הגשת ערעור בענייני ארנונה מתאפשרת על רקע כמה טעמים המוגדרים בתקנות הרשויות המקומיות שנחקקו בשנת 1977. בהוראות החוק הללו מוגדרים הקווים המנחים לאופן עריכת והגשת כתב הערר בנושאי הארנונה, שעליהם חשוב מאוד להקפיד אם רוצים לצמצם את הסיכון לכך שהערעור יידחה על הסף. בשורות הבאות נסביר מאילו סיבות ניתן להגיש ערר בענייני ארנונה, כיצד לעשות זאת בצורה תקינה וממי ניתן לקבל סיוע מקצועי בנושא.
מאילו סיבות ניתן להגיש ערר בענייני ארנונה, מי יכול לעשות זאת ועד מתי?
בעלי נכסים רשאים על פי חוק להגיש בנוגע לחיוב ארנונה שנקבע להם לשנה מסוימת, ערעור ראשוני בכתב במסגרת הליך שנקרא "השגה", בתוך עד 90 ימים ממועד קבלת דרישת התשלום מהעירייה.
ניתן להגיש את ההשגה למינהל הארנונה (הידוע גם כ"מינהל הגביה") בהינתן אחד מן הסיבות להלן:
- הנכס שעבורו נשלחה בקשת התשלום איננו נמצא באזור שצויין בדרישת התשלום.
- בהודעת התשלום חלה טעות בסוג הנכס המצוין, גודל הנכס או סוג השימוש שנעשה בו.
- האדם המחויב בתשלום ארנונה עבור הנכס אינו בעל הנכס כהגדרתו בפקודת העיריות.
מתי מקבלים את תשובת מינהל הארנונה על ההשגה שהוגשה?
תשובת מינהל הארנונה בנוגע להשגה, צריכה להתקבל בתוך עד 60 ימים מן המועד שבו ההשגה הוגשה, על פי החוק. בכל מקרה, חשוב לדעת כי עצם הגשת ההשגה (או ערעור על הארנונה), אינן נחשבות כעילות קבילות לדחייה בתשלום הארנונה לעירייה.
האם ניתן להגיש ערר על תשובת המינהל לעניין ההשגה?
כן. מרגע שתגובת המנהל התקבלה, תוכלו להגיש עליה ערר לוועדת הערעורים ברשות המקומית, וזאת בתוך עד 30 ימים מהמועד שניתנה לכם. גם על החלטתה של ועדת הערעורים ברשות המקומית, ניתן לערער, על ידי הגשה של ערר לבית משפט מחוזי שאותה רשות מקומית נמצאת בתחום השיפוט שלו ומוסמך לדון בנושאים מנהליים. גם כאן, הגשת הערר מוגבלת לתקופה שלא תעלה על 30 ימים ממועד מסירת התשובה למערער.
איך מגישים את כתב הערר?
כתב הערר יוגש בתצורה של כתב טענות. פירושו שבכותרת הערר עליכם לציין את פרטיכם כעוררים ואת פרטיה של המשיב – שהוא מינהל הארנונה ברשות המקומית, במקרה שלנו.
אילו פרטים יש לכלול בערר?
בערר הארנונה יש לכלול את פרטיו המלאים של הנכס שבגינו קיבלתם דרישת תשלום שאתם מעוניינים לערער עליה. פרטי הנכס צריכים להופיע בכתב הערר באופן התואם את הרישום שלהם על גבי חשבונות הארנונה שקיבלתם בגין אותו נכס.
עם הנתונים הללו ניתן למנות את מספר הנכס, מספר המשלם או את המספר של חשבון הארנונה. בנוסף, זכרו לכתוב את כתובתכם המלאה והמדויקת, כדי שתוכלו לקבל לידיכם את כלל כתבי הטענות וההחלטות שיתקבלו בהליך.
אילו פרטים יש לציין בגוף הערר?
בגוף הערר עליכם לציין על איזו החלטה אתם מערערים ולצרף את מסמך ההחלטה בתור נספח. בערר ארנונה יש לפרט איזו החלטה נתקבלה על ידי מינהל הארנונה בעניינכם, מהי הסיבה לכך שאתם חולקים עליהם וסבורים שהיא בלתי מוצדקת ומהי בקשתכם בנושא.
