חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – המדריך המלא

מסובכים בחובות עד מעל לראש? על הליך חדלות פרעון ושיקום כלכלי, כבר שמעתם?

מדובר בחוק חדש שאושר בשנת 2019, ומאפשר לבעלי חוב ולנושים לפצוח בהליך שבסופו יושבו חלק מן החובות הללו אל הנושים, כך שבתום התהליך יוכלו החייבים לקבל פטור על יתרת החובות שלהם ולזכות בהזדמנות לשקם את עצמם מבחינה פיננסית.

• איך מגישים בקשה לפתיחה של הליך חדלות פירעון של אדם פרטי ומה עושים אם אתם חברה בע"מ שיש לה חובות שאין אפשרות לפרוע?
• מה הם הטפסים שצריך בכדי להגיש בקשה לחדלות פירעון?
• כיצד מתנהל הליך חדלות פירעון מול ההוצאה לפועל, ומה בין פסקי דין לחדלות פירעון?

על כל אלו ועוד תוכלו לקרוא כאן במדריך המלא לשיקום כלכלי.

 

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – במה מדובר?

במהלך חודש ספטמבר בשנת 2019, אושרה במדינת ישראל רפורמה חדשה שנועדה לקצר ולפשט תהליכים של גביית חובות.

רפורמה זו מכונה חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – התשע"ח 2018.

על פי החוק, חייבים אשר חובותיהם אינם עולים על סכום של 150,455 ש"ח, יכולים כיום ליזום הליך להכרה בחדלות פירעון בהוצאה לפועל.

הרעיון העומד מאחורי חוק חדלות פירעון הוא שיש לסייע לחייבים לשקם את מעמדם הכלכלי ולא רק להסדיר את חובותיהם.

לפיכך, בא חוק זה להקל על אנשים פרטיים החייבים כספים ליזום הליכים להכרה בחדלות פירעון כדי לפטור אותם מחובות שאינם יכולים לעמוד בהם.

מנגד, מגביל חוק זה באופן דרסטי מבעבר, את אפשרויות הגביה שעומדות לרשות הנושים, תוך נסיון לייצר איזון בין האינטרסים של החייבים ובעלי החוב.

 

במה שונה חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מהליך פשיטת רגל שהיה נהוג עד כה?

מדובר בראש ובראשונה במהפכה תפיסתית.

אם עד היום אדם שהגיע למצב של חדלות פירעון נתפס חברתית בתור מי שהמיט על עצמו את האסון על ידי התנהלות פיננסית בלתי מחושבת, הרי שהחוק החדש אינו מתבונן על המצב כתוצר של מחדל כלכלי, אלא בתור סיטואציה שכל תושב במדינת ישראל יכול להקלע אליה, שלא באשמתו.

לכן, חוק חדלות פירעון שם לנגד עיניו את טובת האזרח שמצוי במצוקה כלכלית, ולראשונה – במקום למקד את הפוקוס בענישה והעברת האחריות לגביית חובות לידי הנושים – עוסק במתן פתרונות שמאפשרים לחייבים לשקם את מצבם ושמם, ולהשיב את השליטה בחייהם לידיהם.

 

מהיכן עולה הצורך בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

אדם המגיע למצב כלכלי בו הוא אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלקח על עצמו, מצוי במשבר קיומי לא פשוט בכלל.

קריסה כלכלית היא חוויה לא נעימה בלשון המעטה, אשר מערבת לא רק את האדם החייב כספים אלא גם את כל משפחתו.

אנשים שמצויים במשבר כלכלי חשים פעמים רבות כי הם הגיעו למצב קיצון שמאלץ אותם לפנות לחיפוש פתרונות במקומות בעייתיים כמו השוק האפור, פשיעה, ירידה מהארץ ולעתים גם נסיונות לשים קץ לחייהם.

 

איזה תקדים מייצר החוק החדש לטיפול בחדלות פירעון ושיקום כלכלי?

התקדים שמייצרת רפורמת חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי, היא בכך שלראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, המחוקק מכיר בכך שהטיפול בחובות מצטברים של האזרח הוא בגדר אחריות משותפת.

למה הכוונה? בעוד שאין עוררין על כך שהאחריות של אדם על התחייבויותיו הכלכליות היא בראש ובראשונה של האדם עצמו, הרי שישנן נסיבות חברתיות וכלכליות, שעלולות לשחק גם הן תפקיד מרכזי בהתדרדרות במצבם הכלכלי של האזרחים במדינה.

למשל, משבר הקורונה, שמהווה דוגמה לכך שגם משלמי מיסים שעבדו לאורך כל חייהם הבוגרים ושילמו את מיסיהם למדינה – עשויים להיקלע למצבים שאינם בשליטתם שבהם חלה ירידה פתאומית ותלולה ביכולת החזר החובות שלהם.

 

כיצד נקלע האזרח הקטן לחובות כה גדולים שדרושה עזרה מהמדינה כדי לפרוע אותם?

במציאות הפיננסית של ימינו, שבה תרבות הצריכה חוגגת מחד, ושוק האשראי מדרבן אנשים לקחת עוד ועוד הלוואות בתנאים "נוחים" מאידך – אין זה פלא אפוא, שאזרחים רבים בישראל צוברים חובות שהולכים ותופחים ללא שליטה.

בשנת 2018 לבדה, הוגשו במדינת ישראל למעלה מ – 20 אלף בקשות להליכי פשיטת רגל ויותר מ – 700,000 אזרחים – כ 10% מהאוכלוסיה, נרשמו כחייבים בהוצאה לפועל.

המספרים הללו גדלים והולכים משנה לשנה, מה שאומר כי חינוך להתנהלות פיננסית נכונה והדרכה בנושאי כלכלת המשפחה הפכו כבר מזמן לכורח במדינת ישראל.

עם זאת, עד היום הכלים העיקריים שהמדינה עשתה בהם שימוש לטיפול בחובות, היו כלי גביה והליכי פשיטת רגל – במקום טיפול מונע או לפחות משקם.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בא לשנות את פני הדברים, עם כוונה להעביר את האדם מן הישוב ממצב של עמדת נחיתות וחוסר אונים מול נושיו ומול מערכת המשפט, למצב בו המדינה נותנת לו גב.

 

למי נועד חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לסייע?

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מרכז את הטיפול בכל ההיבטים של מצבי חדלות פירעון בקרב חייבים מהמגזר הפרטי (בודדים) ובקרב עסקים וחברות.

על פי החוק, מוגדר חדל פירעון בתור מי שאין ביכולתו לשלם את חובותיו במועד או מי שהשווי של התחייבויותיו גבוה משווי נכסיו.

כשמדובר בחייבים בודדים (אדם יחיד שאינו חברה או תאגיד) – הליכי חדלות פירעון באים במקומם של הליכי פשיטת רגל אשר היו ההליך המקובל עד כה לטיפול בחדלות פירעון של אזרחים.

 

כיצד מיטיב חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי גם עם הנושים (בעלי החוב)?

גם בהקשר של חלוקת הכסף בין הנושים, מבשרת הרפורמה על שינוי מרענן, שלפיו במקום שהנושים הגדולים כמו רשויות המיסים, הבנקים וחברות הביטוח יקבלו קדימות במשיכת כספי החוב מקופת הנשיה, כעת גם לנושים הקטנים יותר (אנשים פרטיים או ספקים שיש לחייב חוב מולם), יש סיכוי לקבל נתח משמעותי יותר מכספי החוב.

זאת בזכות צמצום הקדימות שהמדינה מקבלת בתחום גביית החובות על פני נושים אחרים, הגבלה על שיעור החוב שאפשר לפרוע דרך שעבוד צף (שעבוד כללי על נכסים בלתי מוגדרים של החייב), וטיפול ברבית פיגורים בתור חוב רגיל.

בקצרה, החוק החדש לטיפול בחדלות פירעון ושיקום כלכלי, למעשה מסייע גם לנושים קטנים לקבל החזר משמעותי יותר של הכספים שנזקפים לזכותם, בזכות צמצום של דין הקדימה של המדינה ורשויותיה בגביית החובות.

 

מה הם תנאי הסף להגשה של בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

התנאי להגשת בקשה להליך חדלות פירעון הינו קיום של חובה בגובה 50,000 ש"ח לכל הפחות – כאשר מדובר בחייב יחיד שהוא אדם פרטי.

כשמדובר בחבות של תאגיד או חברה, הסף עומד על 75,000 ש"ח.

תנאי זה נועד להקטין את פוטנציאל השימוש לרעה בחוק זה והתנערות מן האחריות לתשלומים.

 

באילו מקרים חוק חדלות פירעון מטפל?

להלן רשימת מקרים המוגדרים בחוק שבהם יחידים רשאים להגיש בקשה להכרה בחדלות פרעון ו / או שיקום כלכלי:

1. יחיד שנמצא בחדלות פירעון או שבהקשה תעזור למנוע את חדלות פירעונו, אשר גובה החוב שלו עולה על 50,000 ש"ח.
2. יחיד שגובה החוב שלו נמוך מ – 50,000 ש"ח יוכר כזכאי להליך חדלות פרעון בכפוף לנסיבות מיוחדות בלבד.
3. בעל חוב (נושה) של יחיד אשר החוב כלפיו עומד על 75,000 ש"ח ויותר.

 

חוק חדלות פירעון – פתרון לחייבים יחידים בלבד או גם לחברות?

חוק חדלות פרעון הוא ברמת העקרון פתרון שעיקר מיקודו הוא בשיקום כלכלי של האזרח הקטן.

אולם ההתייחסות שמציע חוק זה למקרים של חובות של תאגידים וחברות היא כזו שמתעדפת את שיקומו של העסק במידת האפשר.

זאת ממקום של זיהוי התועלות הגלומות בתמיכה בשיקום הכלכלי של החברה או התאגיד, מנקודת מבט מערכתית של מניעת פגיעה בפרנסתם של האנשים אשר עובדים תחת החברה שנמצאת בקשיים.

 

במה שונה חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מהליכי פשיטת רגל, כשמדובר בחברה או תאגיד חדלי פירעון אשר נמצאים על סף פשיטת רגל או פירוק?

במסגרת חוק חדלות פירעון לא קיים יותר מושג של "בקשה לפשיטת רגל" או "בקשה לפירוק חברה".

הדגש הוא כאמור על הליכי הבראה, והבקשה בהקשר של חברות נקראת כיום "צו לפתיחת הליכים".

בידי הנושים עדיין קיימת האפשרות לציין את העדפתם בנושא זה, אולם בסופו של דבר ההחלטה כיצד לטפל בעסק שחובותיו עומדים נותרת בידי המערכת המשפטית.

 

לאילו מקרים מתייחס חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כשמדובר בחברות ותאגידים?

כשמדובר על חובות של ישויות עסקיות חוק חדלות פירעון מתייחס למקרים הבאים:

1. תאגיד שנמצא במצב של חדלות פירעון או שהצו יעזור למנוע את חדלות הפרעון שלו, ושהיקף חובותיו הינו למעלה מ – 25,000 ש"ח.

2. בעל חוב (נושה) של החברה אשר החוב כלפיו עומד על  יותר מ – 75,000 ש"ח.

3. בעל חוב (נושה) שטרם הגיע מועד הפירעון שלו, אשר לטענתו החברה מנסה להונות את נושיה ו / או להעלים נכסים או לחילופין שלא יעלה בידה לפרוע את חובה במועד הפרעון אשר חל בתוך תקופה של חצי שנה ממועד הגשת הבקשה.

 

האם החוק החדש נותן פתח לבעלי עסקים וחברות להתנערות מהחובות שלהם?

הרפורמה החדשה מרחיבה את תחום אחריותם של בעלי המשרות בחברה החייבת, כך שמנכ"ל החברה או התאגיד וכן חברי הדירקטוריון מחויבים לפעול כדי לצמצם את היקף החוב של החברה מבעוד מועד וגם עם פתיחת הליכי חדלות הפירעון.

פירושו של דבר הוא שבעלי הסמכות בתאגיד נושאים מעתה באופן רשמי באחריות לכל נזק שעלול להגרם לנושים במידה ולא פעלו לתקן את המחדל בחברתם.

 

כיצד חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בא לתת מענה גם לישויות עסקיות על סף פשיטת רגל?

בהיבט של השיקום הכלכלי לחברה, מציעה החקיקה החדשה פתרונות של הסדרי חוב שמוצעים לתאגיד החייב כבר בשלב מוקדם יחסית של המשבר הכלכלי.

