אם הגשתם השגה על תשלום ארנונה למנהל הארנונה ואתם חשים כי התשובה שניתנה לכם איננה מוצדקת, אתם רשאים להגיש כתב ערר על החלטה זו בתוך עד 30 ימים ממועד קבלתה. הגורם שאליו יש להגיש את כתב הערר הוא ועדת הערר של הרשות המקומית, הנחשבת כגוף אוטונומי ובלתי תלוי בעירייה. בשורות הבאות נסביר אודות ועדת הערר והאופן בו הדיון בפניה מתנהל, כדי שתוכלו להתכונן כראוי להליך ולהפיק ממנו את המירב.
מהי ועדת הערר?
ועדת הערר לענייני ארנונה היא גוף בלתי תלוי ועצמאי שפועל בסמוך לרשויות המקומיות בארץ, ועוסק בערעורים בנושא תשלומי ארנונה שעברו אסקלציה לאחר שהשגה שהגיש בעל נכס למנהל הגבייה ברשות בנושא שומת ארנונה הנמצאת במחלוקת, נדחתה.
הנסיבות שבהן מגיעים לדיון מול ועדת הערר
כאשר אדם רוכש נכס נדל"ני או שוכר אותו, הוא נדרש לשלם לעירייה או למועצה ביישוב בו הנכס ממוקם תשלומי ארנונה. הסכום לתשלום נקבע בהתאם לשטח הנכס במ"ר, הייעוד או הסיווג של הנכס (כנכס למגורים, מבנה תעשייתי, מרכז מלאכה, מתחם משרדים, מתחם נופש, תחנת דלק, שטח מסחרי וכיוצא באלו), מיקום הנכס, וכן הלאה.
אולם לא אחת בעלי נכסים חשים כי חיוב הארנונה שנקבע להם איננו תואם את שטח הנכס בפועל, סיווגו ופרמטרים נוספים. לעיתים יש מי שמקבלים הודעת תשלום ארנונה על נכס שבפועל איננו נמצא עוד בבעלותם ובמקרים אחרים, מדובר בחוב ארנונה שנפרע זה מכבר.
בכל אחד מן המצבים הללו, ניתן להתנגד לחיוב הארנונה על ידי הגשת השגה למנהל הגבייה ברשות המקומית, ובהמשך – ככל וזו אינה מאושרת, גם להגיש ערעור לועדת העררים שליד הרשות המקומית המדוברת. כאשר כתב ערר מתקבל בוועדת הערר, העורר והמשיב עשויים להיות מזומנים לדיון בפניה, כפי שיפורט בהמשך.
על סמכויות ועדת הערר ותפקידה
סמכויותיה של ועדת הערר, ההרכב שלה, דרכי המינוי של הגורמים היושבים בה ואופן התנהלותה, מסודרים כולם במסגרת חוק הרשויות המקומיות – התשל"ו 1976 הידוע גם כחוק הערר. סמכותה העיקרית של ועדה זו היא לעסוק בסוגיות הטכניות הקשורות בגביית תשלומי הארנונה שלמערכת המשפט חסרים המשאבים הנדרשים לדיון שוטף בהם.
ועדת העררים לענייני ארנונה מהווה גוף כמו שיפוטי, שתפקידו הינו להכריע במחלוקות הנוצרות מעת לעת בין מנהל הארנונה ברשות המקומית, לבין משלמי הארנונה, שהם תושבי הרשות המקומית.ועדות אלו פועלות על תקן של ערכאה שופטת ראשונית, כאשר על החלטותיהן ניתן להגיש ערר לערכאה גבוהה יותר והיא בית משפט מחוזי היושב כבית משפט לנושאים מנהליים.
בכל הנוגע לפרשנות של לשון החוק, ענייני מדיניות, סבירותו של חיוב הארנונה, החלוקה בנטל הארנונה בצורה הוגנת ועניינים כגון אלו, אין לוועדות העררים לענייני ארנונה, סמכות לעסוק. בהתאם לכך, תושב שנתגלעה בינו לבין הרשות המקומית מחלוקת כלשהי בהקשרים הללו, יידרש להגיש עתירה מנהלית להכרעת בית המשפט לנושאים מינהליים, על מנת שהעניין יוכרע.
ההרכב של ועדת הערר
סעיף 5 בחוק הערר קובע שמועצת העיר אחראית למנות ועדת עררים אחת לפחות, שתעסוק בענייני ארנונה, והרכבה יהיה 3 חברים שייבחרו מתוך בעלי הזכות לבחירה כחברי מועצה.
האם חייבים להגיע לדיון מול ועדת הערר?
ועדת הערר לענייני ארנונה, מוסמכת לדון בכתב הערר שהגשתם ולהכריע בעניינו על סמך הטענות המופיעות בו, גם מבלי שתידרשו להתייצב לדיון בפניה. ככל שאתם והמשיב (מנהל הארנונה ברשות המקומית) לא הגשתם בקשה בכתב להתייצבות מול ועדת העררים במטרה להציג את טענותיכם, אין הכרח שהכרעת הועדה תתקבל דווקא בנוכחות הצדדים.
