fbpx

הגשת בקשה לחדלות פירעון

חדלות פירעון איננה מצב אידאלי לאף אדם. מדובר במצב בו חייב אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויות הכלכליות שנטל על עצמו.

המאמר הבא פורט את כלל הליכי חדלות הפירעון, הן לגבי חברות והן לגבי לקוחות פרטיים. בין אם אתם בפני הליכי חדלות פירעון, ובין אם הנכם נושים, נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת ובכל עניין לשם מציאת פתרון אידיאלי בשביל כל אחד מכם.

 

מהי חדלות פירעון?

חדלות פירעון הוא שם כללי לשלל מצבים משפטיים,  בהם לאדם או לחברה אין יכולת כלכלית בכדי לפרוע את כלל חובותיו. במצבים אלו, נכנסת מערכת המשפט לפעולה, ועליה לבחון את מלאי הנכסים ברשות החייב ולקבוע כיצד להשתמש בהם לשם פירעון החובות. כמו כן, קובע המשפט את דינו של החייב עצמו. יש לציין כי דיני חדלות הפירעון מתייחסים רק לחייב הנעדר יכולת כלכלית לפרוע את חובותיו, ולא לחייב שאינו רוצה לשלם.

כאמור, מצב חדלות הפירעון מתייחס למצב בו החייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו, וההליך תקף הן לגבי חברות והן לגבי יחידים. לכל אחד מהחייבים האמורים קיים הליך חדלות פירעון שונה בדין.

 

טעויות נפוצות במהלך הגשת בקשה לחדלות פירעון – הבהרת מושגים

ישנם מספר מושגים השגורים בפיו של האדם הממוצע בשיח בנושא חדלות פירעון. כל אחד מהמושגים הללו מתייחס למצב אחר או להליך משפטי שונה, ולכן, בטרם נגיע להסבר אודות הליך חדלות הפירעון בכללותו, נפרט כל אחד מהם בקצרה.

פשיטת רגל הינה אחד מסוגי ההליכים המצויים תחת דיני חדלות הפירעון. שלב זה רלוונטי לחייבים פרטיים, או במילים אחרות, חייבים יחידים. ישנן שתי סיבות שבגינן ירצה אדם להכריז על עצמו כפושט רגל. האחת, הסדרת הליך החזרת החובות על ידי קביעת סדר הנושים לפי החוק. השנייה, יצירת "דף חלק". מצבו הכלכלי של פושט הרגל נמצא בשפל המדרגה, ועל ידי הגדרתו ככזה יוכל להימנע מרדיפה על ידי הנושים ורשויות השלטון.

כינוס נכסים הוא הליך משפטי, אשר בו מתמנה נאמן מטעם בית המשפט לשם תפיסת הנכסים ופירעונם. תפקידו של הנאמן הוא אגירת כלל הנכסים בבעלותו של החייב, וכן החזרת גביית חובות להם זכאי החייב ממקורות שונים. מטרה זו נועדה לפרוע את חובותיו של החייב ככל שניתן. כפי שניתן להבין, הליך כינוס הנכסים אינו הליך משפטי, אלא הליך כלכלי גרידא, אולם בשל הקשר בינו לבין הליך חדלות הפירעון, נוצר ערבוב רעיוני בין השניים.

הליך הוצאה לפועל גם הוא אינו מהווה חלק מהליך חדלות הפירעון, ולעיתים השניים מנותקים זה מזה לחלוטין. הליך ההוצאה לפועל נוגע לחייבים שאינם משלמים את הפסק שניתן נגדם. לפיכך, מדובר בהליך אכיפה, ולא בהליך משפטי כלל. באם החייב אינו מסוגל לשלם את חובו, הוא זכאי לפתוח בהליך הגשת בקשה לחדלות פירעון. ברוב המקרים הללו, הליך חדלות הפירעון יוביל להפסקת הליכי הוצאה לפועל כנגד אותו חייב.

