הליך בוררות הוא הליך ליישוב סכסוכים המתנהל בהסכמה בין הצדדים, באמצעות בורר שהוא צד שלישי אובייקטיבי. על מנת לקיים בוררות, הצדדים חייבים להסכים על כך בכתב, לפני או אחרי פרוץ הסכסוך. הליכי בוררות מסתיימים במתן פסק בוררות, שהוא החלטה מחייבת שניתן לאכוף גם דרך רשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל). בשורות הבאות נסביר מי יכול לשמש כבורר במסגרת הליכי בוררות, מה תנאי הסף לפתרון מחלוקות באמצעות בוררות, אילו יתרונות גלומים בפתרון סכסוכים בערוץ זה, באילו אופנים הליך הבוררות יכול להסתיים, מה ההבדל בין גישור ובוררות, האם אפשרי לערער על פסק הבורר ועל מה חשוב להקפיד בבחירת הבורר.
להאזנה:
הליך בוררות – מה זה ולמי זה יכול להתאים?
הליך בוררות הוא דרך אפקטיבית ליישוב סכסוכים בין שני צדדים, באמצעות בורר, שהוא אדם שהוסמך לכך מטעם הצדדים המתדיינים. הבורר, מתוקף תפקידו, אחראי לשמוע את טענות שני הצדדים ולקבל החלטה בסכסוך בהתאם להן.
הליך בוררות יכול להיות טוב עבור אנשים או ארגונים המעוניינים בפתרון מהיר, יעיל, ודיסקרטי לסכסוך שלהם. הליך הבוררות הוא בדרך כלל מהיר יותר מאשר הליך משפטי בבית המשפט, והוא מתנהל בדלתיים סגורות, כך שפרטים אישיים או עסקיים אינם נחשפים לציבור.
הליכי בוררות עשויים להתאים לפתרון סכסוכים מסוגים שונים, כולל סכסוכים עסקיים, סכסוכים אישיים, וסכסוכים בתחום המשפט האזרחי.
מי יכול לשמש כבורר במסגרת הליך בוררות?
על פי חוק הבוררות, התשכ"ח 1968, כל אדם יכול לשמש כבורר, בתנאי שהוא קיבל את הסכמת הצדדים לסכסוך לכך. עם זאת, מומלץ לבחור בורר בעל ניסיון וידע בתחום המשפט ובתחום שבו המחלוקת נוצרה.
מה תנאי הסף לפתרון מחלוקות באמצעות הליך בוררות?
תנאי הסף לפתרון מחלוקת באמצעות הליך בוררות, הוא קיומה של הסכמה בין הצדדים למחלוקת, להתדיין ביניהם במסגרת הליכי בוררות. ההסכמה יכולה להינתן לפני או אחרי פרוץ הסכסוך, במסגרת חתימה על הסכם בוררות ייעודי (הידוע גם כ"שטר בוררות") או הוספת סעיף בוררות כחלק מהסכם מקיף יותר.
מכאן אנו למדים כי הסכם בוררות הוא הסכם בכתב בין הצדדים, בו הם מסכימים באופן עקרוני להתדיין בבוררות במידה ותתגלע ביניהם מחלוקת. ככל שהצדדים למחלוקת לא חתמו מראש על הסכם לבוררות או סעיף בוררות, הם עדיין רשאים לכונן ביניהם הסכמה כזו כאשר נוצרת ביניהם מחלוקת שאותה הם מעדיפים לפתור מחוץ לבית המשפט.
מלבד זאת, לבית המשפט נתונה הסמכות העקרונית, להמליץ לצדדים שהגיעו להתדיינות מולו, לפנות הליך בוררות, אם הוא רואה זאת לנכון.
אילו יתרונות גלומים בפתרון סכסוכים באמצעות הליך בוררות?
להליכי בוררות מספר יתרונות משמעותיים, הכוללים:
- יעילות וחסכון בזמן: הליך בוררות הוא בדרך כלל מהיר וזול יותר מאשר הליך משפטי בבית המשפט. הסיבה לכך היא שהבורר הוא אדם אחד, ולא בית משפט שלם, והוא אינו כבול באותה מידה לפרוצדורות משפטיות. הליך בוררות יכול להימשך מספר חודשים בלבד, לעומת הליך משפטי בבית המשפט שיכול להתפרש גם על פני שנים.
- דיסקרטיות: הליך הבוררות מתנהל בדלתיים סגורות, מה שמגן על פרטיות הצדדים. הדבר חשוב במיוחד במקרים שבהם הצדדים אינם רוצים לחשוף מידע עסקי או אישי.
- גמישות: הצדדים לבוררות יכולים להסכים על כללי הבוררות, כולל בחירת הבורר, אופן ניהול ההליך, הדין החל על ההליך ותוקף פסק הבוררות. הדבר מאפשר לצדדים להתאים את ההליך לצרכים הספציפיים שלהם.
- הכרעה מקצועית: הבורר הוא לרוב אדם בעל מומחיות בתחום הנדון, מה שיכול להבטיח החלטה נכונה ומדויקת יותר. הדבר חיוני במיוחד במקרים שבהם הסכסוך נסוב סביב נושא משפטי מורכב, או כאשר נדרשת מומחיות מקצועית ספציפית להכרעה במחלוקת.
בהתאם ליתרונות אלה, הליכי בוררות הפכו לדרך פופולרית ליישוב סכסוכים בישראל.
באילו אופנים הליך בוררות יכול להסתיים?