לעומת זאת, באם מי מבעלי הדין ביקש להופיע מול הוועדה כדי לשטוח את טענותיו, או במצב בו יו"ר הוועדה ראה לנכון לזמן את הצדדים, יקבע תאריך לדיון בוועדה וזימון יישלח לבעלי הדין.
כך תתכוננו לדיון בוועדת הערר
בדיון המתקיים בוועדת הערר בנושא ארנונה, לרוב הוועדה נוהגת לבקשה בתחילה שהעורר יציג את טענותיו, ורק אחרי זה מאפשרת למשיב (מנהל הארנונה) להציג את טענות הנגד שלו. במקרים מסוימים, הוועדה מוצאת לנכון לאפשר לעורר להגיב לטענותיו של המשיב (מנהל הארנונה). לכן מומלץ לבצע מראש סימולציה מול אדם קרוב, של הצגת טענותיכם לעניין זה ותגובות אפשריות לטיעוניו של המשיב.
ועדת העררים לרוב מגיעה להחלטה בערעורי ארנונה רק בתום הדיון שהתקיים בנוכחות בעל הדין. עיקרי הדברים המועלים על ידי הצדדים במהלך הדיון, מתועדים בפרוטוקול, כאשר הוועדה מוסמכת לבקש מבעל דין להגיש לה תצהיר חתום לאימות הטענות שהציג בתחילת הדיון או בתגובה למשיב.
יתר על כן, הצדדים רשאים לתשאל זה את זה בעקבות הגשת תצהיר, בכפוף לכך שיודיעו על הדבר בכתב מראש לצד השני טרום מועד השמיעה ויעבירו העתק מהודעתם זו ליו"ר הוועדה. גם לחקירה הנגדית מומלץ להיערך מבעוד מועד, על מנת למנוע מצב בו ראיה שהגשתם תצהיר בעניינה, תיפסל בעקבות התשאול.
איך נראית החלטת ועדת העררים בנושא ארנונה?
ההחלטה של ועדת העררים לענייני ארנונה צריכה להיות מנומקת, להיערך בכתב ולהיחתם על ידי חברי הוועדה. במסגרת ההחלטה רשאית הוועדה לפסוק הוצאות לצד המפסיד, הכוללות שכר בטלה, הוצאות משפטיות, הוצאות נסיעה והוצאות לינה.
האם ניתן לערער על החלטת ועדת הערר לחיובי ארנונה?
גם העורר וגם המשיב רשאים להגיש ערעור מינהלי על החלטתה של ועדת הערר בנושא ארנונה, לבית המשפט המחוזי הפועל כערכאה המוסמכת לדון בעניינים מינהליים, וזאת בתוך עד 45 ימים מתאריך מסירת ההחלטה לצדדים.
הסיבות בגינן מומלץ להתכונן לדיון בוועדת הערר בעזרת עורך דין
הגשת ערר בנושא תשלומי ארנונה, אינה שונה במיוחד מהליכים משפטיים מסוגים אחרים המטופלים בערכאות, אולם מתקיימים בו סדרי דין מיוחדים שאינם קיימים בחלקם בתביעות מסוגים אחרים, וחשוב להכיר אותם לטובת הצלחה בהליך. כאמור, ועדת הערר מוסמכת לפסוק הוצאות לצד המפסיד ולכן הגעה לדיון ללא הכנה מתאימה עלולה להוציא את העורר בנזק כספי כבד מזה שבגינו הגיש את כתב הערר שלו מלכתחילה.
מכל הסיבות הללו, פנייה לליווי משפטי של עורך דין מנוסה לענייני רשויות מקומיות, היא לא פחות מאשר קריטית עבור תושב ששואף להשיא את סיכוייו לזכות בערר שהגיש.
לסיכום: עו"ד דני אורדן – הכתובת שלכם לסיוע משפטי בכל מחלוקת מול הרשויות המקומיות
משרד עו"ד דני אורדן מספק ייצוג וייעוץ משפטי איכותי מזה כ- 3 עשורים לבעלי עסקים ואנשים פרטיים בהתנהלות מול העיריות והרשויות המקומיות במחלוקות שונות, ובכלל זה – בדיונים בוועדות העררים לענייני ארנונה. משרדנו סייע זה מכבר ללקוחות רבים בהגשת עררים על חיובי ארנונה והכנה לדיונים מול ועדת הערר. נשמח לסייע גם לכם עם הכוונה וליווי משפטי בכל נושא הכרוך בהתנהלותכם מול העירייה או גורמי גביה אחרים.
לכל שאלה בנושא ארנונה, קנסות עירוניים, ענייני מיסוי, התנהלות מול גופים פיננסיים או ציבוריים, טיפול בנושאי תכנון ובנייה וכדומה – צרו קשר טלפוני עם משרדנו או השאירו פרטיכם בעמוד הבא.