פתרונות אלו מוצעים לחברה במסגרת משא ומתן מוגן אשר נועד לאפשר הסדרה של החובות בהליך מקוצר ופשוט, בתקווה לצמצם באופן הזה את היקפה של תופעת התספורות.

 

אילו גורמים מטפלים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

הליכים של חדלות פירעון ושיקום כלכלי מטופלים מול 3 גורמים בהתאם לחוק, על פי חלוקת הסמכויות שלהלן:

 

1. ההוצאה לפועל של רשות האכיפה והגבייה – תנהל הליכי חדלות פירעון של יחידים בעלי חוב נמוך מסכום של 150,455 שקלים (הבקשה מוגשת דרך הממונה ומועברת על ידו לטיפול רשם ההוצאה לפועל).
2. הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים – ינהל הליכי חדלות פירעון של יחידים בעלי חוב גבוה מסכום של 150,455 שקלים.
3. בית המשפט המחוזי – ינהל הליכי חדלות פירעון של תאגידים.

 

מתי ניתן לטפל בחדלות פירעון ושיקום כלכלי מול ההוצאה לפועל?

הליך של חדלות פירעון של אדם החייב כספים בשיעור של פחות מ – 150,455 ש"ח, יטופל על ידי ההוצאה לפועל מול רשמי הוצאה לפועל אותם החוק מסמיך לטפל בהליך זה בתור רשמי חדלות פירעון.

התנאי להגשת הבקשה הינו שסכום החוב הכולל לא יפחת מ – 50,152 ש"ח, למעט במקרים אשר בהם מוצאים הרשמים כי קיים צידוק מיוחד לפתיחה של הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי בסכום נמוך מן הסף המוגדר בחוק.

חשוב לציין כי את הבקשה לחדלות פרעון אפשר להגיש גם במקרים שאין לחייבים חוב שנפתח מול ההוצאה לפועל.

 

כיצד מתבצע שיקום חייבים?

התכלית אשר עומדת בבסיסו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי היא כאמור הבראה כלכלית של החייבים. עם זאת, מן הראוי לומר כי בחוק חסרה התייחסות מעשית תפעולית לאופן בו אמור להתבצע הפן השיקומי של ההליך.

אף שהחוק מתייחס לצורך להפנות את החייב להכשרה כלכלית, הוא אינו מטפל בקשיי השיקום הנוספים שהחייבים מתמודדים עימם בזמן הטיפול בהליך חדלות הפירעון ובתומו.

למשל, חייבים רבים מספרים כי במצב של חדלות פירעון נשללת מהם הזכות להשתמש בצ'קים ולכן בכל הנוגע להשכרה של נכסים (כמו דירה למגורים) – נוצר מצב בעייתי מאוד עבורם. בנוסף, גם לאחר שהחייבים מקבלים הפטר, הם עדיין בבעיה מול הבנק שלהם שאינו מקצה לטובתם מסגרת אשראי או עו"ש ובנוסף – אף גובה מהם עמלות מקסימליות על כל פעולה שמתבצעת בחשבון שלהם.

כלומר, דווקא האדם שנמצא בשלב של שיקום כלכלי, והכי זקוק להקלות בתנאי ניהול החשבון הבנקאי שלו – אינו מקבל כל תמיכה או סיוע מן המערכת, שאף מרוויחה על גבו עמלות וריביות מוגדלות.

אין כל סעיף בחוק שמונע מן הבנקים לפעול בצורה כזו ובנק ישראל אינו מגלה כל מעורבות בנושא.

 

כמה זמן נמשך הליך שיקום חייבים?

על מנת למנוע מצב שבו החייבים תקועים בהליכי הוצאה לפועל לאורך שנים ובמקביל החובות שלהם הולכים ותופחים והריביות נצברות, מקצה החוק החדש פרק זמן של ארבע שנים (48 חודשים) לטובת התהליך של שיקום החייבים.

מקץ 48 החודשים הללו, אמור החייב לקבל הפטר – היינו, פטור מתשלום חובותיו הנותרים.

במקרים יוצאי דופן, יכול בית המשפט להאריך את תקופת שיקום החייבים.

 

מה היא הבשורה הגדולה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

לדעת רבים, רפורמת חדלות הפירעון היא לא פחות ממהפכה חברתית פיננסית.

חוק חדלות פירעון יוצר תקדים חשוב באופן שבו החברה והמדינה מתייחסות לאנשים בעלי חובות.

אם עד היום, מקובל היה להניח כי אנשים החייבים כספים לאחרים מגיעים למצב זה עקב התנהלות פיננסית מפוקפקת ולא לגיטימית שיש להתבייש בה, הרי שחוק חדלות פירעון יוצא מנקודת ההנחה שבני אדם שנקלעו למשברים כלכליים אינם בהכרח אשמים בכך, ולכן זקוקים לסיוע ולא לענישה.

 

אבל לא קיים חשש שישראלים ינצלו לרעה את המנגנון שמציע חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

מן הראוי לציין בהקשר זה, כי חוק חדלות פירעון מבחין הבחנה ברורה בין אנשים אשר הפכו לחדלי פירעון בנסיבות שאינן בשליטתם המלאה ובין כאלו שאינם מסוגלים לעמוד בחובותיהם על רקע רמאות או התנהלות בחוסר תום לב.

המערכת רואה בחומרה ניסיונות לניצול לרעה של חוק חדלות הפירעון ואלו שינסו לחפש פירצות בהליך זה, עלולים לעמוד בפני קנסות כבדים, עיקולים והליכים פליליים.

 

הליך חדלות פירעון – האם הוא משרת רק את החייבים או גם את הנושים?

אף שחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נועד בראש ובראשונה לספק סיוע לאנשים שחייבים כספים, מטרתו היא גם לתת מענה משופר לבעלי החוב – הנושים, ולסייע להם להשיב לידיהם חלק ניכר יותר מכספיהם, בדרכים כשרות.

באופן זה, לדוגמא, מגדיר החוק כי 25 אחוז מן הנכסים המשועבדים בשיעבוד צף יועברו לידי הנושים הרגילים: אנשים פרטיים, ספקים וכדומה. באופן זה, ההפטר שמקבל נושא החובות בתום ההליך, אינו פוגע בנושים כבעבר.

 

רפורמת חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מה היא מחדשת לנו?

כפי שציינו, רפורמת חדלות פירעון ושיקום כלכלי באה לשנות לא רק את החקיקה בתחום חדלות הפירעון של יחידים וחברות, אלא גם את הגישה הכוללת לטיפול בחייבים, שמעתה נועדה לא רק להסדיר את פירעון החובות אלא גם את ההבראה הכלכלית של החייב.

רפורמת חדלות פירעון נועדה בין היתר גם להגדיל את היקף החוב אשר מושב לנושים, להגביר את מידת הודאות בהליך, לקצר תהליכים ולצמצם את הסחבת הבירוקרטית.

 

אילו שינויים ארגוניים בוצעו בקרב הגורמים הממשלתיים שטיפלו עד היום בהליכי פשיטת רגל ופירוק?

כחלק מן הרפורמה נערך שינוי ארגוני בקרב רשויות המטפלות בבקשות לחדלות פירעון, כך שהסמכות לטפל בבקשות לחדלות פירעון של יחידים כעת נמצאת בידי בית משפט השלום ולא בבית המשפט המחוזי כפי שהיה בעבר, בשיתוף פעולה עם הכונס הרשמי (שנקרא כעת "הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי") ומול רשות האכיפה והגבייה.

 

האם כל החובות מטופלים כעת באופן זהה ללא הבדל בסוג החוב וגובהו?

האופן בו עובדים הליכי חדלות פירעון על פי הרפורמה, הוא כזה שהליכים של יחידים בגובה של מתחת ל – 150,000 ש"ח מטופלים כעת מול רשם יעודי של רשות האכיפה והגביה (או בשמה ההיסטורי – ההוצאה לפועל), ובקשות של יחידים בסכום של למעלה מ – 150,000 ש"ח מטופלות מול האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, שכיום מכונה "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי". כל אלו במטרה לקצר תהליכים ולהפחית מן העומס הביורוקרטי.

 

האם הטיפול בחדלות פירעון של יחידים עדיין יבוצע מול המערכת המשפטית?

חוק חדלות פירעון למעשה מעניק לפרקליטים שקיבלו הסמכה לטיפול בנושא מכונס הנכסים הרשמי, סמכות לקבל החלטות לגבי הליכי חדלות פרעון של יחידים, כך שבפועל, החלק הארי של הטיפול בהליכים של חדלות פרעון של יחידים יבוצע בידי הממונה ואילו בית משפט שלום יהיה אמון על הוצאת הצווים לשיקום כלכלי וטיפול בבקשות ברמת מורכבות גבוהה מהסטנדרט.

משך הטיפול בהליך יוגבל לפרק זמן של עד 48 חודשים. עם זאת, הליכי חדלות פירעון של חברות ותאגידים ממשיכים להיות מטופלים בבית המשפט המחוזי.

 

כיצד מגישים בקשה לחדלות פירעון של יחיד?

בין אם אתם שרויים בחובות ומעוניינים לפתוח דף חדש ולהשתחרר מחובותיכם, ובין אם אדם פרטי חייב לכם כספים, השלב הראשון שאתם נדרשים לטפל בו בהליך של חדלות פרעון, הינו הגשה של בקשה לחדלות פירעון ליחיד.

גם במקרים בהם החובות אינם פתוחים מול ההוצאה לפועל (למשל חובות גביה מול רשויות המס) – עדיין ניתן להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

 

מי רשאי להגיש בקשה להליכי חדלות פרעון ליחיד?

הגורמים אשר מורשים להגיש בקשה להליך חדלות פירעון ליחיד הם: החייב עצמו (היחיד), הנושים שלו (בעלי החוב), או היועץ המשפטי לממשלה.

ניתן להגיש בקשה לחדלות פירעון במידה והחייב היחיד עומד באחד מן הקריטריונים שלהלן:

1. בעת הגשת הבקשה לחדלות פירעון ליחיד יש נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל.
2. בעת הגשת הבקשה לחדלון פירעון ליחיד או בחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה, החייב מתגורר בישראל.

 

כיצד יראה הליך חדלות פירעון של יחידים על פי הרפורמה החדשה?

כאשר מדובר בחייבים יחידים, עם חובות בשיעור נמוך מ – 150 אלף שקלים, תוגש בקשה לפתיחת הליכים לממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

במידה והבקשה תעמוד בכל תנאי הסף, ינתן צו לפתיחת הליכים לחדלות לפרעון בתוך פרק זמן של עד 30 ימים.

 

כיצד יראה ההליך החדש של חדלות פירעון במידה ומגיש הבקשה הוא נושה?

במידה ומגיש הבקשה הוא נושה, היא תוגש לבית משפט השלום והסמכות לניהול כל ההליכים המשפטיים העומדים כנגד החייב, תועבר לידי הממונה.

מתוקף תפקידו, הממונה ידאג למינוי של נאמן שבידיו תופקד האחריות להכרעה בתביעות העומדות כנגד היחיד. הנאמן יטפל גם בכינוס נכסים של החייב, ידאג לפקח על מימוש חובתו של החייב לעמוד בתשלומים, ויהא אחראי לממש את הנכסים בקופת הנשיה ולחלק אותם לבעלי החוב (הנושים) על פי הוראות הצו לשיקום כלכלי כפי שיקבע על ידי בית המשפט.

ההפטר ינתן לחייב רק מקץ תקופת התשלומים, שמשכה יהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, לכל היותר.

 

ואם מדובר בחברה מסחרית או תאגיד שהגיעו למצב של חדלות פרעון?

כאשר מדובר בחברה מסחרית או תאגיד שהגיעו למצב של חדלות פירעון, הבקשה שתוגש תהיה צו לפתיחת הליכים.

במסגרת צו זה, החברה חדלת הפרעון תהיה רשאית לבקש מבית המשפט סיוע בשיקום כלכלי בכפוף להצגה של תכנית ראשונית להבראה.

במידה ומתווה ההבראה הכלכלית יציג היתכנות אמיתית לשיקום התאגיד, יוכל בית המשפט לתת צו להפעלת תכנית שיקום הכוללת אמצעי מימון (בהנחה וזה לא בא על חשבון הכספים שחייבת החברה לנושיה).

במידה ולא – יפיק בית המשפט צו פירוק לחברה.

