fbpx

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – פסקי דין

נקלעתם לחובות? מישהו אחר חייב לכם כספים? זה הזמן להכיר את החוק החדש שמטפל במקרים של פשיטת רגל: חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי.

החוק החדש אושר בספטמבר 2019, ומטרתו להגדיר את התנאים שבהם אנשים שהגיעו למצב של חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות, יכולים לקבל הפטר על החובות שלהם לפתוח דף חדש בחיים הכלכליים שלהם. אבל איך זה אמור לעבוד במידה ונגד החייב כבר הוגשו תביעות או ננקטו הליכי גביה? ומה יעלה בגורל כספיהם של הנושים? במאמר שלפניכם נדון בפסקי דין בהקשר של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

 

מהו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – התשע"ח 2018, חייבים שסכום החוב שלהם אינו חורג מסכום של 150,455 שקלים, יכולים כעת להגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי בהוצאה לפועל. חוק זה נועד למעשה להקל על יחידים (אנשים פרטיים) שנקלעו לחובות לשקם את עצמם מבחינה כלכלית, מבלי להיות חשופים להליכי גביה ותביעות מצד הנושים. במקביל בא חוק חדלות פירעון להקל גם על הנושים לקבל לידיהם שיעור גבוה יותר מהכספים שחייבים להם.

 

מהו התקדים שחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מייצר?

רפורמת חדלות פירעון ושיקום כלכלי מציגה שינוי מהותי באופן בו טיפלה החקיקה במדינת ישראל בבעלי החובות עד כה. יש כאן הכרה באפשרות שאנשים אינם בהכרח אשמים בתסבוכת הכלכלית אליה הם נקלעו ושעל המדינה להכיר באחריותה לדאוג לשיקום הכלכלי של אותם אנשים לא פחות מאשר לגבייה.

 

למי מותר להגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פרעון ושיקום כלכלי?

הגורמים שמורשים להגיש בקשה לפתיחה של הליכי חדלות פירעון הינם: החייב עצמו (היחיד), הנושים, או היועמ"ש. על מנת שהבקשה להכרה בחדלות פירעון תהיה בתוקף, על החייב היחיד להוכיח כי הוא עומד באחת מן הדרישות הבאות:

1. לחייב יש נכסים או עסקים בישראל במועד הגשת הבקשה להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

2. החייב הוא תושב ישראל וחי במדינה במועד הגשת הבקשה להליכי חדלות פירעון ליחיד או ב – 6 החודשים שקדמו להגשת הבקשה לחדלות פירעון ושיקום כלכלי.

 

מה הם תנאי הסף הנוגעים לחוב, שמאפשרים להגיש בקשה להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

על מנת להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי על מגיש הבקשה לעמוד באחד מתנאי הסף שלהלן:

  1. חייב יחיד שחובו חורג מסכום של 50,000 שקלים.
  2. חייב יחיד שחובו נמוך מסכום של 50,000 שקלים – בכפוף לנסיבות מיוחדות בלבד.
  3. נושה של יחיד שהחוב כלפיו מגיע לסכום של 75,000 שקלים ומעלה.

 

איך מגישים בקשה לפתיחת הליכים של חדלות פירעון ושיקום כלכלי נגד חייב?

כדי להניע הליך של חדלות פירעון דרוש צו בית משפט לפתיחת הליכים. כדי שיינתן צו כזה, על הנושים להגיש לפני הכל טופס בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון. אל טופס הבקשה יש לצרף את האסמכתאות שלהלן:

  • תצהיר חתום כדין, שבו מאומתות העובדות שעליהן מבסס בעל החוב – הנושה, את הבקשה שהגיש לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד החייב.
  • אסמכתאות ומסמכים שמוכיחים את קיומו של חוב, לדוגמא: פסקי דין, מכתבי דרישה ו/ או אזהרה שנשלחו לחייב ותגובתו של החייב (אם נמסרה כזו).
  • במידה וננקטו הליכי גביה לפני מועד הגשת הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, יש לפרט מה הם, ולפרט מדוע גביית החוב בערוצים אלו אינה מספקת.

במידה ובית המשפט יאשר את הבקשה להוצאת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, יכנס החייב לתקופת מבחן, שבמסגרתה יבחנו ויאומתו מצבו הכלכלי ואופן התנהלותו.

 

הרלוונטיות של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לאור משבר הקורונה

משבר הקורונה הוביל עסקים ושכירים רבים בישראל לפתחו של משבר כלכלי חריף. גם כיום, חלק לא מבוטל מאזרחי ישראל עדיין מנסה להתגבר על המצוקה התזרימית שנוצרה בשל אובדן ההכנסות בתקופת הסגרים, החל"תים והגבלות ההתכנסות. על רקע זה, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נעשה רלוונטי מתמיד והפתיחה בהליכי חדלות פירעון (שבעבר נקראו "הליכי פשיטת רגל") – אופציה שמונחת על השולחן.