לצורך העניין, אם אתם מעוניינים שסיווג הנכס ישונה לסיווג מסוים, שגודל השטח הרשום ישונה לגודל אחר, ששמכם יוסר מפרטי המחזיקים בנכס ויעודכנו תחתיו פרטיו של אדם אחר – תידרשו לרשום זאת באופן ספציפי ומפורט בכתב הערר שלכם.
לאן יוגש כתב הערר בענייני ארנונה?
כתב הערעור על הארנונה יוגש לוועדת העררים ברשות המקומית ב- 4 העתקים: אחד למשיב (מנהל הארנונה) ועוד 3 נוספים לחברי הוועדה. ניתן להגישו ישירות למשרדי הוועדה או בדואר רשום.
במה שונה הגשת ערר בענייני ארנונה מהגשת השגת על ארנונה?
הגשת ערר על ארנונה נבדלת מהגשת השגה בקשת שינוי סיווג, בכך שהערר איננו מוגש לבעלי תפקידים ספציפיים בתוך הרשות המקומית, אלא להכרעת ועדת עררים שהיא חיצונית לרשות המקומית. ועדה זו עוסקת אך ורק בדיונים בעניינים הקשורים בחיובי ארנונה.
מי יושב בוועדת העררים בנושאי ארנונה?
החוק מגדיר שלכל רשות מקומית צריכה להיות ועדת ערעורים לענייני ארנונה שבה מכהנים 3 חברי ועדה, שאחד מהם ימונה ליושב ראש הוועדה.
באילו נושאים ועדת הערר של הרשות המקומית מוסמכת לטפל?
ועדת הערר של הרשות המקומית, מוסמכת לעסוק ברשימה סגורה של נושאים המוגדרים במסגרת סעיף 3 בחוק הרשויות המקומיות שנחקק בשנת 1976. ברשימת ענייניים זו נכללות מחלוקות בנושאים להלן:
- מחלוקות על גודל השטח של הנכס הרשום בעירייה
- מחלוקות על סיווג הנכס
- טענות "אינני מחזיק" בנוגע לנכס שעבורו נדרש התשלום
- ועוד
יצויין כי גם מינהל הארנונה של הרשות המקומית מוסמך לעסוק בנושאים המופיעים ברשימה סגורה זו בלבד אך לא בנושאים שאינם מנויים בה.
באילו נושאים ועדת הערר של הרשות המקומית איננה מוסמכת לעסוק?
ועדת הערר של הרשות המקומית מנועה מלעסוק במחלוקות מהסוגים הבאים:
- החלטה בהעדר סמכות
- מחלוקת על חיובים רטרואקטיביים בלתי חוקיים
- מחלוקות על החלטות בחוסר סבירות
- מחלוקות בדבר חוקיותו של צו הארנונה
- וכדומה
3 הנושאים הראשונים ברשימה לעיל, ניתנים לדיון אך ורק במסגרת הגשת עתירה מנהלתית להכרעת בית המשפט המחוזי המוסמך לטפל בעניינים מנהליים עבור הרשות המקומית שמולה התגלעה אותה מחלוקת. באשר לנושא של מחלוקות בדבר חוקיותו של צו הארנונה – אלו יידונו באמצעות עתירה לבג"ץ בלבד.
באילו תנאים תתאפשר הגשת ערר בענייני ארנונה לועדת העררים?
הגשת ערעור בעניין הארנונה לוועדת הערעורים של הרשות המקומית, תתאפשר רק לאחר שהשגה הוגשה למינהל הארנונה ברשות המקומית (מנהל הגביה) וההליכים מולו מוצו זה מכבר.
היינו, רק אחרי שקיבלתם ממינהל הגבייה החלטה סופית בנוגע להשגה שהגשתם על תשלום הארנונה, תוכלו לערור בנושא לוועדת הערערורים של הרשות המקומית – באם אתם סבורים שההחלטה שנתקבלה במינהל אינה מוצדקת.