מעת הוצאת הצו, ההליכים המשפטיים העומדים נגד החברה יוקפאו כולם, ונאמן ימונה מטעם בית המשפט לטובת יישומו של הצו והוראותיו.

בדומה לטיפול בחדלות פרעון של יחידים, גם במקרה של חברות, יהא תפקידו של הנאמן לספק הכרעה בנוגע לתביעות החוב, כינוס נכסי החברה וניהול קופת הנשיה מול הנושים.

במידה ויתאפשר שיקום כלכלי של החברה החייבת, יהיה הנאמן אחראי גם לגיבוש מתווה לשיקום החברה והוצאתו אל הפועל.

במידה ויוחלט כי התאגיד אינו בר שיקום פיננסי והצו שבית המשפט נתן מורה על פירוק החברה, הנאמן יהיה אמון על הנזלת נכסי התאגיד.

 

מה הם השלבים של הליך חדלות פירעון ליחיד?

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדיר כי ראשית ההליך במתן צו לפתיחת הליכים, ולאחריו – תקופת בחינה אשר במהלכה יבוצעו בחינה ואימות של המצב הפיננסי של היחיד החייב ותבדק התנהלותו הכלכלית.

הגשת בקשה להליך חדלות פרעון של יחידים או חברות לבית המשפט, כרוכה בתשלום אגרה על פי הסכומים הנקובים בתקנות בתי המשפט.

בשלב הבא, על פי הנחיות צו השיקום הכלכלי, יכונסו נכסיו של החייב או ינוהלו לטובת פירעון החובות שלו לנושיו, במקביל לתשלומים תקופתיים שיופרשו מההכנסה השוטפת שלו לטובת צמצום החוב.

במקרים שבהם ליחיד חייב אין הכנסה מספקת או נכסים שניתן לפרוע, יתכן ויקבל צו הפטר לאלתר.

השלב האחרון בהליך חדלות פירעון הוא למעשה מתן ההפטר, שמתקבל בסופה של תקופת השיקום, ונועד לסייע לחייב לפתוח פרק חדש ונטול חובות בחייו.

 

כיצד נבדקת ההתנהלות הכלכלית של אדם שהגיש בקשה לחדלות פירעון ושיקום כלכלי?

במהלך תקופת הבדיקה הנ"ל, ימונה נאמן לנכסיו של החייב, ויאסר עליו לפרוע את חובו שלא בכפוף להוראות החוק.

בנוסף יחולו על החייב מגוון הגבלות שנועדו למנוע מן החוב לגדול.

בתום תקופת האמתנה הזו ימליץ הממונה על תכנית לפרעון החובות של החייב ובית המשפט יערוך דיון בהצעה של הממונה אשר בסיומו יונפק עבור החייב צו לשיקום כלכלי.

 

האם הגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון מקפיאה את הטיפול בתביעות והליכים משפטיים שנפתחו נגדי?

חשוב לשים לב כי הגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון אינה מקפיאה את ההליכים באופן אוטומטי.

עם זאת, החייב יוכל להגיש בקשה לעיכוב הליכים עד שינתן צו לפתיחת הליכים מטעם הגורם המטפל בהליך חדלות הפירעון: ההוצאה לפועל, בית המשפט, המרכז לגביית קנסות וכן הלאה.

אפשרות נוספת שעומדת לרשות החייב היא לבקש מהגורם המטפל בבקשה להליך חדלות פירעון להוציא עבורו צו לעיכוב הליכים עד למתן הצו לפתיחת הליכים.

 

הטפסים שצריך בכדי להגיש בקשה לחדלות פירעון

בחודש ספטמבר 2019, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף, והביא עימו מהפכה בכל הנוגע לדיני חדלות הפירעון. החוק החדש מאפשר לאנשים (וכן תאגידים) המצויים בחובות כלפי נושים, ואין ביכולתם לפרוע את חובותיהם, לקבל פטור מהחובות הללו, לבצע הליך כלכלי שיקומי, ולפתוח הלכה למעשה במעין 'דף חדש'. מדובר בהליך מבורך עבור החייב, אך כזה הכרוך בבירוקרטיה רבה ומילוי פרטים וטפסים רבים. הכנו עבורכם רשימה מקיפה של כלל הטפסים שתזדקקו למלא, לשם הגשת הבקשה לחדלות פירעון.

 

מהי חדלות פירעון?

חדלות פירעון, הוא מצב בו לאדם (או לתאגיד) אין את היכולת הכלכלית לפרוע את חובו. לאדם זה, המכונה חייב, חובות רבים כלפי נושים, והוא נקלע למצב בו אין לו אפשרות לשלם להם את החובות הללו. על מנת שלא להפקיר את החייב, מאפשר החוק לחייב להגיש בקשה לחדלות פירעון. היה ותאושר בקשה זו, החייב יכנס למעין הליך, במסגרתו יעשו מאמצים לשקם את החייב, כך שבסוף התהליך, החייב ימצא עצמו ללא חובות, ויהיה באפשרותו 'להתחיל מאפס'. על מנת להגיש את הבקשה לחדלות פירעון, על החייב למלא טפסים רבים, כפי שיפורט להלן.

 

הטפסים הדרושים להליך חדלות הפירעון

מאחר שהליך חדלות פירעון נועד לסייע לחדל הפירעון להשתקם מהמצב אליו נקלע, לא כל בקשות חדלות הפירעון מאושרות. על מנת שבית המשפט יכיר בחדלות הפירעון ויקבל את הבקשה שמגיש החייב, יש להוכיח כי אכן החייב נקלע למצב שאין ביכולתו לכסות את חובותיו.

לשם כך, על החייב למלא טפסים רבים, שמפרטים את מצבו הכלכלי מא' ועד ת', החל מפירוט אודות הכנסות והוצאות מגיש הבקשה, כמו גם חובות אליהן נקלע החייב, דרך נכסים שבבעלות החייב, ועד לתיאור אודות הסתבכותו האישית. כמו כן, החייב מחויב לחתום על כתב סודיות, להצהיר ולחתום על נכונות כלל הפרטים שכתב, וכן עליו לפרט באופן מקיף פרטים אישיים שלו ושל משפחתו.

מדובר אם כן ברשימה ארוכה למדי של פרטים וטפסים שעל מגיש הבקשה למלא. הכנו עבורכם רשימה ממצה ומקיפה של כלל הטפסים הפוטנציאליים שעל מגיש בקשה למלא. חשוב לציין – לא כל מגיש בקשה חייב למלא את כל הטפסים המנויים ברשימה מטה – כך למשל, אדם שאין בבעלותו נכסי מקרקעין, לא צריך, מטבע הדברים, למלא טפסים הקשורים לנכסי מקרקעין.

על כל מגיש בקשה לאתר את הטפסים הרלוונטיים אליו, ולמלא אותם במלואם. חשוב למלא כל פרט ופרט באופן מדויק לחלוטין, מאחר שהחסרה של פרט מסוים, ולו הקטן ביותר, עשויה לגרום לדחיית בקשת חדלות הפירעון, וכיוצא מכך – להשלכות הרסניות על המשך דרכו העסקית של מגיש הבקשה.

 

להלן רשימת הטפסים והפריטים הדרושים, לשם הגשת בקשה לחדלות פירעון:

חלק ראשון: מידע אישי

• תעודת זהות (מסמך) – חובה להגיש תמונה של תעודת זהות של החייב ולצרף את הספח. אזרח לא ישראלי יצרף את הדרכון שלו.
• ייפוי כוח (מסמך) – על החייב להגיש ייפוי כוח שמסמיך את העורך דין שלו לייצג אותו בהליך חדלות הפירעון.
• אישור מטעם הסיוע המשפטי (מידע) – אישור מטעם הסיוע המשפטי שמאשר ייצוג של החייב בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון. אישור זה חייב לכלול את מספר התיק בסיוע המשפטי.
• דרכונים (מידע) – אם לחייב יש דרכונים זרים או נוספים, עליו להגיש את המספר ואת מדינת ההנפקה של כל אחד מהדרכונים הללו.
• מסמכי גירושין (מסמך) – במידה והחייב גרוש, עליו להגיש את כל מסמכי הגירושין כקובץ אחד. מסמכי הגירושין צריכים לכלול: תעודת גירושין, הסכם ממון, הסכם לעניין חלוקת רכוש ו/או פסק דין בעניינו.
• פרטי תעודת זהות של בן זוג וילדים (מידע) – יש להגיש פרטי תעודת זהות של בן / בת הזוג והילדים. במידה ואלו אינם בעלי תעודת זהות ישראלית יש להגיש את פרטי הדרכונים של כל אחד ואחת מהמנויים מעלה.
• השכלת החייב (מידע) – יש להגיש מידע על השכלת החייב (תארים אקדמיים וכדומה).
• פרטי בן הזוג או הילדים שמצויים בהליכי חדלות פירעון (מידע) – במידה ובן / בת הזוג, או לחלופים אחד הילדים מצויים במצב של חדלות פירעון, על החייב להגיש לציין זאת, ולפרט שם ותעודת זהות של הילדים או של בן הזוג שמצויים בהליכי חדלות פירעון.

 

חלק שני: עיסוק והכנסות החייב

• הכנסות מעיסוק כשכיר (מסמך) – יש להגיש מסמכי הכנסות של החייב ומשפחתו (בן הזוג או ילדיו שגרים בביתו) שיש להם או הייתה להם הכנסה כשכירים בחמש השנים האחרונות.מסמכי ההכנסות הדרושים:- צילום תלושי שכר בגין שלושת חודשי העבודה האחרונים.- צילום טופס 106 אחרון.- במידה והללו עובדים במשרה חלקית, יש להגיש אישור (אם יש בנמצא) על מגבלה שמנעה מהם לעבוד במשרה מלאה. (לשים לב לסרוק את כל המסמכים בחלק זה כקובץ אחד).
• הכנסות מעיסוק עצמאי (מסמך) – יש להגיש מסמכי הכנסות של החייב ומשפחתו (בן הזוג או ילדיו שגרים בביתו) שיש להם או הייתה להם הכנסה כעצמאיים בחמש השנים האחרונות.מסמכי ההכנסות: דיווח על שנת הפעילות האחרונה של העסק שהוגש ע"י רואה חשבון או יועץ מס וכולל בתוכו:א.        דו"ח התקשרויות בחוזי עבודהב.        העתקי חוזי העבודהג.        העתקי דיווחים למס הכנסה ולמע"מד.        דו"ח מלאי מפורט לשנת הפעילות האחרונהה.        דו"ח פעילות כספית בשנת העילות האחרונהכמו כן, שכיר שהחברה נמצאת בבעלותו, צריך לצרף תלושי שכר וטופס 106 (לשים לב לסרוק את כל המסמכים בחלק זה כקובץ אחד).
•  הכנסות שאינן מעיסוק (מסמך – לסרוק ביחד עם כל ההכנסות שאינן מעיסוק ולצרף בסוף חלק ב') -מסמכי קבלת קצבאות של ביטוח לאומי של החייב, בן זוגו וילדיו שמתגוררים יחד איתו, בהתאם למפורט מטה, ובכפוף לנסיבות:א.               הבטחת הכנסהב.               קצבת נפגעי תאונותג.                מענק לידהד.               קצבת ניידותה.               קצבת נכות כלליתו.                קצבת סיעודז.                קצבת אבטלהח.               קצבת אימהות

  ט.               קצבת שירותים מיוחדים לנכים

  י.                קצבת אבטחת מזונות

  יא.              קצבת נפגעי עבודה

  יב.              קצבה למתנדבים

  יג.               קצבת ילדים

  יד.              קצבת שארים

  טו.              קצבת זקנים

• דו"ח מעסיקים (מסמך) – אם החייב אינו עובד יש לצרף "דו"ח מעסיקים מביטוח לאומי". במקרים מסוימים: במקרה לפיו החייב לא עובד למעלה משנה, או לחלופין כאשר החייב עובד במשרה חלקית –  על חייב יהיה להגיש מסמכים רפואיים המעידים על מגבלה המונעת ממנו לעבוד באופן מלא, או לחלופין תצהיר חתום שכולל את הסיבה בגינה אינו עובד באופן מלא או חלקי.
• הכנסות שאינן מעיסוק: לחייבים המקבלים מזונות (מסמך – לסרוק ביחד עם כל ההכנסות שאינן מעיסוק ולצרף בסוף חלק ב') – במידה וניתן פסק דין המעניק לחייב מזונות, על החייב להגישו. במידה וקיימים מזונות אך לא ניתן פסק דין,  יש להגיש הצהרה שלא ניתן פסק דין. כמו כן, יש לצרף הצהרה של דמי המזונות המתקבלים / משולמים.
• הכנסות שאינן מעיסוק: לחייבים המשכירים נכסי נדל"ן (מסמך – לסרוק ביחד עם כל ההכנסות שאינן מעיסוק ולצרף בסוף חלק ב') – יש להגיש העתק מלא של הסכם השכירות.
• הכנסות שאינן מעיסוק: למקבלי פנסיה (מסמך – לסרוק ביחד עם כל ההכנסות שאינן מעיסוק ולצרף בסוף חלק ב') –  יש להגיש את שלושת תלושי הפנסיה אחרונים של החייב.
• הכנסות שאינן מעיסוק: לחייבים בעלי הכנסות שונות (מסמך – לסרוק ביחד עם כל ההכנסות שאינן מעיסוק ולצרף בסוף חלק ב') – על החייב להגיש אישור המעיד על ההכנסה וכן על גובהה.