 

ההסדר החדש – הגשת בקשה לחדלות פירעון

בתאריך 15.09.12 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. חוק זה נועד להסדיר את דיני חדלות הפירעון בישראל, ומהווה תחליף לחקיקה הישנה, שנותרה במדינת ישראל זכר לימי המנדט הבריטי. החוק מבטא שינוי בתפיסת השלטון ביחס לחייבים. החוק החדש מעניק אפשרות פיתוח ויציאה לדרך חדשה לאלו שנקלעו למשבר כלכלי. אולם, באם החובות נוצרו בשל מעשי מרמה ופעולות שאינן בתום לב, יוכלו הרשויות, לפי החוק החדש, להעמיד לדין את אותם חייבים.

כאמור, הסיבה לשינוי החקיקה היא שינוי התפיסה כלפי החייבים. המטרה בחוק החדש היא שיקומו של החייב ושילובו המחודש בשוק הכלכלי. רציונל זה תופס את מקומו של הרציונל הישן, הוא הגנה על האינטרסים השונים של הנושים. למרות זאת, ניתן לראות גם התייחסות לנושים הכלליים, שהיו בתחתית סדר הנשייה בעבר. יחס זה גלום בהוראות לעניין שעבודים צפים (שאינם כלפי נכס ספציפי). שיעור של 25% מכלל הנכסים עליהם שיעבוד צף יועברו לפירעון חובותיו של החייב כלפי הנושים הכלליים.

 

פשיטת רגל – נושים יחידים

מטרות הליך פשיטת הרגל, כאמור לעיל, הינן קביעת סדר הנושים והענקת התחלה חדשה לחייב. ישנם שני ערוצים המאפשרים פתיחת הליך פשיטת רגל כלפי נושה יחיד ע"י עורך דין פשיטת רגל. האחד נפתח על ידי החייב עצמו, והשני נפתח על ידי הנושה או אחד הנושים של החייב. יש לציין כי ההסבר המובא מתייחס להליכי חדלות פירעון שהחלו לאחר תאריך 15.09.2019, בעניינם תקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל).

הגשת בaקשה לחדלות פירעון
הגשת בaקשה לחדלות פירעון

שלב ראשון – הגשת הצו

הליך פשיטת הרגל מתחיל על ידי הגשת "צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון", הקרוי גם צו פשיטת רגל.

כאשר החייב הוא האדם המבקש לפתוח בהליך, עליו למסור את הצו לאחד משני גורמים. באם סך חובותיו עולה על 150,000 שקלים, יהא עליו למסור את הצו לממונה על הליכי חדלות הפירעון. באם סכום החובות נמוך מהסכום המצוין, עליו לפנות ללשכת ההוצאה לפועל.

במצב בו נושה מעוניין לפתוח בהליך פשיטת רגל כלפי החייב, יהא גם הוא חייב בהגשת הצו. ההגשה תיעשה לבית המשפט, והרשות שתלווה את ההליך היא הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. יש לציין כי במידה ונושה מעוניין להגיש בקשה לפתיחת הליך פשיטת רגל כנגד חייב, עליו לעמוד באחד מבין המצבים הבאים.

המצב הראשון בו מאפשר החוק הגשת בקשה לפשיטת רגל על ידי נושה, הוא כאשר גובה החוב עומד על לפחות 75,000 שקלים. ככל שגובה החוב מוסכם על הצדדים ואין סיבה לקיזוזו או מניעת תשלומו, ניתן להגיש בקשה. הגשת בקשה לחדלות פירעון במצב זה כפופה להתקיימות כלל התנאים הבאים:

  • נמסרה לחייב דרישה לתשלום החוב מאת הנושה.
  • בדרישה ציין הנושה כי ככל שלא ישולם החוב על למועד הנקוב, יפתח בהליכי חדלות פירעון כנגד החייב.
  • החוב לא שולם במשך לפחות 45 ימים מיום ההודעה.
  • בקשת הנושה לפתיחת ההליך בוצעה תוך 3 חודשים מיום דרישת התשלום.

