חוק חדלות פירעון החדש שנחקק ב-2018, נחשב לאחד ממהלכי החקיקה המורכבים ביותר שנוצרו בשנים האחרונות.
הוא מחליף את הפקודה המנדטורית שהתקיימה במדינה כבר יותר מ-80 שנה ומתמקד בהבראה הכלכלית של החייבים ולא רק בתנאי ההחזר. במאמר זה תמצאו את כל המידע לגבי הגשת בקשה לחדלות פירעון לאדם פרטי/ ליחיד: כיצד מתנהלים הליכי חדלות הפירעון, איך מתחילים בתהליך ומה קורה כאשר השיקום הכלכלי סוף סוף נראה באופק.
מה זה בעצם חדלות פירעון?
תרבות הצריכה ומדיניות האשראי שנהוגה בישראל ובמדינות רבות אחרות, הביאה לכדי מצב שבו ביצוע התשלומים החודשי גובר בדרך כלל על רף ההכנסות שכל אדם מסוגל לייצר לעצמו. חדלות פירעון מוגדר כמצב כלכלי שבו החייב כבר לא מסוגל לשלם את חובותיו והם יוסיפו להצטבר, תוך שלא קיימת כל דרך לכסות על הפערים שכבר קיימים.
עד לאחרונה, מצב זה נכנס להגדרה המוכרת לנו כפשיטת רגל. בהליכי פשיטת הרגל שמתאימים הן לאנשים פרטיים והן לבעלי עסקים, החייב מגיש בקשה לפשיטת רגל בבית המשפט ולאחר הכרזתו כפושט רגל, יוחלט על תנאי ההחזר שלו. ההליך כלל את הסדרת הגבייה כלפי הנושים ואת קבלת ההפטר לאחר שהסתיימו כל חובותיו עבורם.
במה שונה חדלות פירעון מהליכי פשיטת הרגל?
החוק החדש מתייחס לכושר ההחזרים לא רק במובן הכלכלי, אלא גם במובן החברתי. אם החייבים הפכו עד כה לאנשים בעל קלון מסוים, כעת הם יוכלו להשתמש בהליכי חדלות הפירעון גם על מנת לשקם לחלוטין את מצבם הכלכלי. במסגרת ההליכים יוטלו הגבלות משמעותיות יותר על יכולות הגבייה מטעם הנושים וגם על חייבים שהגיעו למצב המיוחס להם בעקבות חוסר תום לב, ניצול או רמייה.
מי מטפל בהליכי חדלות פירעון? זה תלוי בגודל החוב
על פי החקיקה החדשה, חלק גדול מניהול ההליכים כלפי אדם פרטי המוגדר כחייב יועברו מטיפולו של בית המשפט למערכת ההוצאה לפועל. בהתאם לחוק, כל אדם שחובותיו המצטברים נמוכים מסך של 150 אלף שקלים יועבר לטיפולה הישיר של רשות האכיפה והגבייה. חייבים בעלי חובות של למעלה מ-150 אלף שקלים יועברו לאחריותם של כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי, הנקראים כעת בשם הכולל "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי".
ניהול ההליך וההתנהלות של החייבים במסגרתו
החוק מקנה לפרקליטים שהוסמכו על ידי הממונה, סמכויות רבות בפיקוח וקבלת ההחלטות על ניהול ההליכים מול חייבים יחידים. פרקליטים אלה מוגדרים כ"נאמנים" ועליהם מוטלת החובה לפקח על ההליך ומדיניות ההחזרים של החייב, לרבות הסדרי כיסוי החובות לטובת הנושים בהתאם להיררכיית החלוקה הקבועה בחוק. תקופת ההחזר מוגבלת על פי החוק למשך 4 שנים מיום מתן הצו לפתיחת הליכים.
מרגע מתן הצו, יוקפאו כל הליכי הגבייה הקיימים לחייב והוא יוכל להתחיל לבצע את התשלומים לטובת קופת הנשייה. אם קיים צורך להכריע בזכויות מסוימות הקיימות לחייב לטובת כיסוי החובות, כמו למשל מימוש דירת מגורים שברשותו, ההכרעה תהיה בסמכות בית משפט שלום.