 

חלק שלישי: הוצאות

• הוצאות כרטיסי אשראי או כרטיסי חיוב (מסמך) – יש להגיש פירוט חיובים של הכרטיסים שהחייב, בן זוגו וילדיו שגרים בביתו משתמשים בהם. פירוט זה צריך להיות עדכני עבור שלושת החודשים טרם מועד הגשת הבקשה (כמו כן, חשוב לשים לב לכך שאת כל המסמכים יש לסרוק, לגבי כל כרטיס, כקובץ אחד).
• הוצאות החייב ומשפחתו (מסמך) -יש להגיש מסמכים שמאשרים את הוצאות החייב, וכן את הוצאות בן זוגו / בת זוגתו וילדיו אשר גרים בביתו. על ההוצאות להיות קשורות לרשום מטה:
• א.      שכר דירה או לחלופין השתתפות בהוצאות מגוריםב.      צהרונים של ילדים שגילם 9 ומטה.ג.       הוצאות החזר חובותד.       הוצאות משכנתאה.      הוצאות בגין טיפול בקטינים שגילם אינו עולה על 3.ו.       הוצאות רפואיות חריגות.ז.       תמיכה בילדים מצד החייב, שאינם גרים עימו.ח.      מזונות ( במידה וניתן פסק דין המחייב את החייב בתשלום מזונות, על החייב להגישו. במידה וקיימים מזונות אך לא ניתן פסק דין,  יש להגיש הצהרה שלא ניתן פסק דין. כמו כן, יש לצרף הצהרה של דמי המזונות המתקבלים / משולמים).ט.      אחר

  (לשים לב לסרוק את כל המסמכים בחלק זה כקובץ אחד).

 

חלק רביעי: חובות

• חובות קיימים/ עתידיים/מותנים (מסמך) -בחלק זה על החייב להרחיב בפירוט על כל חובותיו הקיימים/ העתידיים או המותנים. על החייב לכלול בחלק זה את כל תיקי ההוצאה לפועל וכן את סכומי כל חובותיו לפי מערכת רשות האכיפה והגבייה.יש לציין לגבי כל חוב את הפרטים להלן:א.      פרטים אישיים של בעל החוב: שם מלא וכן מס' זיהויב.      נתונים על עורך הדין שמייצג את הנושה: שם מלא, כתובת וכן מספר רישיון עורך דין.ג.       מידע כללי על החוב: סכום החוב הראשוני, סכום החוב נכון לרגע זה (מועד מילוי בקשת חדלות הפירעון), המצב של החוב מבחינה משפטית ותאריך היווצרו.ד.       במידה והוגשה תביעה כספית בנוגע לחוב זה, יש לצרף את פרטי תיק בית המשפט של תביעה זו.ה.      כמו כן, יש לצרף את הקבצים הבאים במידה והם רלוונטיים לחוב:-        אם החוב (מרביתו, חלקו או כולו) מובטח בשעבוד, יש להגיש מסמכי שיעבוד לרבות: אישור רישום משכון, הסכם הלוואה ושטר משכנתא / משכון.-        במידה והוגשה תביעה כספית, ובשל כך ההליך תלוי ועומד בבית משפט, יש להגיש הן את מכתב התביעה והן את ההחלטות לגביה.

  –        במקרה לפיו ניתן פסק דין אך הליכי ההוצאה לפועל עדיין לא החלוף יש להגיש עותק מפסק הדין, עותק מכתב התביעה וכן ההחלטות בנוגע להם.

  (לשים לב לסרוק את כל המסמכים בחלק זה כקובץ אחד).

 

חלק חמישי: תביעות והליכי גבייה בניהול החייב או נגדו

• הליכי חדלות פירעון קודמים (מידע) – נתונים על הליכי חדלות פירעון של החייב שהתרחשו בשבע השנים האחרונות (שבע שנים לפני מועד הגשת בקשה לחדלות פירעון):  יש לציין בחלק זה את תאריך סגירת התיק, הסיבה לסגירת התיק. כן יש להוסיף את מספר התיק בכנ"ר או את הממונה בהליך חדלות הפירעון הקודם.
• הליכים משפטיים לא כספיים נגד החייב (מסמך) – בחלק זה על החייב להגיש את כל המסמכים שנוגעים להליכים משפטיים לא כספיים (שלא נכללו בחלק של החובות), שנעשו נגדו. המסמכים צריכים לכלול את ההעתקים של כתבי בית הדין ואת כל ההחלטות ופסקי הדין שקשורים להליכים המשפטיים הללו.(לשים לב לסרוק את כל המסמכים בחלק זה כקובץ אחד).
• הליכי גביה והוצאה לפועל (מסמך) – על החייב להגיש: פרטי צו חיוב בתשלומים מההוצאה לפועל, בו מפורט סכום החייב וכן תאריך הצו. מסמך מרשות האכיפה והגבייה שמרחיב אודות כלל תיקי ההוצאה לפועל, שנפתחו אי פעם, בכל לשכות ההוצאה לפועל, נגד החייב (יש לשים לב שהמסמך מעודכן לשלושת החודשים האחרונים).
• תביעות שהחייב הגיש (מסמך) – על החייב להגיש:-        תצלומים של מסמכי התביעות שהחייב הגיש בחמש השנים האחרונות-        תצלומים של פסקי הדין שנפסקו לטובת החייב בחמש השנים האחרונות-        תדפיס הוצאה לפועל שמונה את התיקים שהחייב פתח כזוכה או שזוכה בהם. (לשים לב לסרוק את כל המסמכים בחלק זה כקובץ אחד).

 

חלק שישי: נכסים בישראל ובחו"ל

• משכונות הרשומים על שם החייב (מסמך) – חשוב לשים לב: גם אם אין לחייב משכונות שרשומים על שמו, חובה עליו לצרף בחלק זה תדפיס מעודכן מרשם המשכונות בדבר כלל המשכונות ברשות החייב.
• בעלויות והיסטורית עסקאות נדל"ן (מסמך) – חשוב לשים לב: גם אם אין לחייב עסקאות נדל"ן, חובה עליו לצרף בחלק זה תדפיס מעודכן מאת רשות המיסים אשר מפרט את כל הבעלויות ועסקאות הנדל"ן של החייב בעשר השנים האחרונות (ניתן להגיש בחלק זה "אישור לפתיחת הליכי חדלות פירעון – נכסים ב-10 השנים האחרונות" או מסמך מרשות המיסים שמפרט אודות נכסי מקרקעין ברשות החייב ועסקאות שביצע. מסמך זה מתקבל בבקשה בטופס 703).
• נכסי מקרקעין (מסמך) – על החייב להגיש מסמכי אישור בעלות על נכסי המקרקעין שלו, של ילדיו אשר גרים בביתו וכן של בן זוגו / בת זוגתו. המסמכים צריכים לכלול: אישר חברה משכנת, נסח רישום עדכני, חוזה חכירה וכדומה (לשים לב לסרוק את כל המסמכים בחלק זה כקובץ אחד).
• נכסי מקרקעין שהועברו (מסמך) – יש להגיש את: הסכמי המכר, הסכמי המתנה וכן את נסחי הרישום של כל נכסי המקרקעין של החייב, אשר הועברו לגורם אחר בצורה שלמה או חלקית, בתשלום ואף בלי תשלום, במהלך עשר השנים האחרונות. (לשים לב לסרוק את כל המסמכים בחלק זה כקובץ אחד).
• מידע על נכסים וזכויות שהועברו בשבע השנים לפני הגשת הבקשה (מסמך) – יש לכלול בחלק זה את פרטי הזכות, הסיבה להעברת הזכות לאחר, תאריך ההעברה, התמורה להעברה ואת סוג מקבל הזכות.
• ניירות ערך (מסמך) – יש לצרף הדפס עכשווי שכולל פירוט על השקעות החייב, בן זוגו והילדים שגרים בביתו בניירות ערך סחירים. פירוט זה צריך לכלול: שם נייר הערך האמור ואת ערך ההשקעה העדכני.
• מלאי עסקי (מסמך) – יש לכלול בסעיף זה רשימה עדכנית של כל הציוד העסקי ברשות החייב, בן זוגו והילדים אשר גרים בביתו יחד עימו. רשימה זו צריכה לכלול את עלות הרכישה של כל פריט במלאי העסקי. (לשים לב לסרוק את כל המסמכים בחלק זה כקובץ אחד).
• רכב (מסמך) – על החייב להגיש מסמכי בעלות או שיעבוד של הרכבים שברשותו, בן זוגו / בת זוגתו וילדיו שגרים בביתו (לשים לב לסרוק את כל המסמכים בחלק זה כקובץ אחד).
• זכויות בנכסים אחרים (מסמך) – מסמכים שמאשרים זכויות בנכסים אחרים של החייב, בן הזוג וילדיו שגרים בביתו. לדוגמא:-        זכויות בעיזבון
• –        זכויות בקניין רוחני (למשל, פטנטים הרשומים במשרד הפטנטים בארץ או בחו"ל)-        זכויות תביעה כנגד צד ג.-        זכות לתשלום מזונות-        זכויות לפי חוזה(לשים לב לסרוק את כל המסמכים בחלק זה כקובץ אחד).
• זכויות בתאגיד/מניות של החייב (מידע) – הדפס עכשווי מרשות התאגידים שמפרט רשימה של זכויות החייב, ילדיו שגרים יחד עימו בביתו, וכן בן זוגו / בת זוגתו בתאגיד או במניות.
• חשבונות בנק (מסמך) – יש להדפיס פירוט חשבון בנק, לגבי כל החשבונות אשר מצויים ברשות החייב ובן זוגו / בת זוגתו. (לשים לב לסרוק את כל המסמכים בחלק זה כקובץ אחד).
• זכויות חתימה וייפוי כוח (מסמך) – מסמכים המפרטים אודות זכויות החתימה וייפוי הכוח של החייב ובן זוגו / בת זוגתו, לרבות: מספר החשבון, פרטי בעל החשבון וסוג החשבון.
• חשבונות בנק שנסגרו (מידע) – יש לצרף נתונים בדבר כלל חשבונות הבנק שהיו ברשות החייב ובן זוגו, אשר נסגרו במהלך השנתיים שלפני הגשת הבקשה. נתונים אלו חייבים לכלול: שם הבנק, מספר חשבון, פרטי בעל החשבון, סוג החשבון ומועד סגירתו.
• נכסים פיננסיים(מידע) – יש לפרט בדבר כלל הנכסים הפיננסיים של החייב, ילדיו שגרים בביתו יחד עימו, וכן בן זוגו / בת זוגתו, לרבות: ביטוח מנהלים, ביטוח חיים, קרנות השתלמות, תכניות חיסכון עסקיות ואישיות, פירוט יתרות עכשווי לגבי קרנות פנסיה, קופות גמל, חסכונות פיננסיים, פוליסות ביטוח ועוד. (לשים לב לסרוק את כל המסמכים בחלק זה כקובץ אחד).
• מיקום כספת (מסמך) – במידה והחייב הינו בעל כספת, עליו לצרף את פרטי מיקומה.

חלק שביעי: תצהיר הסתבכות

• תצהיר הסתבכות (מסמך) – חובה לצרף תצהיר הסתבכות של החייב, אשר מסביר בפרוטרוט אודות נסיבות ההסתבכות, בגינן מגיש החייב בקשה זו. בהגשת התצהיר, על החייב להתייחס, בין היתר, לחובות המוצהרים בבקשה ולמצב הכלכלי העדכני של החייב. יש לאמת את התצהיר באמצעות חתימת עורך דינו של החייב.
• הליכי חדלות פירעון המתנהלים בעניינם של אחרים בגלל החייב (מידע) – רק אם רלוונטי: על החייב לצרף פרטי הליכי חדלות פירעון בעניינם של גורמים אחרים, אשר נגרמו עקב הסתבכות החייב. יש לפרט את סוג הקרבה, שם מלא, מספר תעודת זהות ומקום המגורים של הגורם אחר.

