הגדרת עבירות של צווארון לבן הינה הגדרה רחבה וכוללנית, אשר סעיפי החוק הרלוונטיים משתלבים בה זה בזה. כך למשל, אדם המואשם לפי ס' 290 ל"חוק העונשין", המגדיר את עבירת ה"שוחד", יואשם כמעט בהכרח גם ב"קבלת דבר במרמה" ובדרך כלל גם בעבירות מס שונות, עבירות לפי "חוק הלבנת הון" קשורות קשר בל יינתק לסעיפי עבירות המס, וכן הלאה…
קצרה היריעה מלתאר עד כמה קריטית היא הבנה חשבונאית מעמיקה ומעשית, לצד זו המשפטית בתיקים מסוג זה, אשר לעיתים קרובות תגדע "באבחת החרב" את טענות ותאוריות היחידה החוקרת.
אורדן – עורכי דין ורואי חשבון (1987) מספקים ליווי וייצוג משפטי צמוד החל משלב החקירות ועד לסיום ההליך.
צווארון לבן – 5 עובדות על חקירות כלכליות:
- רוב רובם של המקרים יתחילו בהפיכת החקירה מסמויה לגלויה (מועד ה"פרוץ" בעגה המשטרתית).
- בדר"כ החשוד אינו זוכה לייעוץ משפטי והכנה קודם לחקירה בה הוא מעומת לראשונה מול החשדות העומדים כנגדו.
- כל מה שתאמר, לרבות ב"שיחות חולין" (אפילו עם "נהג" משטרתי) לפני החקירה באזהרה יילקח בחשבון ועלול לשמש כראיה נגדך.
- זכותך להימנע מהפללה עצמית, עם זאת, שמירה על זכות השתיקה עלולה לשמש כראיה נגדך.
- זכותך להיוועץ בעורך דין צווארון לבן אשר מנוסה בכל שלב, ייעוץ משפטי שכזה לא ישמש כנגדך.
הצלחות ופסקי דין של המשרד בתחום הפלילי ובוא גם צווארון לבן:
בתאריך 10/6/18 – עו"ד דני אורדן הצליח לסגור תיק פלילי ענק (שעניינו עבירות "צווארון לבן") באופן מרשים ותוך שהצליח לבטל את הגשת כתב האישום כנגד מרשו. הפרשיה החלה במעצר מרשו ע"י להב 433, חילוט כל רכושו לרבות דירת המגורים, והחלטת הפרקליטות על העמדתו לדין בכתב אישום שסעיפיו בין היתר: עבירת מתן שוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה – וכו'.
מדובר בתיק מורכב ומסובך בתחום צווארון לבן של חברת הענק הממשלתית נתיבי ישראל (מע"צ), בו מעורבים כ-50 נאשמים בעבירות מתן/קבלת שוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה, עבירות מס וכיוב'.
עד כה, דני הוא העו"ד היחיד שהצליח לבטל את כתב האישום כנגד מרשו (השם בפסק הדין המקורי המצורף בהחלטת הפרקליטות מושחר בכוונה).
יובהר: לאחר בדיקה חשבונאית/משפטית של חומרי החקירה, עו"ד דני אורדן הצליח לשכנע את בית המשפט והפרקליטות להחזיר לחשוד את כל הכספים והרכוש שנתפסו לו בשווי מיליוני ₪ אותם תפסו לו מכוח חוק הלבנת הון, ומאוחר יותר אף הצליח לשכנע את הפרקליטות – במהלך "שימוע" שנערך, כי אין מקום לכתב אישום כנגד מרשו. התיק נמשך כשנה וחצי!
מצ"ב החלטת הפרקליטות. לצפיה בפסק הדין המלא
מהי חקירה באזהרה?
חקירה בה הנחקר חשוד בדבר עבירה מסוים, בין אם כחשוד מרכזי או כחלק ממספר חשודים.
בחקירה מעין זו על החוקר להזהיר את הנחקר כי הוא חשוד בדבר עבירה (ומכאן המונח) ולהבהיר לו את זכויותיו.
חקירה באזהרה – חשוב לדעת
ראשית, בכל מקרה של זימון לחקירה אשר לדעתכם קשור בעבירות כלכליות/מס (גם אם לא נעשו על ידכם וכרגע אינכם חשודים), חשוב מאוד לפנות לעורך דין לפני החקירה.
לעיתים, כחלק מהטקטיקה החקירתית יזומן אדם לתת עדות "רגילה" במשטרה, שיתכן ותהפוך לחקירה באזהרה. כלומר, כאשר יש לחוקרים יסוד סביר להניח כי דברי העד עלולים להביאו למצב בו יהיה חשוד, או אפילו מעבר לכך- כאשר החוקרים במכוון יזמנו אדם לעדות רגילה בכדי לגרום לו לשאננות, ובחדר החקירות יטיחו בפניו את החשדות כלפיו במטרה להפתיעו ולבחון את תגובתו האותנטית.