במסגרת החוק, הוקמה גם מחלקת חקירות חדשה הפועלת מטעם כונס הנכסים הרשמי. מחלקה זו תוכל לבצע חקירות פליליות בנוגע לחייבים שניתן כנגדם צו כינוס ותקבל סמכויות ככל גופי החקירה הקיימים כמו רשות המיסים, משטרת ישראל וכד'. במסגרת חקירות אלה, ייבדקו ההוצאות, ההכנסות והחובות הקיימים לאדם מסוים. המדינה מודעת לכך שלא כל חדלי הפירעון מבקשים להשתלב בתוכנית לשיקום כלכלי לטובת הבראה כנה וטהורה.
חלקם מסתירים נכסים אצל קרובים, ממשיכים ליהנות מרמת חיים גבוהה ובמקביל מבקשים לקבל פטור מחובותיהם. לכן, אם עולה החשד לגבי מהימנותו של חדל הפירעון, הוא ייחקר וייתכן שתוטל עליו ענישה פלילית. חייבים שפנו לתוכנית חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסיבות אותנטיות, לא יצטרכו לעבור חקירה פלילית, אם יתגלה שפעלו בתום לב.
מי מוגדר כחדל הפירעון?
אדם פרטי שאיננו מסוגל לשלם את חובותיו במועד או בכלל וכן כל אדם שסך התחייבויותיו גבוה משווי נכסיו.
חדל פירעון יחיד ששווי חובותיו המצטבר נמוך מ-150,455 ₪ יופנה לטיפול רשות האכיפה והגבייה
חדל פירעון יחיד ששווי חובותיו המצטבר גבוה מ- 150,455 ₪ יופנה לטיפול הממונה על הליכי חדלות פירעון.
כמו כן, על המבקש להיות תושב ישראל, או מי שמרכז חייב נמצא בישראל והוא התגורר בה במהלך חצי השנה שקדמה להגשת הבקשה.
במקרים מסוימים וחריגים, יוכלו גם חייבים שחובותיהם הכוללים נמוכים מסכום של 50,152 ₪ להסדיר את חובותיהם במסגרת ההליך.
כמו כן, הבקשה לפתיחת הליכים תתאים גם לחייבים שלא נפתחו להם תיקים או הליכים קודמים בהוצאה לפועל.
איך מגישים בקשה לחדלות פירעון לאדם פרטי?
הגשת הבקשה מתבצעת באופן מקוון, דרך אתר הכונס הרשמי בכתובת: https://apacforms.justice.gov.il/
יש להקליק תחילה על לחצן "הורדת טופס בקשת יחיד". טופס זה מורכב מארבעה חלקים, כאשר החלק הראשון מתייחס רק לעניין מרכז החיים בישראל. החלק הבא מוקדש למילוי כל פרטיו האישיים של החייב ושל עורך דינו, אם קיים. בחלק השלישי נדרש תשלום האגרה להגשת הבקשה, העומד על סכום של 1,600 ₪. נתייחס באופן נפרד ובהמשך לתשלום האגרה בפרקים הבאים.
לאחר שהפרטים מולאו בהצלחה ונמסר מספר אישור התשלום במערכת, יהיה ניתן להוריד את טופס הגשת הבקשה.
את הטופס ניתן להגיש באופן מקוון דרך אותו הקישור, בלחיצה על "העלאת טופס והגשת בקשת יחיד".
אם סכום החובות המצטבר נמוך מהסכום המתאים לרף הגשת הבקשות ו/או קיימות סוגיות שיצריכו טיפול או מענה טרם הגשת הבקשה או בזמן ההמתנה לקבלת החלטה לגביה, ניתן להקליק על "הגשת פניות לממונה טרם מתן צו פתיחת הליכים".
טופס הגשת הבקשה כולל שבעה חלקים, המתייחסים לסוג שונה של פרטים שנדרש למלא. לכל אחד מהחלקים הללו קיימת שורת טפסים ומסמכים נוספים שיש להגיש בצירוף להגשת הבקשה. את פירוט המסמכים המלא תוכלו למצוא במדריך המלא שלנו, שמסביר איך מגישים בקשה לחדלות פירעון. נציין גם כאן שחלק גדול מאותם מסמכים שיוצרפו לבקשה, יתייחס גם לבני הזוג או לילדים בגירים המתגוררים בבית.
אלה הם סעיפי הבקשה לחדלות פירעון ליחידים:
חלק א' – מילוי פרטים אישיים של החייב, בני הזוג וילדיו.