 

חלק שמיני: ספחים נוספים ואישור הטופס

• כתב ויתור סודיות (מסמך) – חובה להגיש את טופס ויתור הסודיות.
• כתב התחייבות עמידה בהוראות הדין (מסמך) – כתב התחייבות זה חייב לעמוד בהלכות הדין עם מתן צו פתיחת ההליכים.

 

כפי שניתן לראות, מדובר ברשימה ארוכה ומייגעת של טפסים. לכן, מומלץ מאוד לקבל סיוע מקצועי מגורם מנוסה ומקצועי, אשר יודע כיצד לטפל בהליכי חדלות פירעון, ויעזור לחייב לעבור את ההליך ולהגיש כהלכה את בקשת חדלות הפירעון. משרדנו מסייע זה שנים רבות לעשרות לקוחות, בהגשת בקשות לחדלות פירעון. כל לקוחותינו יודעים, כי מהרגע בו הם פונים אלינו, הם נמצאים בידיים בטוחות ומקצועיות, שיסייעו לכל אורך ההליך. החל משנת 2019, משרדנו החל לעסוק בתיקי חדלות פירעון לפי הוראות חוק חדלות הפירעון החדש, שנכנס לתוקף בשנה זו. משרדנו פועל במסירות, מקצועיות ונאמנות, ומעניק את הסיוע הטוב ביותר עבור כל לקוח באשר הוא.

 

המצאת כתבי דין לממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים

על פי תקנה 10 א' לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי – תשע"ט 2019, המגיש בקשה, כתב בית דין או מסמך אחר לבית המשפט, נדרש להמציא העתק ממנו לממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים באופן מיידי.

 

מהן התועלות בהגשת בקשה לחדלות פירעון ושיקום כלכלי?

אנשים רבים המסובכים בחובות שואלים את עצמם האם יש להם עוד משהו להפסיד במידה ויבחרו להגיש בקשה לחדלות פירעון ושיקום כלכלי.

במידה ואתם במצב בו אינכם מצליחים להגיע להסדר מול הנושים שלכם, החוק החדש למעשה מציע לכם הגנה משפטית על ידי הקפאה של הליכי הגביה המתנהלים נגדכם והעברת הטיפול בהם באופן מרוכז לגורם מדיני אובייקטיבי שנועד לסייע לכם להגיע לפתרון מול בעלי החוב (הנושים) שלכם.

גם חברות חדלות פירעון או על סף משבר כלכלי, יכולות להפיק תועלת מהגשה של בקשה לפתיחת הליכים, בכך שהטיפול בבקשה "יקנה" להן תקופת חסד לטובת חישוב מסלול מחדש.

היתרון המשמעותי בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי טמון בכך שהוא מתמקד בהבראה כלכלית של החייבים והשבתם למסלול כלכלי תקין.

התועלת כאן היא לא רק אישית אלא גם מצרפית, מאחר והשאיפה היא למנוע מצב שבו אנשים שחייבים כספים הופכים לנטל על החברה.

 

כיצד מבטיחה מדינת ישראל שהליכי חדלות פירעון ינוהלו באופן יעיל יותר מהליכי פשיטת רגל שהיו נהוגים עד כה?

פיזור הסמכויות בין הערכאות השונות והממונה בהתאם לחוק החדש, נועד להבטיח כי הליכי חדלות הפירעון יתנהלו בצורה מזורזרת ויעילה מבעבר.

לכן חייבים אשר פועלים בתום לב וללא כוונה להונות את המערכת, יוכלו לסיים את ההליך ולהנות מהפטר בפרק זמן סביר יחסית של שלוש שנים ממועד הוצאת הצו לשיקום כלכלי.

כאמור, גם הנושים הקטנים יותר יוצאים נשכרים מהרפורמה החדשה בכך שהטיפול בקופת הנשיה על פי התקנות החדשות מאפשר להם להשיב לעצמם שעור משמעותי יותר מהחוב.

 

האם יש חסרונות לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

על פניו נראה כי הגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון הי פתרון די מתבקש.

קיים חשש שחייבים רבים יבחרו בפתרון זה, שבמבט מבחוץ נראה אולי כמו פתרון קסם, במקום להתמודד עם החובות שלהם.

אולם חשוב להבין כי הליך של חדלות פירעון – ממש כמו פשיטת רגל, הוא בסופו של יום אות קין על האדם הפרטי או העסק, ולכן חשוב למצות את כל האלטרנטיבות לפני שבוחרים בדרך זו.

 

אילו מגבלות חוקיות ופיננסיות מוטלות על יחידים וחברות שנמצאים בהליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי?

לצד היתרונות הרבים בהגשת בקשה לחדלות פרעון ושיקום כלכלי, חייבים להבין בחשבון גם את החסרונות המיידיים שבפתיחת הליכים אלו, וביניהם הגבלות שיוטלו על החייב מרגע מתן הצו לפתיחת ההליכים.

בין ההגבלות הללו ישנם עיכוב יציאה מהארץ ומגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי או צ'קים.

כאשר מדובר בפתיחת הליכים עבור חברה או תאגיד חדל פרעון, משמעות הצו היא שכל סמכויות נושאי המשרות מועברות באופן אפקטיבי לנאמן ואסור לבעלי החברה להקים חברות חדשות.

 

האם הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מבוצעים באופן דיסקרטי או שהמצב הכלכלי הרגיש שלי יהיה חשוף לכל?

הליכי חדלות פירעון אינם מבוצעים בצורה דיסקרטית.

חסרון בולט בפניה להליכי חדלות פירעון, הוא למעשה הפגיעה במוניטין של היחיד או החברה (במידה והצו לא הורה על הליכי פירוק) שיעמדו בפני קשיים כאשר יבקשו מסגרת אשראי בעתיד ויתכן ואף יאבדו לקוחות ושותפים עסקיים לנוכח ההיסטוריה הפיננסית הבעייתית שלהם.

למעשה, מרגע פתיחת ההליכים לחדלות פירעון, כל עסקה שהחייב מעוניין לבצע מחייבת אותו להצהיר שהוא חדל פירעון.

מיותר לציין כי הדבר מעמיד את החייב בפני קשיים משמעותיים כאשר ברצונו להמשיך ולנהל את עסקיו.

מן הראוי לציין שגם אם ההגבלות הללו יוסרו לאחר פרק זמן מסוים, הרי שהכתם על היסטוריית האשראי עדיין ישאר.

גם קבלת משכנתאות היא קשה במיוחד במצב בו החייב קיבל הפטר.

 

מה הן ההשלכות הפסיכולוגיות של הגשת בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

הליך של חדלות פירעון טומן בחובו גם השלכות רגשיות שקשה להתעלם מהן וחשוב ביותר לקחת בחשבון מראש.

עליכם להבין כי בביצוע מהלך שכזה, למעשה היחיד חדל הפירעון הופך מאדם חופשי ועצמאי לתלוי באחרים ונטול כל חירות כלכלית.

זה אומר שכל פעולה שירצה לבצע תהיה מחויבת בדיווח לנאמן שמונה להסדרת עינייניו הכלכליים, ושאותו אדם יאלץ להתמודד במקביל עם אינספור הגבלות שיצרו את צעדיו עוד יותר.

הפיקוח על התנהלותו של החייב הנמצא בהליכי חדלות פירעון או שיקום כלכלי, הוא צמוד יותר וכל פעולותיו מנוטרות בקפדנות על ידי נאמן שאמון על מעקב אחר התנהלותו הכספית.

החייב או מי ממקורביו, שיעשו נסיונות להעלים נכסים מנושיו או יפעלו בניגוד להוראות הדין, צפויים לסנקציות פליליות ואף צווי מאסר.

במקרים רבים, עצם הסיטואציה רק מדרדר את מצבו של החייב ומקשה עליו לצאת מן הבור שנקלע אליו ולשוב לשגרת החיים התקינה שלו.

לסיכום,המצב היחיד שמצדיק שימוש בפתרון של חדלות פירעון הינו מצב חריג שבו החייב אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו בשום דרך, וזהו המוצא האחרון שלו.

 

יש בבעלותכם דירה והסתבכתם בחובות? אתם חייבים לקרוא את זה

לפני הכל – קצת רקע על האופו בו התנהל כינוס נכסים לפני כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

סעיף 33 לחוק הגנת הדייר מאפשר במקרים רבים להמנע ממכירה של ביתו של החייב במידה והוא רשום במנהל מקרקעי ישראל או לשכת רישום המקרקעין, בתור בעליו של הבית או חוכר לדורות.

על פי סעיף זה, במקרה ובו היחיד החייב רשום בתור בעליו או החוכר לדורות של בית מגורים, ובית המגורים עומד למכירה במסגרת הליך של פשיטת רגל, החייב יהפוך לדייר של בעליו החדשים של הנכס (אלה שקנו אותו).

עד כה, פירוש הדבר היה שאף שהנאמן עשוי היה למכור את ביתכם או דירתכם במטרה לממש את הנכס, הנכס הנמכר היה נמכר כ"תפוס" על ידי החייב ובני משפחתו, מה שהקטין את שווי הנכס לבערך שליש מערך השוק שלו.

מצב כזה הפך לעתים קרובות את המכירה של הדירה לעסק לא כלכלי מבחינת הנושים, ובפועל יצא שעל מנת לאזן בין זכותם של הנושים להיפרע מבית המגורים אל מול זכותם של החייב ובני ביתו להשאר עם מקום לגור בו, בן הזוג של היחיד החייב, שמחצית מהבית או הדירה היו רשומים על שמו, היה רוכש את הדירה מהנושים בסכום נמוך מאוד, ובכך מציל את החייב מן הצורך למכור את הבית שהוא מתגורר בו.

עם זאת חשוב להכיר כי פתרון כזה אינו אפשרי כאשר מדובר בחוב של משכנתא, זאת מאחר והסכמי המשכנתאות מול הבנקים כוללים לרוב סעיף ייעודי לויתור על ההגנה הזו.

במקרים שבהם סעיף 33 לחוק הגנת הדייר אינו תקף, בתי המשפט מחילים את סעיף 86 א לפקודת פשיטת הרגל, שמגדיר כי בית המשפט רשאי לקבוע שבית מגוריו של החייב ימכר רק לאחר שיוכח כי לפושט הרגל ולבני משפחתו אשר מתגוררים תחת קורת הגג שלו, יהיה מקום מגורים סביר חלופי, או שניתן למצוא עבורם סידור אחר כמו דירה חלופית או פיצוי כספי.

 

כיצד משפיע החוק החדש על הטיפול בנכסים נדל"ניים למגורים שנמצאים בבעלותו של החייב?

עם כניסתו של החוק החדש לחדלות פרעון ושיקום כלכלי, חייבים אשר נמצאים בהליכי חדלות פירעון ויש בבעלותם דירה רשומה בלשכת רישום המקרקעין או במנהל מקרקעי ישראל – נתונים בסכנה.

מדוע? משום שהחוק החדש למעשה מבטל לחלוטין את ההגנות אשר הקנה לכם חוק הגנת הדייר.

פירוש הדבר הוא שבמסגרת הליך של חדלות פירעון הבית בו מתגורר החייב יוצע למכירה בתור נכס "פנוי", ולא בתור "תפוס", מה שאומר שהמחיר של הכנס והן האטרקטיביות שלו בשוק הנדל"ן צפוי לעלות.

במצב כזה, הסבירות שבן זוגו של החייב יוכל לרכוש את הבית או הדירה במחיר נמוך ממחיר השוק, קטנה מאוד.

במצב כזה הפתרון היחיד שיעמוד לרשות החייבים ובני משפחתם יהיה למצוא מקום אחר לגור בו.

 

מדוע החוק החדש אינו מתייחס באופן שונה לחייבים שנקלעו לחובות בתום לב ובין אלו שלא?

לצערנו, אין לנו תשובה טובה לשאלה הזו.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בתצורתו החדשה, אינו מכיר הלכה למעשה בהבדלים שבין מצב בו חדלות הפרעון נגרמה עקב התנהלות כלכלית קלוקלת שהחייב אחראי לה באופן ישיר, ובין מצב שהחוב נוצר מכורח נסיבות שאינן באשמתו הבלעדית, אם בכלל.