במקרים מסוג זה על החוקרים להודיע לעד שכרגע שונה מעמדו והוא נחקר באזהרה. עם זאת, חוקרים מנוסים כמעט תמיד ינסו לדחות את הרגע הזה ולדובב את הנחקר במצב שאינו מודע שהוא כבר חשוד, שכן אז טרם הזהירו אותו שזכותו לשמור על זכות השתיקה ולהיוועץ בעו"ד.
במידה והנכם מרגישים כי כך הם פני הדברים, וכי הכיוון הסופי ככל הנראה יהיה "חקירה באזהרה", עליכם לשאול בבירור ובלי בושה את החוקר – "האם אני חשוד במשהו?", שכן אז זכויותיכם עומדות לכם.
תפיסה, חילוט ושחרור רכוש
כאשר אדם חשוד בעבירה ובמיוחד בעבירות כלכליות, לפני מועד הפיכת החקירה לגלויה "תתפוס" היחידה החוקרת את כל הנכסים של החשודים עליהם היא יכולה לשים את ידה. חשבונות בנק אישיים ועסקיים, נדל"ן, רכבים ומיטלטלין אחרים, קופות גמל וחסכונות פנסיוניים אחרים וכיוב'. ייתפסו גם נכסים המקושרים בעקיפין או נחשדים ככאלו (נכסי בני זוג, ילדים, שותפים עסקיים וכו'). כאן יתחיל המשא ומתן, שלא לומר קרב, בין החשוד לבין רשויות החוק.
לחשוד אין יכולת לעשות כל שימוש בנכסים וכספים תפוסים עד תום ההליך המשפטי, עניין העלול לגרום לנזק רב ואפילו לקריסה כלכלית, והכל במצב בו החשוד כלל לא הורשע.
משרדנו, הכולל עו"ד ורואי חשבון, מומחה בניהול הליכים מעין אלו ומספק תוצאות מרשימות בשחרור תפוסים עוד הרבה לפני תום ההליכים המשפטיים.
מהו שימוע, ומי זכאי לו?
שימוע הוא הליך עפ"י ס' 60א' לחסד"פ, בו לחשוד אשר קיבל כתב חשדות, ועומד לפני קבלת כתב אישום, ישנה הזדמנות להציג את גרסתו באמצעות בא כוחו בפני הפרקליטות בכדי לשכנעה כי אין מקום להגיש כתב אישום או כדי לקבל כתב אישום קל יותר.
כל אדם החשוד בעבירה מסוג "פשע" – היא עבירה שעונשה המרבי עולה על 3 שנות מאסר- זכאי לשימוע.
בקשה מנומקת לקיום השימוע תוגש לפרקליטות עד 30 יום לאחר קבלת כתב החשדות. ישנה אפשרות במקרים מסוימים, על ידי עורך דין מיומן, לקיים שימוע בעל פה באמצעות פגישה עם נציגי הפרקליטות.
השימוע הוא זכות ולא חובה ולא תמיד נכון טקטית לגשת לשימוע. יש לבחון כל מקרה לגופו.
אני חשוד ואין התקדמות בענייני, מה עושים?
למרבה הצער במקרים רבים היחידה החוקרת "גוררת רגליים" ואדם עלול למצוא את עצמו בגדר "חשוד" זמן ממושך מאד ללא כל התקדמות נראית לעין בעניינו. ברור כי מלבד הזכות ל"שם טוב" הנפגעת קשות במצב זה, ועלולות להיות לכך גם השלכות אישיות, כלכליות ואחרות.
יש מגוון דרכים להתמודד עם תופעה זו, כל מקרה לגופו.
זכויות החשוד בחקירה באזהרה
- ייצוג משפטי מהרגע הראשון. חובה על החוקרים לעצור את החקירה עד להגעת עו"ד.
- אי הפללה עצמית ושמירה על זכות השתיקה"
- הקלטה או תמלול החקירה במלואה. אין לחתום לפני שקוראים בדקדוק ובקפדנות את תמליל החקירה – זכותכם לדרוש לקרוא את התמליל בנינוחות ולא תחת לחץ. אם ברצונכם לתקןלהבהיר דבר מה – דרשו זאת מהחוקרים והקפידו שאכן תיקנו.
מהי עבירת "הלבנת הון" ?
הביטוי "הלבנת הון" נאמר בהקשר של כסף אשר מקורו בפעילות פלילית, או כזה שמקורו חוקי אך נעשו בו פעולות להתחמקות ממס.