בוררות מסתיימת באחד משני אופנים:
- פתרון מוסכם: בהליכי בוררות, המצב הרצוי הוא הגעה לפתרון המוסכם על הצדדים. מדובר בפתרון שהבורר מציע לצדדים למחלוקת לאחר שהבין מה מהות המחלוקת ואילו אינטרסים יש לכל צד המעורב בה. אם הצדדים קיבלו את הצעת הבורר לפתרון, יינתן לה תוקף של פסק בורר.
פתרון מוסכם בבוררות עסקית הוא רצוי מכיוון שהוא מאפשר לצדדים לסיים את הסכסוך באופן מהיר ויעיל, לחסוך בעלויות, ולשפר את שיתוף הפעולה ביניהם בעתיד. - פסק בורר: כאשר הצדדים למחלוקת אינם מצליחים לגבש הסכמות ביניהם, הבורר מכריע בסכסוך. הכרעת הבורר היא החלטה שמחייבת את הצדדים, אלא אם כן הצדדים הסכימו מראש לאפשר ערעור על פסק הבורר. במקרה כזה, את הערעור ניתן להגיש בפני בורר או להכרעת בית משפט.
בשני המקרים, פסק הבוררות הוא החלטת הבורר הסופית בסכסוך בין הצדדים וככזו – היא בגדר מסמך משפטי המחייב את הצדדים. את פסק הבורר ניתן להביא לאישורו של בית המשפט, ומרגע שאושר – הוא ניתן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.
האם קיים הבדל בין הליך גישור להליכי בוררות?
גישור ובוררות הם שני סוגים של הליכים מקובלים המשמשים ליישוב סכסוכים. ההבדל העיקרי בין שני ההליכים הוא בסמכות של הצד השלישי המוסמך לפתרון הסכסוך:
- בהליך הגישור – הצד השלישי, המגשר, אינו בעל סמכות להכריע בסכסוך. המגשר מנסה להביא את הצדדים לידי הסכמה הדדית, אך אם הצדדים אינם מגיעים להסכמות, הסכסוך נותר בעינו.
- בהליך הבוררות – הצד השלישי, הבורר, בעל סמכות להכריע בסכסוך. הצדדים קובעים במסגרת שטר הבוררות את היקף סמכותו של הבורר, והבורר מקשיב לטיעוני הצדדים למחלוקת ומכריע בה לפי טענותיהם והראיות שכל אחד מהם הציג בפניו.
בקצרה, גישור ובוררות הם שניהם הליכים יעילים ליישוב סכסוכים, כאשר בחירת סוג ההליך המתאים ביותר להכרעה במחלוקת נתונה, תלויה בנסיבות הספציפיות של הסכסוך.
האם אפשר לערער על פסק בוררות?
עד שנת 2008, לא ניתן היה לערער על פסק בוררות. בשנת 2008, תוקן החוק והוכנסה אפשרות לערער על פסק בוררות בשתי דרכים:
- ערעור בפני בורר – ניתן לערער בפני בורר רק אם הצדדים הסכימו לכך מראש.
- ערעור בפני בית משפט – ניתן לערער בפני בית משפט רק אם הצדדים הסכימו לכך מראש, וכן אם הבוררות נערכה בהתאם לדין הישראלי.
ערעור בפני בורר
במקרה של ערעור בפני בורר, הצדדים יכולים להגיש ערעור או בקשה לביטול פסק הבוררות. הבורר יבחן את הערעור ויכריע האם לקבלו או לדחותו.
ערעור בפני בית המשפט
במקרה של ערעור בפני בית משפט, הצדדים יצטרכו להוכיח כי פסק הבוררות סוטה מהדין הישראלי. בית המשפט יבחן את הערעור ויכריע האם לקבלו או לדחותו.
בסיכומו של דבר, האפשרות לערער על פסקי בוררות, שקיימת מאז שנת 2008, נועדה להבטיח כי הצדדים יהיו מרוצים מהתוצאה של הבוררות, וכי ההליך לא יבוא אל סיומו בתחושה של עיוות דין מצד מי מהמתדיינים.
על מה חשוב להקפיד בבחירת בורר?
בחירת בורר היא החלטה חשובה, שכן הבורר הוא זה שיכריע בסכסוך בין הצדדים.
3 הקריטריונים החשובים לבחירת בורר הם כדלקמן:
- רקע מקצועי רלוונטי: הבורר צריך להיות בעל מומחיות בתחום הסכסוך.
- אמינות, אובייקטיביות ויושרה: הבורר צריך להיות אדם הגון, ישר ונטול משוא פנים.
- ניסיון בהליכי בוררות בתחום הנדון: מומלץ לבחור בורר מנוסה, בעל ניסיון בבוררות בתחום הסכסוך.
עם זאת, לא מומלץ לציין בהסכם בוררות שם של בורר אחד בלבד, מכיוון שהבורר יכול להיות בעל ניגוד עניינים, ייתכן שיפרוש מעיסוקו, יסרב לעסוק בתיק או שתחול בבוא העת הידרדרות במצב בריאותו. במקרה כזה, יהיה צורך להגיש לבית המשפט בקשה למנות בורר.
לסיכום
בחירת בורר היא החלטה חשובה, שצריכה להיעשות בקפידה. על הצדדים לבחור בורר בעל רקע מקצועי רלוונטי, אובייקטיביות ויושרה אישית, הנחוצים כולם כדי לפתור את הסכסוך באופן הוגן, יעיל וענייני.
למידע נוסף על הליכי בוררות עסקית, בוררות פרטית או ערוצים אחרים לפתרון מחלוקות מחוץ לערכאות המשפטיות, פנו כעת אל משרד עו"ד אורדן.