 

האם פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מובילה להקפאת הליכי הגביה?

משום שהליכי הגביה הפעילים שנפתחו מול החייב אינם מוקפאים אוטומטית עם הגשת הבקשה לפתיחה בהליך חדלות פירעון, כאשר מגישים את הבקשה לקבלת הצו, חשוב לבקש מפורשות גם כי כלל הליכי הגביה יוקפאו גם הם. בקשת ההקפאה תוגש לגורם אשר הורה על פתיחת הליך הגביה במקור – בין אם מדובר בבית המשפט, בלשכת ההוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות, או גורם אחר). החלופה הינה להגיש בקשה לעיכוב של הליכי הגבייה לאותו גורם שמוגשת לו הבקשה לצו לפתיחת הליכים, עד מועד קבלת הצו באופן רשמי.

 

כיצד מתנהלים הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – שלב אחר שלב

בשורות הבאות נסקור את השלבים המרכזיים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר מטופלים על פי המתווה המוגדר בחוק חדלות פירעון שנכנס לתוקף בשנת 2019:

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי - פסקי דין
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – פסקי דין

 

שלב ראשון: בקשה לקבלת הצו לפתיחת הליכים

ראשיתו של הליך פשיטת הרגל במתכונתו החדשה (על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי), בהגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים. הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מוגשת באמצעות טופס ייעודי המוגש דרך אתר האינטרנט של הממונה על הליכי חדלות הפירעון (שבעבר ידוע היה בתור "הכונס הרשמי"). הטיפול בבקשה לפתיחת הליכים כרוך בתשלום אגרה בסך 1,600 ש"ח.

 

שלב שני: חקירת היכולת הכלכלית של החייב וניסיון להגיע להסדר מול הנושים

בשלב זה, תיבחן היכולת הכלכלית של החייב כי להעריך את יכולתו לשלם את חובותיו לנושים שלו. במידה וניכר כי ניתן להגיע להסדר תשלומים בין החייב לנושיו מול רשם בית המשפט, הדבר עשוי לייתר את הצורך לפתוח בהליכי חדלות פירעון מלאים.

 

שלב שלישי: מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון והקפאת הליכי הגביה מול החייב

ככל שהגעה להסדר תשלומים איננה מתאפשרת, רשם בית המשפט יוציא צו לפתיחתם של הליכי חדלות פרעון מול החייב. מרגע שבו ניתן הצו, כל הליכי הגבייה הפתוחים ועומדים נגד החייב אוטומטית יעברו להתנהל תחת הליך חדלות הפירעון שלו. מה שזה אומר בפועל, הוא שלנושים לא תתאפשר פתיחה בהליכי הוצאה לפועל מול החייב בנפרד.

 

שלב רביעי: מינוי נאמן והטלת הגבלות על החייב

השלב הבא לאחר מתן הצו לפתיחת ההליכים, הוא מינוי של נאמן שינהל את המשך ההליך מול החייב ונושיו ויטיל על החייב הגבלות לסוגיהן ובכללן:

  • הגבלה על שימוש בשיקים וכרטיסי אשראי
  • הגבלות בחשבון הבנק שבבעלות החייב
  • הגבלה על הוצאת דרכון וצו עיכוב יציאה מהארץ
  • הגבלת הפעילות העסקית של החייב
  • הגבלה על הקמת חברות עסקיות חדשות

כלל ההגבלות הנ"ל ברוב המקרים תשארנה בתוקף עד תום ההליכים. לאחר מכן הנאמן יקבע דמי כלכלה לכיסוי הוצאות המחיה הבסיסיות של החייב, ויקבע מוסר תשלומים לטובת כיסוי חלק מוגדר מראש מכלל חובותיו של החייב לנושים, כפי שיוסבר כעת.

 

שלב חמישי: קבלת צו שיקום כלכלי לחייב

הנאמן שמונה לנהל את הליכי חדלות הפירעון של החייב, אחראי כאמור לתווך בינו לבין נושיו. בשלב החמישי בהליך, הנאמן מקבל מכל אחד מנושי החייב תביעת חוב ובודק האם החייב יכול לעמוד בתביעות החוב של הנושים, אם תחולקנה לתשלומים. לטובת העניין, נכסי החייב מועברים כולם לקופת נשיה, לשם הנזלתם וחלוקת שוויים בין הנושים.

על סמך הערכת שוויים הכולל של הנכסים בקופת הנשיה, לצד ההכנסות השוטפות של החייב מעבודה וממקורות נוספים – הנאמן מגבש מתווה למימוש נכסי החייב והסדר תשלומים חודשי לנושים. הסדרים אלו מפורטים כולם במסמך שנקרא "צו שיקום כלכלי" שהחייב מקבל, אשר מחייב אותו גם לקחת חלק בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.