לפיכך חייבים אשר פעלו בתום לב אינם זוכים להגנה נרחבת יותר על בתיהם או דירותיהם, ועשויים להקלע גם למצוקת דיור בנוסף למצוקתם הכלכלית.

יש לקוות כי מאחר וזוהי רפורמה חדשה, יתכן ונושא הנכסים למגורים יקבל פרשנות שונה שתתייחס לכל מקרה לגופו, לכשיגיע לשלב הטיפול בפועל מול הערכאות המשפטיות.

אולם לחייבים שאינם רוצים לסכן את בית מגוריהם, מוטב לנסות מלכתחילה להסדיר את חובם על מנת להימנע מראש ממצב שכזה, בו הם עשויים לאבד את ביתם במסגרת הליכי חדלות פרעון.

 

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – השורה התחתונה

אין ספק כי רפורמת חדלות הפרעון מציעה חקיקה חדשנית שנועדה להקל על אנשים המסובכים בחובות להיפרע מחובותיהם, במקרים בהם נוצרו החובות הללו בתום לב.

למרות האמור לעיל, פניה לפתרון שכזה עלולה להותיר את החייב עם נכסים מדולדלים ופגיעה חמורה וקשה ביותר לשיקום במוניטין האישי והמקצועי שלהם.

בעידן המדיה הדיגיטלית, קשה מתמיד להעלים "כתמים" מסוג זה, ולכן עליכם לבחור במוצא של בקשה להליכי חדלות פרעון אך ורק במידה ואף פתרון אחר לא סייע לכם להחלץ מן התסבוכת הכלכלית אליה נקלעתם.

לעתים קרובות, מופתעים בעלי חובות לגלות כי הבנקים דווקא מאפשרים הגעה להסדרים גמישים יחסית לפריסת חובות, מה שמייתר את הצורך בפניה להליכי חדלות פירעון.

 

אילו מסגרות הכשרה מעמידה מדינת ישראל לרשות חייבים יחידים הנמצאים בהליך של שיקום כלכלי?

אף שחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מעודד את החייבים לפנות לקבלת הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, בפועל, מסגרות הכשרה כאלו מטעם המדינה, עדיין אינן בנמצא.

החדשות המעודדות הן כי כיום קיימים בארץ מספר עמותות וארגונים ללא כוונות רווח, אשר מציעים מסגרות תומכות וקורסים חינמיים או מסובסדים לניהול כלכלת המשפחה.

תכניות אלו בהחלט עשויות לסייע למשפחות רבות בישראל לצאת מהמשבר הכלכלי אליו נקלעו ולהתחיל להתנהל נכון יותר בהווה.

 

כיצד ניתן לקבל סיוע מקצועי בהליכי חדלות פירעון?

במידה ואתם מסובכים בחובות, המומים מהמצב בו אתם נמצאים ולא בטוחים למי אפשר לפנות, זכרו כי קבלת סיוע מגורם מקצועי המתמחה בטיפול בהליכים של חדלות פירעון, יכולה להקל עליכם.

פניה לטיפול בנושא מול גורם מקצועי ומיומן, תאפשר לכם להימנע מהליכים קשים ובלתי הפיכים כמו הליכי פירוק.

גם יחידים ותאגידים אשר נמצאים בפתחה של קריסה כלכלית, יכולים לצאת מזה ולהחזיר לעצמם את השליטה בחייהם ועסקיהם, בעזרת ליווי מקצועי וניהול המשבר בידיים הנכונות.

 

עורך דין חדלות פירעון ושיקום כלכלי

ב- 2018 נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנועד להחליף את פקודת פשיטת הרגל ופקודת החברות, שנחקקו אי אז בימי המנדט הבריטי. חוק זה מסדיר פשיטת רגל של יחידים ואת דיני פירוק והבראת התאגידים, וחל על כל חייב המכריז על חדלות פירעון החל מספטמבר 2019. מדובר באחד החוקים הארוכים והמפורטים ביותר שקיימים במדינת ישראל. החוק מציע דרך פעולה מפורטת להתמודד עם מצבי חדלות פירעון השונים, תוך הצגת יחס ערכי-חדשני ביחס לחייבים ולמעמדם בחברה ומתן דגש על שיקום החייב, בין אם מדובר בחייב אנושי או בתאגיד. על אף שהחוק טומן בחובו גלגל הצלה עבור על חייב הנאבק בקשיים כלכליים, הוא מעמיד תנאים ברורים לקיום ההליך: על החייב להתחייב לתהליך ארוך, שטומן בחובו סנקציות רבות וויתור על חירויות מסוימות. לכן, על כל חייב המתמודד עם חדלות פירעון או מודע לאפשרות התקיימותה העתידית, להכיר את נפתולי החוק ואת הנדרש ממנו במסגרת ההליך.

 

חוק חדלות פירעון – נעים להכיר

ניצניו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 התחילו לצוץ כבר בשלהי 2010. קו המחשבה שהוביל את יוזמיו הוא שהגיעה העת לתקן את דיני חדלות הפירעון שהיו קיימים בחוק החברות ופקודת פשיטת הרגל, שנחקקו תחת שלטו המנדט הבריטי בתחילת המאה הקודמת.

העיקרון העיקרי שביקשו יוזמי החוק להדגיש, הוא כי בעידן הכלכלי הנוכחי, שימוש באשראי הוא חלק בלתי נפרד מנטילת חלק בחברה מודרנית. לכן, לא ניתן להימנע מלקיחת הסיכון שהתכנון ישתבש ולא תתאפשר עמידה בחובות האשראי. לשם כך, יש להסדיר סוגיה זו בספר החוקים בישראלי באמצעות חקיקה מודרנית וראויה.

עלינו לשנות את היחס החברתי כלפי חדלי הפירעון – אין זו אלא תאונה כלכלית. עלינו לנער את הסטיגמה העבריינית שסובבת פושטי רגל, ולפעול לשם שיקומם. החוק מבקש לעשות זאת באמצעות הסדרת הליכי חדלות פירעון לפרוטרוט, לשם יצירת וודאות ויציבות בהליכיו של החוק ותנאיו. החוק עבר קריאה שנייה ושלישית בפה אחד, ונכנס לספר החוקים הישראלי.

 

מהי חדלות פירעון?

כפי שמגדיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בסעיף השני לחוק, חדלות פירעון היא "מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".

כלומר, חדלות פירעון היא סיטואציה בה מצבו הכלכלי של החייב אינו מאפשר לו לפרוע את חובותיו, או ששווי חובותיו עולים על שווי נכסיו. בחוק זה, חייב הוא "יחיד או תאגיד החב חוב". דהיינו, בשונה מהחוקים הקודמים שפיצלו בין תאגידים ויחידים, חוק זה מאגד את הדין הנוגע לחדלות פירעון ביחס לתאגיד ויחיד כאחד.

רובנו מזוהים יותר עם המונח מעורר הבהלה "פשיטת רגל", כאשר בראשנו עולות אסוציאציות של כישלון, קריסה כלכלית ובושה. החוק הטרי שנחקק לפני כשנתיים, משדר אסוציאציות אחרות כאשר הוא מגדיר את מטרתו בסעיף הראשון של החוק, והיא כדלקמן:

"1.    חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –

(1)  להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;

(2)  להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;

(3)  לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים".

חוק זה מעלה על נס את הרצון בשיקום החייב, ובפרט חייב שהוא יחיד לשם שילובו מחדש בחברה, תוך ניסיון להגדיל את שיעור החוב שיוחזר לנושים. ככלל, החוק מציג ניסיון להיטיב עם החייב – לחייב יחיד תינתן הזדמנות להשתקם כלכלית על מנת שיוכל לחזור לנהל חיים כלכליים ואישיים תקינים שיאפשרו לו לחיות בכבוד, ולתאגיד, שאינו ישות אנושית, תינתן הזדמנות להתפרק או להשתקם.

חשוב לדעת, תחולת החוק מתאפשרת רק כאשר החייב מכריז על חדלות פירעון אחרי ה- 15.09.2019. אם ההליכים הנוגעים לחדלות הפירעון של החייבים נפתחות טרם מועד זה, ינוהלו ההליכים על פי פקודת פשיטת הרגל וחוק החברות.

 

הגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ליחיד

הליכי חדלות פירעון עבור חייב יחיד יכולים להיפתח לבקשת הגורמים הבאים:

1. חייב יחיד רשאי להגיש בקשה על מנת לפתוח בהליכי חדלות פירעון או לבקש הסדר עם נושיו.
2. היועץ המשפטי לממשלה.
3. נושה.

 

פתיחת הליך חדלות פירעון שנפתח לבקשת החייב היחיד עצמו

על מגיש הבקשה להיות חייב יחיד, לרבות עוסק מורשה ופטור, שאינו תאגיד. הגורם המורשה אליו יש לפנות לשם קבלת הצו לפתיחת הליכים מותנה בגורם המבקש ובסכום החובות:

 

מוקד הגשת הבקשה:

• כאשר חייב מבקש צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון וסכום חובותיו גבוה מ- 150,455 ₪, עליו להגיש את בקשתו לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. אם סכום חובותיו נמוך מ- 150,455 ₪, עליו לגשת ללשכת ההוצאה לפועל על מנת שיאשרו את מתן הצו.

 

ערכאת הטיפול בבקשה:

חייב שהוא יחיד, אשר סכום חובותיו הוא מ- 150,455 ₪, יטופל בלשכת ההוצאה לפועל. חייב שהוא יחיד, אשר סכום חובותיו גבוה מ- 150,455 ₪, יטופל על ידי בית משפט השלום והממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

חייב שברצונו להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, נדרש לענות על אחד משני התנאים הבאים:

בעת מועד הגשת הבקשה, או בחצי שנה שקדמה לה, מרכז חייו של החייב היה בישראל. או: בעת מועד הגשת הבקשה, החייב מחזיק בנכסים במדינת ישראל, או מנהל עסקים במדינת ישראל.

 

פתיחת הליך חדלות פירעון שנפתח לבקשת הנושה של החייב

על מנת שנושה יוכל לפתוח בהליך חדלות פירעון כנגד החייב, עליו לעמוד בכמה תנאים מקדימים:

• סכום חובותיו של החייב עולים על 75,000 ₪. רק במתן אישור מיוחד תינתן האפשרות לנושה להגישה בקשה לחדלות בפירעון על סכום פחות מכך.
• לחייב יש קשר לישראל, ובעת מועד הגשת הבקשה, או בחצי שנה שקדמה לה, מרכז חייו של החייב היה בישראל. או: בעת מועד הגשת הבקשה, החייב מחזיק בנכסים במדינת ישראל, או מנהל עסקים במדינת ישראל.
• עליו לשלם אגרה על הבקשה לצו פתיחת הליכים.

 

שלבי הליך חדלות פירעון עבור יחיד

שלב ראשון

שלב פתיחת ההליך. שלב זה נמשך כחודש, ותוחם את התקופה שנפתחת בהגשת הבקשה לפתיחת הליכים, ומסתיימת בקבלת הצו לפתיחת הליכים. בשלב זה, רשאית הסמכות האחראית על החייב לדרוש את כל הטפסים הרלוונטיים ואת התייצבות החייב במשרדה לשם הערכת ואומדן מצבו הכלכלי. אם הממונה ימצא לנכון להעניק צו לפתיחת הליכים, יקבל החייב צו שכולל את חובת התשלומים החודשית המוטלת עליו, מספר מגבלות (הגבלות עסקיות וכלכליות, מעמד כלקוח מיוחד בבנק, איסור יציאה מהארץ וכו') ויידרש לדווח מעתה והלאה על כל הוצאה או הכנסה.

 

שלב ביניים

שלב זה משרת שתי תכליות: הוא בוחן את מידת המחויבות של החייב לתהליך. החייב מתבקש לעמוד בכל ההגבלות וחובות התשלום שנתבקש לעמוד בהן בצו המוזכר לעיל, ושיתוף הפעולה שלו נבחן. בשישה החודשים הראשונים לתקופת הביניים, ניתנת הזדמנות לנושים של החייב להגיש תביעות חוב לנאמנו של החייב. לאורך תקופת שלב הביניים שנמשכת כעשרה חודשים, הנאמן חוקר את נסיבות מצבו הכלכלי של החייב ואוסף מידע לגבי נכסיו. בהתאם למידע שקיבל מהחייב ותביעות החוב של הנושים, יבנה הנאמן מתווה לשיקום כלכלי שיוגש לבית המשפט.

