאה מהחלטת בית המשפט:

 

אישור הבקשה

מוביל למתן צו לפתיחת ההליכים אשר מורה על פתיחה אחד משלושת המצבים הללו:

א. שיקום כלכלי – צו שיקום כלכלי לתאגיד מתקבל כאשר ישנו מימון להפעלה מחודשת של התאגיד וכאשר ישנה סבירות שההפעלה תגרום לשיקום התאגיד ולא לפגיעה נוספת בנושים.

ב. הפעלה זמנית: הפעלה למשך שלושים יום, או זמן קצוב אחר שיקבע בהחלטת בית המשפט, בו הנאמן ניגש לבדיקה של המצב הנוכחי של התאגיד ובוחן את סיכוייו לשיקום ולהבראה.

ג. פירוק התאגיד: משמעו, התאגיד מגיע לפירוק מוחלט ומפסיק לפעול. כחלק מהפירוק ממומשים הנכסים של התאגיד ורווחיהם מתחלקים בין הנושים. בתום תהליך הפירוק נמחק הרישום של התאגיד ברשות התאגידים.

 

דחיית הבקשה

במידה והתאגיד לא עומד בתנאי הסף, בית המשפט לא מקבל את הבקשה לפתיחת ההליך ולמעשה משיב בדחיית הבקשה.

 

הליך השיקום

הליך השיקום של התאגיד, הינו תקופה במהלכה מופעל התאגיד בהתאם לתכנית השיקום שאושרה על ידי בית המשפט ועל ידי הנושים. הליך זה כולל אפשרויות שונות, דוגמת ״תספורת״ (ויתור על חלק מהחובות), פריסה מחודשת של החובות במועדים שונים מהמועדים מהמקוריים, מכירת הפעילות העסקית של התאגיד במטרה להגדיל את קופת הנשייה (הקופה ממנה הנושים יקבלו חלק מהחובות שהחברה חבה להם) ועוד. ככלל, ישנם מספר שלבים מרכזיים בכל הליך שיקום:

 

מינוי נאמן

בחירת נאמן ומינוי נעשית על ידי בית המשפט, לאור המלצה של הממונה. תפקיד הנאמן הוא לבנות את תכנית השיקום, כמו גם לקבל על עצמו את סמכויות הניהול של התאגיד בתקופת השיקום. חשוב לציין – הנושים הם אלו שרשאים לקבל או לדחות את התכנית שגיבש הנאמן, והחלת התוכנית, תלויה הלכה במעשה בשיקול דעתם של הנושים. אי לכך ובהתאם לזאת, על הנאמן לעצב תוכנית שתשביע את רצון הנושים, כך שלא ידחו אותה על הסף.

 

הקפאת הליכים

מתן צו השיקום, מורה על הקפאת הליכים שהתנהלו כנגד התאגיד. כפעול יוצא, התאגיד נעשה מוגן מפני הליכי גביית חובות, מפני הליכים משפטיים חדשים ומפני עיקול נכסים. הקפאה של הליכים אלו מאפשרים לתאגיד להשתקם, ללא חשש מהליכים משפטיים והליכי גבייה תלויים ועומדים.

 

הפעלת התאגיד

הפעלת התאגיד, מתקיימת לאור ובהתאם לתכנית השיקום שגובשה, תוך ניהול מחודש של הנאמן. במסגרת שלב זה, מוטלות על התאגיד הגבלות שונות, כמו למשל הימנעות משימוש בנכסים שמשויכים לקופת הנשייה. כמו כן, ישנם מקרים בהם ההפעלה מובילה למכירת הפעילות העסקית של התאגיד וכך הרווחים מהמכירה מועברים לנושים. חשוב לציין כי בית המשפט רשאי להחליט על סיום הליך השיקום ומעבר לפירוק התאגיד, במידה והבחין כי אין די בפוטנציאל ההכנסה של התאגיד לשם מימוש תכנית השיקום והחזרת החוב.

 

פירוק התאגיד

יש אשר בית המשפט אינו רואה פוטנציאל כלכלי בהמשך פעילות התאגיד, ולפיכך הוא מורה על פירוקו. בדומה להליך השיקום, גם תהליך זה מורכב ממינוי נאמן שאחראי על ניהול הליך הפירוק, לצד הקפאת הליכים תלויים ועומדים נגד התאגיד (כמו למשל הליכי גבייה, הליכים משפטיים ועוד. מעבר לניהול הליך הפירוק, הנאמן אחראי בתקופת הפירוק גם על מימוש הנכסים של התאגיד ועל חלוקת הרווחים של מימושם לנושים. חשוב לציין – הכרעה של בית המשפט על פירוק התאגיד אינה סוף פסוק – ישנם מקרים במסגרתם בית המשפט מורה תחילה על פירוק התאגיד, אך בהמשך מחליט על מעבר לתוכנית לשיקום כלכלי. כלומר, ישנה לעיתים זליגה בין ההכרעות ובין סוגי התהליכים, בהתאם לעמדת בית המשפט, וככל שהתאגיד יראה לבית המשפט את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהמשך תפעולו, יתכן כי בית המשפט יחזור ו מהחלטתו ויורה על תוכנית לשיקום כלכלי של התאגיד.

 

סיום התהליך

הליך חדלות הפירעון מושלם בהתאם לאחד משני מצבים: הראשון, סיום תוכנית השיקום והפעלת התאגיד מחדש. במצב השני מתקיים באם הוחלט לפרק את התאגיד, כאשר הכספים שניתן היה לקבל כתוצאה מהפירוק חולקו לנושים.

 

לסיכום

הליך חדלות פירעון, הוא הליך מורכב למדי, על כל ענפיו ושלוחותיו. בהגשת הבקשה לכניסה לחדלות פירעון, יש לדייק בפרטים ונתונים רבים. אי דיוק בהגשת הבקשה, ולו הקטן ביותר, עלול להוביל לדחייה מידית של הבקשה על ידי בית המשפט, דחייה שהשלכותיה עלולות להיות הרסניות עבור החברה ובעלי מניותיה. אשר על כן, מומלץ לפנות מבעוד מועד לצוות משפטי מקצועי ומנוסה, שיודע כיצד לסייע בכל הנוגע להליכי חדלות פירעון. זה שנים רבות, משרדנו מתמחה בהגשת בקשות להליכי חדלות פירעון עבור תאגידים, בבית המשפט המחוזי. אנו מסייעים ללקוחות רבים לאגד את כלל הנתונים הנדרשים, ובוחנים עבורם, הודות לניסיון שצברנו, את כדאיות הגשת הבקשה. לקוחותינו יודעים  ובטוחים, כי בפנייה אלינו, הם נמצאים בידיים בטוחות.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
הגשת בקשה לחדלות פירעון

חדלות פירעון איננה מצב אידאלי לאף אדם. מדובר במצב בו חייב אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויות הכלכליות שנטל על עצמו. המאמר הבא פורט את כלל הליכי

קרא עוד »
עורך דין חדלות פירעון

ב- 2018 נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנועד להחליף את פקודת פשיטת הרגל ופקודת החברות, שנחקקו אי אז בימי המנדט הבריטי. חוק זה מסדיר

קרא עוד »