מצב נוסף בו זכאי נושה להגיש בקשה לפתיחת הליך הוא כאשר גובה החוב עומד על לפחות 10,000 שקלים, והוא ניתן מפי בית הדין לענייני עבודה. מצב זה מקבל תוקף באם לא שילם החייב את חובותיו לאחר 30 יום ממתן פסק הדין, או מהיום בו נקבע בפסק הדין שעליו לשלם את חובו. כמו כן, במידה והחייב שילם חלק מהחוב הנקוב, יהא רשאי הנושה להגיש את הבקשה באם יתרת החוב עולה על 10,000 שקלים.

מצב אחר, בו יוכל נושה לפתוח הליכי פשיטת רגל כנגד חייב, הוא מצב בו טרם הגיע מועד תשלום החוב. מצב זה כולל חוב בכל שיעור, ולשם הגשת בקשה לחדלות פירעון מסיבה זו, יש צורך בהתקיימות אחד התנאים הבאים:

  • מפעולות החייב עולה כי הוא מנסה להונות את הנושים.
  • מתקיים ניסיון של העלמת רכוש מצידו של החייב לשם הסתרתו מפני הנושים.
  • לא תיתכן החזרת החוב. תנאי זה דורש שמועד התשלום יהא עד 6 חודשים מרגע הגשת הבקשה.

ישנם מספר מצבים ספציפיים נוספים בהם יכול נושה להגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון:

  • גובה החוב עומד על 75,000 שקלים, בתום 30 יום ממתן פסק דין מטעם בית משפט. המצב מתקיים בין אם לא שולם החוב כלל ובין אם שולם בחלקו, ככל שהיתרה עומדת לכל הפחות על הסכום המצוין לעיל.
  • נגד החייב עומדים הליכי הוצאה לפועל בגין החוב, והוא לא שילם את החוב בתקופה שנקבעה באזהרה. כמתבקש, יש למסור לחייב אזהרה בגין הליכי ההוצאה לפועל הננקטים נגדו.
  • בכל מקרה בו החוב הוא בגין אי תשלום מיסים, בכפוף להודעה בגין אי התשלום.

 

חדלות פירעון בחברות – הגשת בקשה לחדלות פירעון

ישנם שני הליכי חדלות פירעון בכל הנוגע לתאגידים בשוק, הבראה ופירוק. בניגוד לחוק הישן, בו לכל אחד מההליכים הללו נדרש הליך פרוצדורלי שונה, כיום שניהם מאוגדים תחת הליך זהה, ולכן נפצל את ההסבר אודות כל אחד מהם בהמשך.

נקודת הפתיחה המשותפת לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כנגד חברה היא בקשה לצו פתיחת הליכים. אותו צו יוגש לבית המשפט. בית המשפט יקבע תחילה האם החברה מצויה במצב של השגת בקשה לחדלות פירעון, ורק לאחר מכן יבחר את המסלול בה תמשיך, הבראה או פירוק.

בדומה לבקשות לפשיטת רגל, גם בחדלות פירעון של חברה רשאים החייב והנושים להגיש את הבקשה, ולאלו נוסף גם היועץ המשפטי לממשלה. תאגיד יוכל להגיש בקשה לפתיחת הליך ככל שהוא שרוי במצב של חדלות פירעון. בנוסף, יוכל להגיש בקשה באם פתיחת ההליך תמנע את היותו חדל פירעון. על סך חובותיו של התאגיד לעמוד על 25,000 שקלים לפחות.

הגשת בקשה לחדלון פירעון על ידי נושה נחלקת ל – 2. להבדיל מפשיטת רגל, נושה של חברה לא זכאי "לדחוף" את החברה אל עבר חדלות פירעון, אלא זכאי להגיש בקשה רק בעת היות התאגיד בסטטוס זה. בחוק מצויות 5 חזקות המגדירות תאגיד במצב של חדלות פירעון. כמו כן, נושה עתידי זכאי להגיש בקשה לפתיחת הליכים כנגד החברה במקרים מסוימים ובתנאים מגבילים.

היועץ המשפטי לממשלה, שכאמור מהווה גורם שלישי לו הרשות לבקשת צו פתיחת הליכים, יגיש את הבקשה ככל שמצא שיש בכך עניין לציבור.