 

שלב הדיון

הדיון יתנהל בבית המשפט, ועבור החייבים שמנהלים את ההליך ברשות האכיפה והגבייה, הדיון יתנהל בלשכת ההוצאה לפועל. לבית המשפט יש מספר אפשרויות: לקבל את הממצאים ולהעניק צו לשיקום כלכלי, לדחות את ההליך ולהכריז על ביטולו, ולדחות את ההחלטה שהתקבלה ולהורות על שינוי מתווה השיקום.

 

שלב השיקום הכלכלי

החל מהוצאת צו השיקום הכלכלי, מתחילה תקופת השיקום. הצו הוא תנאי לקבלת צו ההפטר, והוא כולל את ההגבלות והחובות של החייב בתקופת השיקום הכלכלי, ואת פירוט החובות שיהיה עליו לעמוד בהם עד תום ההליכים, ומאילו חובות הוא פטור. תקופה זו תימשך כ- 3 שנים, ובמידה שהחייב יעמוד בכל חובותיו והגבלותיו בהתאם לפיקוח הממונה, יינתן לו צו ההפטר. צו ההפטר אינו חל על קנסות, דמי מזונות או חובות שנוצרו כתוצאה מהתנהלות חסרת תום לב כמו מרמה, גניבה או אלימות.

 

מקרים חריגים

במידה שאדם נהג בחוסר תום לב, ייתכן ובית המשפט יחליט להאריך את תקופת השיקום הכלכלי מבלי להקציבה בזמן.

 

הפטר לאלתר

אם אדם מתמודד עם מצב כלכלי קשה שמוביל לכך שעלויות המחייה הבסיסיות ביותר שלו גבוהות יותר מהסכומים שהוא משתכר, ייתכן ויבחר בית המשפט להעניק הפטר לאלתר לשם סיום ההליכים, ולא ידרוש מהחייב לעמוד בתנאי תשלום.

 

הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל

כאמור, הליכי חדלות פירעון ייערכו תחת פיקוחה ושיפוטה של לשכת ההוצאה לפועל, במידה שהמכריז על חדלות פירעון הוא יחיד שחובותיו עומדים על בין 50,000 ₪ ל- 150,000 ₪, אלא אם כן יאשר הרשם פתיחת הליכים עבור חייב שחובותיו נמוכים מ- 50,000 ₪. כשלב ראשון, על החייב לשלם אגרה בסך 1,600 ₪ באתר רשות האכיפה והגבייה ולהגיש את הטופס המקוון "בקשת יחיד לצו פתיחת הליכים ודו"ח על מצבו הכלכלי של היחיד" הנמצא באתר גם הוא. אפשרות נוספת היא קביעת תור בלשכת ההוצאה לפועל, לשם הגשת הבקשה באופן ידני מול נציגי שירות.

במידה שהבקשה מאושרת, נציג שירות מטעם לשכת ההוצאה ייזמן את החייב על מנת לגבש הסכם תשלומים מוסכם. אם ההסכם לא יתגבש, תזומן אסיפת נושים. לאסיפה זו יופיעו כל הנושים של החייב, על מנת לנסות ליצור הסכמה בין החייב ונושיו לגבי הסדרי ההחזר. אם גם האסיפה העלתה חרס, יינתן צו פתיחת הליכים, הכולל שלוש הוראות עיקריות:

1. מתן צו פתיחת הליכים של החייב יפורסם לציבור, והודעה על כך תישלח לנושים.
2. הטלת סנקציות – ייתכן ויינתנו מגבלות מסוימות על מנת להבטיח כי החייב יישאר נאמן לתהליך. בין ההגבלות האפשריות: איסור יציאה מהארץ, הגבלה על הליכים עסקים וכלכליים, הגדרה כלקוח מוגבל מיוחד בבנקים.
3. מינוי נאמן – ברוב המקרים, הנאמן הוא רואה חשבון או עורך דין חדלות פירעון פרטי. הנאמן ממונה על חקירת מצבו הכלכלי של החייב, ורשאי לזמן את החייב על מנת לקבל דיווחים ולבקש את פירוט ההוצאות וההכנסות של החייב. הנושים רשאים להגיש תביעות חוב לנאמן, לא יאוחר משישה חודשים לאחר צו כינוס הנכסים.

לאחר תשעה חודשים וכאשר בדיקתו של הנאמן תסתיים, יתנהל דיון בלשכת האכיפה והגבייה. אם רשם ההוצאה לפועל זאת יימצא לנכון, יינתן צו שיקום כלכלי. צו השיקום יכלול הוראות בדבר חובת התשלומים החודשית של החייב, סכומי פירעון החובות שעליו לעמוד בהם, הסנקציות החלות עליו, ובמידת הצורך – יחויב לעבור תכנית הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.

לאחר תקופת התשלומים שנקבעה בצו השיקום הכלכלי, ובמידה שהחייב עמד בתנאים שנקבעו, יקבל החייב את צו ההפטר המיוחל.

 

להלן לשכות ההוצאה לפועל המפעילות יחידות חדלות פירעון:

• מחוז צפון: לשכת טבריה
• מחוז חיפה: לשכת חיפה
• מחוז תל אביב: לשכת תל אביב
• מחוז מרכז: לשכת כפר סבא
• מחוז דרום: לשכת אשקלון
• מחוז ירושלים: לשכת י-ם

 

הטפסים שצריך בכדי להגיש בקשה לחדלות פירעון עבור יחיד

חלק א' – פרטים אישיים

• מסמכים אישיים – צילום תעודת זהות וספח החייב. במידה שהחייב אינו אזרח ישראלי, יש להוסיף צילום דרכון. בנוסף, יש לצרף מידע על השכלתו של החייב, מסמכי נישואין, גירושין, הסכמי ממון וכל מסמך רלוונטי אחר כמו הסכמים בין בני הזוג והחלטות בית משפט.
• מסמכים משפחתיים – מסמכים אישיים של בני המשפחה, צילומי תעודת הזהות\ הדרכונים שלהם, ובפרט מידע על בן\בת הזוג של החייב ו\או ילדיו אם הם מצויים בהליכי חדלות פירעון.
• ייפוי כוח לבא-כוחו של החייב.

 

חלק ב' – פרטי תעסוקה והכנסות

• מידע על הכנסות החייב וכל בני ביתו, כולל טפסי 106, צילומי תלושי שכר מהשלושה חודשים האחרונים לעבודתם, כל אישור על מגבלה שמצריכה הפחתת שעות עבודה.
• אם ההכנסות הן מעבודה כעצמאים, יש לצרף דיווח של יועץ מס או רואה חשבון על השנה האחרונה. יש להוסיף דו"ח פעילות כספית, דו"ח מלאי, דו"ח התקשרויות וחוזים, פרטי ומסמכי השכירים המועסקים בבעלותו.
• יש להמציא "דו"ח מעסיקים" מעודכן מביטוח לאומי במידה שהחייב אינו עובד. במידה שלא עבד כלל \ עבד במשרה חלקית זה למעלה משנה, יש לצרף אישורים רפואיים המוכיחים את קיום המגבלה שבגינה לא עבד
• דיווח על הכנסות שאינן מעיסוק – קצבאות: יש לדווח על הקצבאות של החייב, בת\בן זוגו וילדיו. הקצבאות הרלוונטיות: הבטחת הכנסה, קצבת אבטלה, קצבת נפגעי תאונות, קצבת נפגעי עבודה, מענק לידה, קצבה למתנדבים, קצבת אימהות, קצבת ניידות, קצבת נכות כללית, קצבת סיעוד, קצבת שירותים מיוחדים לנכים, קצבת אבטחת מזונות, קצבת ילדים, קצבת זקנה וקצבת שארים. יש לדווח על סוג הקצבה וגובה הסכום הניתן.
• דיווח על הכנסות שאינן מעיסוק – פנסיה: על חייב המקבל פנסיה לצרף את שלושת תלושי הפנסיה האחרונים.
• דיווח על הכנסות שאינן מעיסוק – נדל"ן: על החייב לצרף העתק חוזה שכירות במידה שהוא משכיר נדל"ן.
• דיווח על הכנסות שאינן מעיסוק – מזונות: אם החייב מקבל מזנות, יש להוסיף הצהרה על כך שמתקבלים \ משולמים דמי מזונות, או להוסיף פסק דין המורה על מזונות.
• דיווח על הכנסות שאינן מעיסוק – הכנסות אחרות: יש להוסיף כל מסמך רלוונטי המעיד על הכנסות נוספות מלבד אלו שתוארו לעיל.

 

חלק ג' – הוצאות

• יש להוסיף מסמכים המציגים את הוצאות החייב, בן\בת זוגו, וילדיו לרבות ילדים בגירים וקטנים המתגוררים עמו. המסמכים הנדרשים הם שכר הדירה, משכנתא, הוצאות טיפול בקטינים לרבות צהרונים עד גיל תשע והוצאות טיפול בקטינים עד גיל שלוש, מזונות, רישומי הוצאות על טיפולים רפואיים חריגים והוצאות הנוגעות לתמיכה בילדים שאינם מתגוררים עד היחיד, למעט מזונות.
• פירוט כרטיס אשראי חיוב: יש להוסיף תדפיס פירוט חיובים עבור אשראי או כרטיס חיוב מהשלושה חודשים האחרונים. יש להוסיף מידה אודות כל כרטיס שבשימוש החייב, בן\בת זוגו וילדיו, קטינים ובגירים, כל עוד מתגוררים עמו.

 

חלק ד' – חובות

• יש לפרט על כל חוב קיים ו\או עתידי ו\או מותנה. לגבי כל חוב יש לפרט את סכום החוב, פרטי בעל החוב (שם מלא, מס' זיהוי), תאריך יצירתו של החוב, סכומו הראשוני בעת יצירתו וסכומו כעת, הסטטוס המשפטי של החוב.
• פרטים מלאים של העורך דין המייצג את הנושה – שמו המלא, כתובתו ומספר רישיונו כעורך דין.
• במידה שהוגשה תביעה כספית, יש לצרף את פרטי התיק, עותק מכתב תביעה, פסק הדין, מכתב התביעה והחלטות.
• מסמכי שיעבוד – אם החוב מובטח בשעבוד באופן מלא או חלקי, יש לצרף הסכם הלוואה, שטרות רלוונטיים (משכון \ משכנתא), אישור רישום המשכון וכו'.

 

חלק ה' – תביעות והליכי גבייה (שמנוהלים על ידי היחיד או מנוהלים כנגדו).

• מידע על הליכי חדלות פירעון של החייב שהתרחשו בשבע שנים האחרונות. יש להוסיף מידע הנוגע לתאריך, סיבת ופרטי סגירת התיק.
• מידע על תביעות שהחייב הגיש בחמש שנים האחרונות, העתקים של כל הפסקי דין שבהם החייב זכה ותיקי הוצאה לפועל שבהם החייב זוכה.
• מידע על תביעות שהוגשו כנגד החייב, ואינן עוסקות בעניינים כספיים: יש לצרף החלטות ופסקי דין.
• מידע על הליכי גבייה והוצאה לפועל: יש לצרף תדפיס מעודכן מהשלושה חודשים האחרונים מרשות האכיפה וגבייה שמפורטים בו כל תיקי ההוצאה לפועל של החייב, העתק מפרוטוקולי חקירות היכולת ופרטי צווי התשלומים.