מה חלון הזמן להגשת ערר על ארנונה?
חלון הזמן להגשת השגה על ארנונה שונה מחלון הזמן להגשת הערר. חשוב להיות מודעים לכך כדי לא לפספס את ההזדמנות להגשת הערר. בעוד שהגשת ההשגה אפשרית למשך עד 90 ימים מקבלת הודעת התשלום – הגשת הערעור מוגבלת ל- 30 ימים בלבד ממועד קבלת התשובה להשגה.
באשר להחלטת ועדת העררים לענייני ארנונה, חלון הזמן להגשת ערעור לבית משפט מחוזי בנושא, מוגבל לעד 45 ימים. חשוב ביותר לשים לב להבדלי הזמנים הנ"ל בהגשת עררים לסמכויות השונות, על מנת שלא להגיע למצב של איחור בהגשה שעלול להוביל לדחיית הערעור שלכם על הסף מבלי שיידון לגופו של עניין.
מה קורה אם מינהל הארנונה אינו מגיב להשגה שהוגשה במסגרת 60 הימים המוקצים לכך?
חשוב להיות מודעים לכך שבמקרה שבו מינהל הארנונה ברשות המקומית, לא הגיב להשגה שהגשתם, בתוך עד 60 ימים כמתחייב בחוק, ניתן יהיה לראות את ההשגה כאילו התקבלה, ולא יהיה צורך בהגשת ערעור בנושא.
כיצד אוכל להוכיח שהגשתי את הערר במסגרת הזמנים המיועדת לכך?
כדי להוכיח שהגשתם את הערר שלכם במסגרת במסגרת חלון הזמן הקבוע לכך בחוק, תידרשו לשמור על אסמכתא המוכיחה שהערר התקבל בוועדה. אסמכתא כזו יכולה להיות אישור על מסירת דואר רשום, אישור על מסירה ידנית או חותמת "התקבל" לצד תאריך ההגשה.
האם ניתן להגיש ערעור ארנונה לועדת הערר המקומית באופן עצמאי או שדרוש ייצוג מעורך דין?
הליך הערר בענייני ארנונה, דומה באופן התנהלותו, להליכים משפטיים אחרים המתנהלים בערכאות. הליך זה עשוי לכלול בין היתר התייצבות לדיונים בפני הוועדה, צורך בהגשת תצהירי עדות וכן השתתפות בדיון הוכחות שבו מורשים הצדדים לתשאל זה את זה. בהתאם לכך, סיוע משפטי מעורך דין רשויות מקומיות מיומן, הוא חיוני ביותר למיקסום סיכויי ההצלחה שלכם בהליך.
יחד עם זאת, הליך הערר אינו זהה במכלול היבטיו לתביעות רגילות, ויש לו סדרי דין ייחודיים משלו שחשוב להכירם אם ברצונכם להתנהל בהליך באופן שיקדם את האינטרסים שלכם. זוהי סיבה נוספת לכך שמוטב להגיע להליך מלווים בעורך דין עם ניסיון עשיר בהגשת ערעורים בענייני ארנונה.
ממי ניתן לקבל סיוע מקצועי בנושא חיובי ארנונה בלתי מוצדקים?
משרד עורך דין דני אורדן מסייע מזה כשלושה עשורים לאנשים פרטיים ובעלי עסקים בהתנהלותם מול הרשויות המקומיות בהקשרים שונים. עו"ד דני אורדן מספק לקהל לקוחות המשרד הכוונה משפטית מקצועית וליווי משפטי איכותי בבתי המשפט, מול הרשויות המקומיות ומול גופים מנהליים וציבוריים, על מנת לאפשר מיצוי זכויות מלא מול הגורמים הללו.
משרדנו ישמח לספק גם לכם שירותי ייעוץ וייצוג משפטי אישיים בכל מחלוקת מול העירייה. לייעוץ וסיוע פרטני מול הרשות המקומית בהקשרי ארנונה, מיסים, ענייני תכנון ובנייה ובכל עניין אחר – פנו למשרד עו"ד דני אורדן בהקדם.