בצו לשיקום כלכלי מפורטים גם החובות שהחייב יהיה רשאי לקבל פטור מהם, והחובות שהוא חייב יהיה לפרוע בהתאם לחוק שיקום כלכלי ובהם: חוב דמי מזונות, חובות שהם תוצר של פעילות עבריינית, חובות שנצברו בעקבות קנסות ועוד).

 

שלב שישי: תקופת התשלומים

תקופת התשלומים היא בעצם השלב הפעיל הסופי של החייב בהליכי חדלות הפירעון המתנהלים על פי חוק חדלות פירעון החדש. זוהי תקופ שנפרסת על פני שלוש שנים ובמהלכה נדרש החייב לשלם לנושיו את חובותיו על פי המתווה שגובש בשלב הקודם.

 

שלב שביעי ואחרון: קבלת ההפטר המיוחל

במידה והחייב הצליח לעמוד בהסדר התשלומים שקבעו לו בצו השיקום הכלכלי ומימש את שאר התנאים שהוגדרו במסגרתו, בסוף ההליכים ינתן לו פטור (או הפטר – קרי, אפשרות למחיקת חובות) מתשלום של החובות הפתוחים ועומדים שלא הצליח לכסות במסגרת תקופת התשלומים.

 

כמה זמן לוקח לקבל הפטר חובות בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

למרות שבאופן עקרוני הצו לשיקום כלכלי אמור להימסר לחייב בתוך שנה מפתיחת ההליכים, בפועל הדבר לוקח כשנה וחצי ולעיתים אף למעלה מכך, לאור העומס על מערכת המשפט בישראל. לכן אם אתם שוקלים לפנות להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מוטב להסתייע בעו"ד חדלות פירעון לזירוז הליכים.

 

מה קורה במידה ונגד החייב כבר הוגשו תביעות או נפתחו הליכי גביה לפני ההליך?

חשוב לדעת כי הגשה של בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אינה מקפיאה אף הליך משפטי קיים וגם לא הליכי גביה פתוחים, באופן מיידי. לחייב ניתנת האפשרות להגיש בקשה לעיכוב של ההליכים עד למתן הצו לפתיחת הליכים מטעם הגורמים המטפלים בהליכי חדלות הפירעון – ההוצאה לפועל, בית המשפט, המרכז לגביית קנסות וכדומה. חשוב להכיר בכך שלחייב עומדת הזכות לפנות לרשות המטפלת בהליכי חדלות הפירעון שלו ולבקש כי ינתן עבורו צו לעיכוב הליכים, עד שיאושר הצו לפתיחת ההליכים שלו.

 

המצאת פסקי דין לממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים

בהתאם לתקנה 10א' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ט 2019, יחיד או נושה המגיש בקשה, כתב בית דין או מסמך אחר לבית המשפט, מחויב לספק העתק מהמסמך לממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים ללא דיחוי.

 

מה יעלה בגורל כספיהם של הנושים במסגרת הליכי חדלות פירעון?

הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון קובע כי לאחר תקופת המבחן ובחינת ההתנהלות הפיננסית של החייב, מבוצע הליך של כינוס נכסים שמאפשר לפרוע עד כמה שניתן את החובות של החייב מול הנושים. במקביל לכך, ממנה בית המשפט נאמן שאחראי לפקח על כך שתשלומים תקופתיים יופרשו מתוך ההכנסה השוטפת של החייב כדי להמשיך לשלם לנושים ולהקטין את החוב.

 

קבלת סיוע מקצועי בהליכי חדלות פירעון וגביה

אם נקלעתם לחובות או שחייבים לכם כספים, אתם ודאי חשים חסרי אונים אל מול הסיטואציה בה אתם מצויים, ומבולבלים מתמיד לנוכח החוק החדש של חדלות פירעון ושיקום כלכלי. עם זאת, ניתן לפשט תהליכים על ידי פניה לקבלת סיוע מקצועי מעו"ד המתמחה בטיפול בהליכי פשיטת רגל, חדלות פירעון וכינוס נכסים, שיעזור לכם למצות את זכויותיכם בהקשר הטיפול בחובות ובכלל.
בין אם אתם בעלי חוב המתקשים בהליכי הגביה, או יחידים המסובכים בחובות, ובין אם אתם חברה חדלת פירעון שעומדת על סף פירוק, בכל אחד מהמקרים, חשוב לפנות בהקדם לקבלת ליווי מקצועי שיחסוך מכם את ההתעסקות המייגעת בביורוקרטיה וישיב את השליטה לידיכם.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
עורך דין חדלות פירעון

ב- 2018 נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנועד להחליף את פקודת פשיטת הרגל ופקודת החברות, שנחקקו אי אז בימי המנדט הבריטי. חוק זה מסדיר

קרא עוד »
הגשת בקשה לחדלות פירעון

חדלות פירעון איננה מצב אידאלי לאף אדם. מדובר במצב בו חייב אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויות הכלכליות שנטל על עצמו. המאמר הבא פורט את כלל הליכי

קרא עוד »