חלק ב' – פירוט הכנסות מעיסוק. חלק זה יתייחס גם למצבים שבהם לא קיים עיסוק בעת הנוכחית ו/או קבלת קצבה כלשהי מהמוסד לביטוח הלאומי.
חלק ג' – הכנסות שלא מעיסוק השייכות לחייב, בני זוגו וילדיו. למשל, בעלות על נכס מושכר.
חלק ד'+ה' – פירוט ההוצאות האישיות לרבות מימון ומשכנתאות, צרכים רפואיים, גני ילדים, חובות פתוחים שמתבצעים בהם החזרי חובות ועוד. שלבים אלה מתייחסים גם להליכים משפטיים פתוחים, תיקים פתוחים בהוצאה לפועל, שיעבודים, הסכמים, החלטות, פסקי דין לחובתו או לזכותו של החייב. חלק זה מצריך תיעוד של כל חוב פתוח, לרבות כל החלטה או פסק דין שהתקיימו במהלך 7 השנים האחרונות.
חלק ו' – פירוט בנוגע לנכסים בישראל ובחו"ל שקיימים או התקיימו לחייב, בני הזוג וילדיו במהלך העשור החולף לרבות נכסי נדל"ן, רכבים, ניירות ערך, זכויות או מניות בתאגיד ועוד.
חלק ז' – בחלק זה נדרשת מסירת מסמך נוסף, הקרוי תצהיר הסתבכות. התצהיר יכלול את כל השתלשלות העניינים שהביאה את החייב לכדי חדלות פירעון. בתצהיר זה על החייב להתייחס לחובות ולמצבו הכלכלי הקיימים. תצהיר זה מצריך חתימה ואימות מטעם עורך דין.
לאחר שהסתיימה מלאכת מילוי הפרטים ואיסוף מלוא המסמכים הנדרשים לכל חלק, יש להשלים את הבקשה המקוונת ולצרף אליה גם כתב ויתור סודיות (טופס 5א") ואת כתב ההתחייבות המצהיר שתחול עמידה בכל הוראות הדין, החל ממתן הצו לפתיחת הליכים. את שני הטפסים האחרונים תוכלו להוריד דרך אתר "כל זכות" ובו מרוכזים כל הטפסים המקוונים להשלמת הגשת הבקשה לחדלות פירעון.
נציין גם כי אין חובה בחוק שמצריכה הגשת בקשה לחדלות פירעון לאדם פרטי באופן ידני לגורם כלשהו. זאת להבדיל מבקשות לחדלות פירעון של חברה בע"מ או תאגיד, שיחויבו להגיש תחילה בקשה ידנית על מלוא טפסיה ולאחר מכן למלא העתק באופן מקוון.
לעניין תשלום האגרה על סך 1,600 ₪, נדרש דיווח מקוון על ידי הזנת מספר האישור על התשלום. תוכלו לשלם בכרטיס אשראי דרך המערכת, או לעשות זאת במזומן בסניפים ייעודיים של בנק מזרחי טפחות (ניתן לפנות למערכת התמיכה כדי לקבל את פירוט הסניפים המדויק). עם ביצוע התשלום בבנק תקבלו אסמכתא, שאת מספרה יש להקליד במקום המתאים. כמו כן, נדרש צירוף העתק של אסמכתא התשלום בעת הגשת הבקשה עצמה.
שימו לב שהתשלום שנקלט, יצטרך לעבור את תהליך עיבוד הלילי כדי להיקלט במערכת. לכן, רק ביום שלמחרת תוכלו להמשיך לחלק הבא ולהוריד את טופס הבקשה. הקלדת מספר אישור התשלום תביא לבדיקת מערכת בנוגע לתעודת הזהות של החייב. וודאו בשלב זה כי כל הפרטים שהקלדתם עד כה היו מדויקים. כל שגיאה בהתאמה בשלב זה תגרום לחסימה במערכת, שתמנע מכם להמשיך לחלק הבא. למשלמים במזומן – וודאו שפקיד הבנק מקליד את סוג התשלום (סוג 1 – פיקדון פתיחת תיק פשיטת רגל) לרבות מספר תעודת הזהות של החייב – ולא של המשלם עצמו.