כמצוין לעיל, לאחר שיחליט בית המשפט כי החברה, שנגדה הוגש צו לפתיחת הליכים, שרויה במצב של חדלות פירעון, יקבע השופט מהי דרך הפעולה, הבראה או פירוק.

 

הגשת בקשה לחדלות פירעון – הבראה

הליך ההבראה, כמשתמע משמו, נועד "להבריא" את החברה ולהביאה למצב כלכלי המאפשר המשך קיום. בהליך זה ניתנות לנושים זכויות כלפי החברה, כנגד חובות החברה כלפיהם. החלטות שונות דוגמת שינוי תחום פעילות והפסקת פעילות לא רווחית ננקטות לשם יצירת רווח ועתיד כלכלי לחברה. גורם הסמכות העליון בחברה, במהלך תקופת ההבראה, יהא נאמן מטעם בית המשפט, שיפעל לשם שיקום החברה באמצעות תכנית לשיקומה הכלכלי או באמצעות מכירת נכסי ופעילויות החברה לגורמים זרים.

קביעת תחילת הליך הבראה, על ידי בית המשפט, דורש עמידה על שלושה תנאים מצטברים:

  1. סיכוי סביר לשיקום התאגיד בסוף ההליך.
  2. ישנם אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד.
  3. לא נראה כי הפעלת התאגיד תפגע בנושים.

תחילת הליך ההבראה דורש מראשי התאגיד הצגת מתווה ראשוני לשיקומו. שלב זה כפוף לבקשת צו פתיחת הליכים מטעם החברה עצמה. שלב זה אינו מצריך תוכנית הבראה מפורטת, ובאם בית המשפט יקבע שהמתווה שהוצג אינו מספיק, יוכל להחזירו לתאגיד לתיקון. כמו כן, בתקופה זו, לא יבצע התאגיד עסקה חריגה ללא אישורו של בית המשפט.

 

פירוק

באם החליט בית המשפט לנקוט בהליכי פירוק, על הנאמן תוטל החובה למימוש נכסי החברה. על המימוש להיות בצורה שתביא לערך הגבוה ביותר שניתן. לאחר מימוש כלל הנכסים, יהא על הנאמן לחלק את הכספים בין נושי החברה במהירות האפשרית, על פי סדר הנשייה המעוגן בחוק. הדבר נכון גם במצבים בהם החליט בית המשפט לנקוט בהליכי הבראה שלא צלחו. הנאמן יהא רשאי להפעיל את החברה במהלך הפירוק, לתקופה קצרה, לשם פירעון החובות.

 

סיכום

הליך חדלות פירעון הוא הליך סבוך, הכולל ניהול כלכלי מחושב לשם פירעון חובות, בין אם מדובר באדם פרטי ובין אם מדובר בחברה. התנהלות אל מול הרשויות ואל מול נושי החייב אינה פשוטה כלל, ולכן מומלץ להיעזר בעורך דין מנוסה בתחום, שיוכל להעניק שקט נפשי במהלך התקופה הקשה. הדבר מתחדד לאור חקיקת ההסדר החוקי החדש, ששינה את ההסדר החוקי. היכרות מעמיקה עם הסדר זה יכולה להביא להקלה בתנאי החזר החובות וליציאה לדרך חדשה בזמן קצר. משרדנו מציע ליווי מלא של תכנית וכן גם הגשת בקשה לחדלות פירעון, הן ללקוחות פרטיים והן לחברות. כמו כן, אנו מציעים ייצוג משפטי לנושים, כנגד חבים המצויים בהליך חדלות פירעון. פנו אלינו לשם בירור מצבכם המשפטי ולסיוע בהליכים הצפויים לפניכם.

צרו קשר ואנו נדאג לכם לפתרון הטוב ביותר!

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
עורך דין חדלות פירעון

ב- 2018 נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנועד להחליף את פקודת פשיטת הרגל ופקודת החברות, שנחקקו אי אז בימי המנדט הבריטי. חוק זה מסדיר

קרא עוד »