 

חלק ו' – נכסים בישראל מחוץ לישראל:

• גם ללא בעלות על נכסים, יש חובה להוסיף תדפיס מעודכן על היסטוריית עסקות ובעלות נדל"ן מהעשר שנים האחרונות. את המסמך יש להנפיק ברשות המיסים.
• גם ללא משכונות, יש חובה להוסיף תדפיס המפרט את משכונות החייב. את המסמך יש להפיק באתר רשות התאגידים.
• נכסי מקרקעין – יש לצרף את אישור הבעלות בנכס, את פרטי המתגוררים בנכס, הרישום העדכני, חוזה העדכני, אישור חברה משכנת וכל טופס רלוונטי אחר.
• נכסי מקרקעין שהועברו – יש לצרף כל מסמך רלוונטי מהעשר שנים האחרונות: הסכם מכר, הסכם מתנה, רישום של נכסי מקרקעין שהיה בבעלותו בעבר.
• זכויות מניות וזכויות בתאגיד – יש לצרף תדפיס מרשות התאגידים שמעיד על זכויות החייב, בן\בת זוגו וילדיו, בתאגיד או במניות.
• ניירות ערך של החייב, בן\בת זוגו וכל ילדיו שגרים עמו.
• מסמכי בעלות\ שעבוד של רכב בבעלות החייב, בן\בת זוגו וילדיו שגרים עמו.
• מסמכים המעידים על בעלות וזכויות בנכסים אחרים, ששייכים לחייב, לבן\בת זוגו וילדיו שגרים עמו, כמו זכויות בעיזבון, זכויות בקניין רוחני, זכויות תביעה כנגד צד שלישי ועוד.
• מסמכי בנק – תדפיס חשבונות הבנק של החייב ובן\בת זוגו. יש לצרף את מספר החשבון, סוג החשבון, פרטי בעלי החשבון ומידע אודות ייפויי כוח וזכויות חתימה של החייב ובן\בת זוגו, לרבות חשבונות בנק שנסגרו בשנתיים האחרונות בצירוף תאריך סגירה.
• במידה שלחייב יש כספת יש לצרף פרטים אודות מיקומה.
• נכסים פיננסיים – יש לפרט ולהביא מסמכים אודות קרנות פנסיה ופירוט יתרות עדכני, קופות גמל, חסכונות, פוליסות, ביטוחי מנהלים וחיים, קרנות השתלמות ותוכניות חיסכון של החייב, בן\בת זוגו וכל ילדיו המתגוררים עמו. יש להוסיף תדפיס מהר ביטוח לגבי הר ביטוח ומהר הכסף, לגבי מוצרי ביטוח, חסכונות, פוליסות וחשבונות בנק.

 

חלק ז' – תצהיר הסתבכות

• יש לפרט בתצהיר שנחתם על ידי החייב באימות עורך דין, את השתלשלות האירועים והנסיבות שהביאו את היחיד למצב של חדלות פירעון. יש להתייחס בתצהיר למצבו הכלכלי של היחיד לרבות חובות המוצהרים.
• יש לפרט על הליכי חדלות פירעון שהחלו אצל קרוביו ושותפיו של החייב שהחלו בעקבות הסתבכותו האישית, ולהוסיף את פרטיהם האישיים.

 

חלק ט' – צרופות נוספות ואישור הטופס

• כתב ויתור סודיות – יש להוריד את טופס 5א מן אתר משרד המשפטים.
• כתב חתום שבו החייב מצהיר על עמידה בהוראות הדין כאשר ניתן צו פתיחת הליכים.

 

הגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון לתאגיד

 

הליכי חדלות פירעון עבור חייב תאגיד יכולים להיפתח לבקשת הגורמים הבאים:

1. התאגיד.
2. היועץ המשפטי לממשלה.
3. נושה.

הסמכות הממונה על הליכי חדלות הפירעון עבור תאגיד היא בית המשפט המחוזי.

 

פתיחת הליך חדלות פירעון שנפתח לבקשת התאגיד עצמו

תאגיד שברצונו להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, נדרש לענות על אחד משלושת התנאים הבאים: בעת מועד הגשת הבקשה, או בחצי שנה שקדמה לה, מרכז חייו של החייב היה בישראל. או: בעת מועד הגשת הבקשה, החייב מחזיק בנכסים במדינת ישראל, או מנהל עסקים במדינת ישראל. או: התאגיד מוגדר ורשום בישראל כתאגיד.

 

פתיחת הליך חדלות פירעון לבקשת הנושה של התאגיד

יש מספר תנאים מצטברים המחייבים את הנושה לעמוד בהם לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון:

• היותו של התאגיד חדל פירעון, כאשר חובותיו גבוהים מ- 75,000 ₪. ייתכן ויינתן אישור לנושה לבקש את חדלות פירעונו של התאגיד גם אם חובותיו נמוכים מסך זה, תחת מקרים חריגים.
• על הנושה להוכיח כי דרש מהתאגיד את תשלום החוב וכי התאגיד היה מודע כי אם לאחר שלושים ימים החוב לא ישולם, אזי הנושה יפנה לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
• בעת מועד הגשת הבקשה, החייב מחזיק בנכסים במדינת ישראל, או מנהל עסקים במדינת ישראל. או: התאגיד מוגדר ורשום בישראל כתאגיד.
• אם מועד הפירעון של החוב טרם הגיע, עדיין רשאי הנושא לדרוש פתיחת הליכים בהתקיימות מקרים ספציפיים, כמו הוכחת ניסיונו של התאגיד להונות את הנושים; הוכחת ניסיונו של התאגיד להעלים את אחד מנכסיו על מנת שלא יידרש למסור אותו לנושיו; ובמקרים שהתאגיד אינו יכול לפרוע את החוב כאשר מועדו פירעונו הוא תוך חצי שנה מיום הגשת הבקשה.

על הנושה לשלם את האגרה הרלוונטית, וביכולתו לבקש האם הוא מעדיף את שיקומו או את פירוקו של התאגיד.

 

שלבי הליך חדלות פירעון עבור תאגיד

שלב ראשון

יש להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון בבית המשפט המחוזי, שמיקומו ייקבע בהתאם לאחד התנאים הבאים: המחוז המתאים לכתובת של התאגיד \ מרכז פעילותו ועסקיו העיקריים \ האזור בו מרוכזים רוב נכסיו. לא יאוחר מ- 24 שעות לאחר הגשת הבקשה לבית המשפט המחוזי, יש להמציא העתק לבקשה ולהגישו באופן מקוון לממונה על חדלות פירעון. במידה שהבקשה תתקבל, הודעה על הגשתה תתפרסם באתר הפרסומים של משרד המשפטים.

 

שלב שני:

לאחר קבלת הבקשה, בית המשפט ידון בשאלת הענקת צו פתיחת הליכים, והאם יש לדחות את הבקשה או לקבלה. אם בית המשפט דוחה את הבקשה, הרי שהדבר אומר שהחברה אינה עומדת בדרישות הבסיסיות לפתיחת הליכים מסוג זה או שאינה חדלת פירעון. במידה שבית המשפט מכריע שיש לקבל את הבקשה, הוא יעניק את הצו, בו תפורט ההוראה הרלוונטית לתאגיד, כאשר יש שלוש אפשרויות:

• הפעלה זמנית – ישנם מקרים בהם בית המשפט חש כי אין באפשרותו להכריע על פירוק או שיקום, בשל המידע המועט שנתקבל. לכן, במקרים אלה בית המשפט יעניק שלושים ימים נוספים על מנת שתוכן חוות דעת העוסקת בשאלת סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד. לשם כך ימונה נאמן, ועד תום שלושים הימים יתאפשר לתאגיד להמשיך לפעול. לאחר סיום התקופה, ייבחן גורלו של התאגיד מחדש, לאור המידע שיציג הנאמן.
• שיקום כלכלי – בית המשפט רשאי להעניק צו שיקום כלכלי לתאגיד אם יש יסוד סביר להאמין שהתאגיד מסוגל להשתקם כלכלית לאור משאביו הכספיים, וכי אין בהפעלתו פעולה שעשויה להרע לנושים.
• פירוק התאגיד – אם לאור כל המידע שעלה, בית המשפט עדיין רואה כי יש יסוד סביר לכך שהתאגיד לא יצליח להשתקם כלכלית וכי הפעלתו תפגע בנושים, הוא רשאי להעניק צו פירוק.

 

תקופת שיקום

אם אכן בית המשפט הכריע כי יש לשקם את התאגיד, על התאגיד לכנס אסיפת נושים ולבנות מתווה שיקום כלכלי, שאותו בית המשפט יכול לדחות או לקבל. אם בית המשפט יאשר את המתווה, יתחיל הליך השיקום הכלכלי של התאגיד, כאשר יש מספר אפשרויות פעולה, כמו פריסת חובות התאגיד, הזרמת הון לחברה וביצוע "תספורת" לחובות של חלק מהנושים. בית המשפט שומר לעצמו בכל עת את הזכות להכריע כי אין עתיד שיקומי לתאגיד ובהתאם להורות על פירוקו. החל ממועד מתן הצו, לנושים יש שישה חודשים בלבד להגיש תביעות חוב. אלו הצעדים המרכזיים שיופעלו בתקופת השיקום:

• מינוי נאמן: הממונה על חדלות פירעון, התאגיד והנושים רשאים להגיש את הצעתם בנוגע לנאמנים האפשריים לביצוע ההליך, כאשר בית המשפט המחוזי יבצע את ההכרעה. בדומה לנאמן המשקם את מצבו הכלכלי של יחיד, גם כאן הוא יתבקש לאסוף מידע לשם יצירת מתווה לשיקום כלכלי ולהציגו בפני אסיפת נושים. לאחר מכן, יתבקש לאסוף את תוצאות האסיפה ואת התגובות שהתקבלו ולהעבירם לבית המשפט, שעל פי המידע שקיבל יכריע האם התוכנית הכלכלית של התאגיד מספיקה לשם שיקומו.
• הקפאת הליכים: לשם ייעול ההליך והבטחת התקיימותו כשורה, יוקפאו הליכי גבייה ישנים או הליכי גבייה שגבייתם טרם הסתיימה, לא תינתן אפשרות לתבוע את הנאמן או לעקל\ לשעבד את נכסיו \ לממש נכסים משועבדים, אלא אם ניתן אישור ביהמ"ש. במידה שיש אדם שיש זיקה בין חובותיו לבין חובות התאגיד, ייתכן ותינתן האפשרות להקפיא את ההליכים גם נגדו.

תקופת השיקום תסתיים כאשר שהנאמן או התאגיד הגישו בקשה לסיים את ההליך, ובית המשפט מצא לנכון להכריע כי השיקום הושלם וכי אין להמשיכו.

 

תקופת פירוק

כאמור, אם בית המשפט אינו רואה סיכוי לשיקום התאגיד, ייבחר להורות על פירוקו. פירוק תאגיד מתרחש כאחר הנאמן מחלק את נכסי התאגיד לנושים, עד כדי חיסולו ומחיקת רישומו ברשם החברות. אלו הפעולות שיתבצעו בהליך פירוק חברה:

• מינוי נאמן: כמו כל ההליכים שהוזכרו לעיל, גם לצורך הפירוק ימונה נאמן, שמטרתו תהיה לחלק את הנכסים בין הנושים, תוך הכרעה בין תביעות החוב שהוגשו. אם הנאמן מאמין כי הפעלת התאגיד באופן זמני תניב הכנסה שתשיא את הסכומים שניתן להחזיר לנושים, יוכל לעשות זאת באישור בית משפט.
• הקפאת הליכים: גם כאן, לא תינתן אפשרות לתבוע את התאגיד או לפתוח \ להמשיך בהליכי גבייה, אלא אם ניתן אישור בית משפט.

הפירוק יסתיים כאשר פירוק התאגיד הושלם ונכסי החברה כולם חולקו לנושים.

 

לסיכום

סביר להניח כי במבט ראשון, הליכי חדלות הפירעון נראים מאיימים, מבהילים ואפילו בלתי אפשריים. אמנם קשה לערער על כך שמדובר בהליך ארוך, מעייף ומגביל, אך השיקום שהוא מציע הוא פתח לעתיד חדש, נקי מחובות ומסטיגמות. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מהווה חוק תקדימי בכך שהוא מכתיב מחדש את היחס כלפי חדלי פירעון, ומציע אפיק שכל כולו נועד לטובת החייב.

עם זאת, ישנם אלמנטים מסוימים בהליך שעשויים להיות לא נעימים עבור החייב – הגבלות כמו איסור יציאה מהארץ, איסור על פתיחת עסק או חשבון בנק, או ההתחייבות להתייצב לעיתים קרובות במשרד הממונה על מנת לתת דין וחשבון על הוצאותייך והכנסותיך.

אכן, ההליך יכול להצטייר כפוגע בפרטיות החייב ובחירותו האישית, אך ללא נקיטה בפעולות אלו, לא ייתכן שיקום כלכלי מקיף ומשמעותי, שיקנה לחייב כלים חדשים להמשך חייו. חשוב לדעת כי יש דרכים להפוך את ההליך לנוח ונעים יותר – עורך דין מנוסה יכול לעתור להסרת סנקציות מסוימות או להקלתן; ליווי משפטי אישי יבטיח כי זכויותיך מתממשות; והחשוב מכל, עורך דין מיומן ידע לסייע לך בבחירת אפיק הפעולה המתאים עבורך ביותר, על מנת לשמור על האינטרסים שלך במקום הראשון.