ההגדרה החוקית של הביטוי מובאת בחוק איסור הלבנת הון, ומגדירה את השימוש ברכוש (כולל כסף) ששימש או משמש לביצוע עבירה, שנעברה בו עבירה, שאפשר ביצוע עבירה או שמקורו בביצוע עבירה – במטרה להסתיר או להסוות את מקורו – ככזה החל תחת האיסור.
מכאן נלמד כי עבירת הלבנת הון הינה "משנית" (ברצף הלוגי, לאו דווקא ברמת החומרה) ל"עבירת המקור". כך למשל: אדם המואשם במעשה "חשבוניות פיקטיביות" יואשם גם בעבירות הלבנת הון שכן הכסף המתקבל מקורו בביצוע עבירה ונעברה בו עבירה לפי חוק העונשין, מע"מ ופקודת המסים. כך גם לעניין עבירות הנוגעות לאי תשלום מס או שוד מזויין וכיוב'.
על כן, עבירת הלבנת הון תתלווה לכמעט כל עבירה "רגילה", וביתר שאת כאשר מדובר בעבירות כלכליות.
הסדר טיעון
הסדר הנחתם בחוזה בין התביעה לנאשם, בו יופחתו האישומים או יוקל העונש כלפי הנאשם בתמורה להודאתו בחלק מן האישומים.
הסדר הטיעון דרוש אישור ביהמ"ש הדן בתיק. פסיקת ביהמ"ש העליון בעניין זה מנחה כי התערבות שיפוטית בהסדרי טיעון תתרחש רק במקרים נדירים. בנוסף לכך בהסדרים כאלה מומלץ לדבר עם עורך דין צווארון לבן.
הלבנת הון ועבירות מס
תיקון 14 (2016) לחוק איסור הלבנת הון, הוסיף בו עבירות שונות מתחומי המס הנכנסות לקטגוריית "עבירת מקור" ( להסבר המושג ראה מהי עבירת הלבנת הון ?).
התיקון מגיע כחלק ממערך כלל עולמי של מדיניות אכיפה מוגברת במאבק בהון השחור ומשמעותו האופרטיבית היא כי מעתה יהיו בידי הרשויות בישראל אמצעים משופרים כנגד חשודים ומורשעים בעבירות מס, על ידי מתן סמכויות לחילוט רכוש והשתת עונשי מאסר ארוכים.
על כן, המצב החוקי הנוכחי מכתיב כי חשד פלילי לעבירות מקור מתחומי המס (מכס, מס הכנסה, מע"מ, מקרקעין) יופיעו כמעט תמיד בצמוד לחשד לעבירות הלבנת הון.
כתב חשדות
כתב החשדות הוא מסמך הנשלח לחשוד כאשר היחידה החוקרת מסיימת את החקירה בעניינו ומעבירה את החומר לפרקליטות ואשר מתאר את החשדות כנגדו באופן כללי.
לכל חשוד בעבירות מסוג "פשע" ישנה הזכות לשימוע (לינק), אשר בסופו תחליט הפרקליטות האם כתב החשדות יגובש לכדי כתב אישום.
עד להגשת כתב האישום (תחילת ההליך המשפטי הפלילי) כנגד החשוד, אין הוא חשוף לכלל החומר בעניינו הנמצא בידי המשטרה, אשר רק עם הגשת כתב האישום מחויבת בחשיפת כלל הראיות הנמצאות בידה. על כן, כתב החשדות מלווה ב"עיקרי החומר" הראייתי בלבד ולא בחומר המלא. עם זאת, למען הליך שימוע הוגן קבע ביהמ"ש העליון כי על המשטרה למסור כל חומר מלבד זה שישנה סיבה טובה לא למסרו (למשל חומרים העלולים להשפיע על חקירה שעדיין מתנהלת וכיוב').
על עורך דין צווארון לבן המיומן לוודא כי כלל החומר הרלוונטי צורף לכתב החשדות וככל שלדעתו נמצא חוסר, יידע לדרוש מהפרקליט המטפל את ההשלמות הנדרשות. במידה והפרקליטות מסרבת מסיבותיה להיענות לבקשת ההשלמה, ניתן יהיה להגיש עתירה לבג"ץ תוך הקפאת לוח הזמנים עד להחלטה בבקשה, אשר במקרים מעין אלו תטופל במהירות.
אורדן – עורכי דין ורואי חשבון (1987) מספקים ייצוג משפטי המלווה בידע ובניסיון חשבונאי מעמיק החל משלבי החקירה ועד לסיום ההליך. אנו מנהלים את המערכה למען לקוחותינו אל מול היחידות החוקרות והפרקליטות – בחוכמה, פקחות, אגרסיביות ומתוך ניסיון רב.