אם החייב נמצא זכאי לסיוע משפטי, ניתן להחשיב את תשלום האגרה שלו כחלק מחדלות הפירעון עצמה. ההחזר שיבוצע לגביו יילקח מקופת הנשייה על ידי הנאמן, בהתאם לתנאי חלוקת הכספים מהקופה. אם לא קיימת יכולת לשלם את האגרה כעת והחייב מעוניין להשתמש באפשרות הזו, יש למלא תחילה את הפנייה לממונה טרם מתן צו לפתיחת הליכים.
לאחר הגשת הבקשה
החייב יקבל אישור אוטומטי לכתובת המייל שהזין בבקשה (תוכל להיות גם כתובת המייל של המייצג של החייב), על כך שהבקשה נשלחה. בשלב זה, המערכת באתר הכונס הרשמי תבצע בדיקה אוטומטית שתעמוד על תקינות מילוי הפרטים בטופס הבקשה.
כאשר הטופס נמצא תקין – המערכת תעביר מיד את הבקשה לגורם המטפל, בהתאם לגובה החובות המפורטים בבקשה עצמה (רשות האכיפה והגבייה, או הממונה על חדלות פירעון). לאחר שהועברה הבקשה למקום המתאים, החייב יקבל הודעה נוספת למייל, המאשרת את קליטת הבקשה במערכת הגוף הרלוונטי (יצוין במדויק לאן משני הגופים נותבה הבקשה).
כאשר הטופס לא תקין – תישלח לחייב הודעת שגיאה הכוללת הנחיות למילוי והגשת בקשה מחדש. אם הטופס עצמו תקין אך יש בו פרטים או מסמכים חסרים, תישלח על כך דרישה מתאימה ועל החייב להשלים את החסר עד לתאריך המפורט בהודעה. אם הפרטים לא יושלמו בזמן, החייב יקבל התרעה. אם חלף המועד לגמרי, הבקשה תיסגר ותינעל, לא יחול בה כל טיפול ולא תוחזר האגרה ששולמה לגביה.
מתן צו לפתיחת הליכים
הממונה יעדכן את החייב והנושים דרך הדואר בנוגע לקבלת הצו לפתיחת הליכים. הודעה זו תישלח גם לנאמן שהוסמך לטפל בהליך הישיר של אותו החייב והוא יוודא ששני הצדדים קיבלו את הודעה זו.
לפי החוק, על החייב עצמו לשלוח העתק מטעמו לגבי הצו בדואר רשום עם אישור מסירה, לכל נושה שפרטיו לא ידועים לממונה.
במקרים שבהם בקשתו של החייב לפתיחת הליכים נדחתה, הוא יוכל להגיש על כך ערעור תוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה. אם עד לשלב זה היה החייב בטיפולו של עורך דין מקצועי, מומלץ לפנות כעת לקבלת ייעוץ וייצוג משפטיים על מנת להגדיל את סיכויי הערעור באופן משמעותי.
מרגע שניתן צו לחייב פרטי כלשהו, עליו לעמוד ללא סטיות בחובת התשלום החודשי, לדווח על כל הכנסה והוצאה מטעמו ולעמוד בכל ההגבלות שיוטלו עליו. במקביל, יוקפאו ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה כנגדו למעט אם קיימים בשלב זה הליכים פליליים.
לשאלות ולמידע נוסף בנוגע להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ניתן לפנות גם למוקד התמיכה הטלפוני של הממונה, בטלפון 5067*, בין הימים א'-ה' בין השעות 08:00-16:00.
אבדן הכנסות ושינויי חיים כתוצאה ממשבר הקורונה
בעקבות משבר הקורונה הוציא הממונה נוהל זמני שמאפשר לחייבים פרטיים להגיש בקשה להפחתת גובה התשלום החודשי ולהקל עליהם בעקבות המצב. אם החייב שכיר ופוטר מעבודתו במהלך התקופה, או שהוצא לחל"ת או שתנאי ההעסקה שלו נפגעו, חשוב לציין את פרטים אלה בתצהיר ההסתבכות ולצרף כל אישור או מסמך המגבים את הנסיבות הללו. כמו כן, אם התקבלו מענק כלשהו או דמי אבטלה במהלך תקופת הקורונה, יהיה צורך לדווח על כך בסעיף ההכנסות הרלוונטי בטופס הבקשה.
שלבי חדלות הפירעון ותנאי ההליך המלאים
נהוג לחלק את הליכי חדלות הפירעון לשלושה חלקים, החל מרגע הגשת הבקשה ועד לקבלת הפטר שמבטא את סיום העמידה בהתחייבויות ופתיחת פרק כלכלי חדש בחייו של החייב.
שלב א' – מתייחס לפרק הזמן מרגע הגשת הבקשה ועד לקבלת הצו על פתיחת הליכים. במעמד הצו, יפסקו לחייב את גובה התשלומים החודשי ועליו לעמוד בו החל מאותו רגע.
שלב ב' – זהו פרק זמן ארוך יחסית, המכונה "תקופת ביניים". כאשר ניתן צו לפתיחת הליכים, נכנסת לתוקפה תקופה של 11 חודשים, בה החייב יעמוד ללא דופי בכל החובות והמגבלות שהוטלו עליו. החייב נדרש לשתף פעולה מלאה עם כל הגורמים בתהליך ולפעול לפי כל החלטה מטעם בית המשפט. במהלך 6 החודשים הראשונים של התקופה, יוכלו הנושים להגיש תביעות חוב פתוחות שכתוצאה מהן יתקבלו החלטות מתאימות על אפשרויות פירעון החוב. לאחר שכל התביעות שהוגשו נבדקו, הן יסווגו ויהיה ניתן לגבש את התוכנית לשיקום כלכלי, שתוגש לבית המשפט ותפרט כל הדרכים לסילוק החובות וקבלת ההפטר. כאשר התוכנית תאושר, יינתן צו נוסף הקרוי צו לשיקום כלכלי.
במסגרת המלצות התוכנית לשיקום כלכלי (שתתקיים במעמד כל הצדדים וכל בעלי העניין), בית המשפט יכול להוסיף תנאים והוראות משלו. הצו שיינתן יגדיר את כל החובות שמהם יקבל החייב פטור בסוף התהליך. אם בית המשפט מוצא שיכולת השתכרותו של החייב נמוכה מאוד, עד כדי קושי לקיים את צרכי המחייה הבסיסיים, ייתכן שלא תהיה כל תועלת בהמשך ההליך. אם זהו המצב, יוכל בית המשפט להעניק את הפטור לאלתר ו"לדלג" על התוכנית לשיקום כלכלי.
אם בית המשפט, הממונה או הנאמן זיהו אי שיתוף פעולה, ניצול לרעה, הפרת תנאים או הפרת מגבלות מצידו של החייב, ניתן יהיה לבטל את הצו לאלתר ולפרוע בהתאם את כל הנכסים שכבר הצטברו בקופת הנשייה. במצב זה, החייב לא יקבל כל הפטר.
שלב ג' – תקופת השיקום הכלכלי תמשיך בתשלומים החודשיים של החייב, אך תכלול גם מימוש נכסים וזכויות שהוחלט לפרוע במטרה לעמוד בתנאי התוכנית. כאשר הממונה יאשר שהחייב עמד בכל התנאים שבתוכנית וביצע את כל חובותיו בהתאם לה, הוא יקבל את ההפטר המיוחל.
מהן הסנקציות שמופעלות על חדלי הפירעון?
ברגע שבו חייב פרטי מקבל צו לפתיחת הליכים ובו חובת התשלום והוראה על הקפאת הליכי הגבייה הקודמים, נכנסות לתוקפן גם סנקציות הקבועות בחוק. על החייבים יוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ וברוב המקרים תוטל הגבלה על חשבון הבנק שלהם (הפיכה לחשבון מוגבל).
לשכת ההוצאה והגבייה כאמור, תוכל לזמן את החייב לחקירה ולבירורים נוספים לאורך שנות ההליך. החייב יהיה תחת פיקוח עקבי ושוטף, כך שכל מקרה שבו התגלתה פעילות בחוסר תום לב, עשוי להפעיל כנגדו גם סנקציות פליליות לרבות קנסות כספיים ומאסרים. כחלק מתוכנית השיקום שבה יוגש לבית המשפט מתווה השיקום, יישקלו גם מימוש נכסי החייב ויצוינו תנאים נוספים לקבלת ההפטר בסיום התהליך. כמו כן, ישנם מקרים שבהם יורה הממונה לחייב לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.
יש לכם שאלות נוספות? רוצים לדעת עוד על הליכי חדלות פירעון לחייבים פרטיים?
נשמח לעזור ולספק מענה לכל שאלה ובקשה. פנו אלינו עכשיו ותיהנו משירות מהיר, אחראי ומקצועי.