תביעות נגד מע"מ

רשות המסים היא הרשות המופקדת על גביית המיסים במדינת ישראל. גביית המיסים כוללת גם את נושא גביית מס ערך מוסף, מה שעד לפני כשנתיים היה תפקידו של גוף שונה. בדרך כלל מתנהלת רשות המיסים בישראל בצורה הוגנת עם כלל הנישומים, בין אם מדובר באנשי עסקים, עצמאיים, בעלי חברות או שכירים. עם זאת, מדי פעם בפעם מתעוררים חילוקי דעות בין בעל עסק לבין שלטונות המס, כולל מס ערך מוסף, שיכולים להתגלות כמשמעותיים.

במרבית המקרים, גם המחלוקות הללו נפתרות, בין אם בפשרה ובין אם בדרכים אחרות. ואולם יש גם מקרים שבהם המחלוקות בין הצדדים הן כל כך מהותיות, כך שקשה עד בלתי אפשרי לגשר עליהן. במקרים שבהם לא ניתן לפתור את המחלוקת, מוגשות תביעות נגד מע"מ.

מהו בעצם מס ערך מוסף ומה מייחד אותו מסוגים אחרים של מיסים במדינת ישראל? מהם נושאי המחלוקת העיקריים בהם מוגשות תביעות נגד מס ערך מוסף? ואיך בוחרים עורך דין מע"מ שיסייע בבדיקת המחלוקת ובהגשת תביעות נגד מע"מ? בשורות הבאות נרחיב את היריעה בנושא ונציג בפניכם את האפשרויות השונות לפעולה, במקרה של מחלוקת עקרונית מול מע"מ.

 

 

מה זה בכלל מס ערך מוסף

מס ערך מוסף (מע"מ) הינו מס המוטל על מוצר או שירות. ניקח למשל מוצר פשוט כמו חגורת עור. עד שנוצרת חגורה שבסיכומו של עניין נרכשת על ידי הלקוח הסופי, עוברים כמה שלבים:

סוחר עורות קונה את העור, כאשר הוא משלם מע"מ עבור החומר הגולמי אם הוא נרכש בישראל או מיובא אליה. הוא מעבד את העור והופך אותו לחומר המוכן לגזירה, חיתוך ותפירה. לאחר העיבוד, העור נמכר ליצרן החגורות במחיר גבוה ממחיר הרכישה וכולל בתוכו את מחיר העבודה. סוחר העורות גובה מע"מ על המכירה, וכנגדו הוא מזדכה על המע"מ ששילם בעת הרכישה. את ההפרש הוא מעביר למדינה. יצרן החגורות משלם לסוחר העורות ומהעור שקנה, הוא מייצר חגורות ומוכר אותן לבעל חנות האופנה ברווח.

תמורת המכירה יצרן החגורות גובה מע"מ, אבל מנגד מזדכה על המע"מ ששילם לסוחר העורות ואת ההפרש הוא מעביר למדינה. בעל החנות מוכר את החגורות ברווח נאה ללקוחות הסופיים. את המע"מ תמורת המכירה הוא מעביר למדינה, אבל לפני כן הוא מזדכה על המע"מ ששילם ליצרן החגורות. בסיכומו של עניין, המדינה מרוויחה 17 אחוזים נטו על ערך המכירה הסופי. ככל שערך הסחורה עולה, כך גם הסכום שהמדינה מרוויחה מהעסקה עולה גם כן.

 

 

מה מיוחד במס ערך מוסף

הדבר העיקרי המייחד את מס ערך מוסף מכל סוגי המיסים האחרים, הוא העובדה שמדובר בכסף מזומן המגיע ישירות לקופת המדינה בכל חודש, בתאריך 15 לחודש. תאריך זה הוא התאריך שבו מעביר כל בעל עסק את תשלומי המע"מ. כל שאר המיסים המגיעים מעסקים, הם כאלה המשולמים על בסיס תקופתי לאחר הערכת הרווחים של העסק. כיוון שכך, גביית המע"מ היא בעלת תפקיד משמעותי בשמירה על קופת המדינה ומתן האפשרות למדינה לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות השונות שלה.

עם זאת, דווקא בגלל שמדובר בכסף מזומן המגיע באופן מיידי לקופת המדינה, יש מידה רבה של חוסר סבלנות ביחס של שלטונות המס למי שמסיבות שונות מעכב את התשלומים שלו למע"מ. נקודת המוצא היא שקודם החייב ישלם את חובו, ורק לאחר מכן תגיע ההתחשבנות. במצב הזה, תביעות נגד מע"מ מתנהלות במצב שבו מע"מ נמצא תמיד בעמדת יתרון מול בעלי עסקים המצויים איתו במחלוקת.

 

 

תביעות נגד מע"מ – באילו נושאים הן מתנהלות

לכאורה, גביית מע"מ איננה עניין מסובך. חוק המע"מ והתקנות המשלימות אותו, מבהירות בדרך כלל את כל המצבים האפשריים. למרות זאת, מתעוררות מעת לעת מחלוקות שונות בין הצדדים. אחת הבעיות החוזרות על עצמן היא גביית מע"מ על הכנסות ממכירה באתרי אינטרנט, כאשר הקונים הם תושבי חוץ.

לכאורה, מכירה כזאת היא ייצוא, כך שהתקבולים אינם צריכים להיות חייבים במע"מ. למעשה, קורה לא אחת ששלטונות המס באים בטענות לבעליהם של אתרי אינטרנט בגין אי תשלום מע"מ. גם שירותים מסוימים שאתר האינטרנט מקבל, לא צריכים להיות חייבים במע"מ כיוון שהם מגיעים מנותני שירותים שאינם פועלים בישראל.

תביעה נוספת כנגד מע"מ הוגשה בעבר בגלל עיכוב מכוון בהחזרי מע"מ, שיש בו משום פגיעה בבעלי עסקים ברמות השונות. סוג אחר של תביעות נגד מע"מ הן תביעות להחזר מע"מ שנגבה בגין חשבונית שנותן שירות או בעל עסק שמכר מוצר כל שהוא, אבל לא קיבל למעשה את התקבולים בגין העסקה כיוון שהחייב אינו יכול לעמוד בתשלום.

סוג נוסף של תביעות נגד מע"מ המוגשות מעת לעת, נוגע להכרה במע"מ על הוצאות שונות לצורך התקזזות על תשלומי מע"מ כחוק. גם כאן, יש מקרים שבהם רשויות מע"מ מסרבות להכיר במע"מ ששולם על הוצאות שונות לצורך ההתקזזות. לדוגמה – קבלנים שביקשו להתקזז על מע"מ שנגבה מהם על הוצאות פיתוח קרקע.

מחלוקות נוספות עלולות להתעורר מעת לעת באשר להוצאות שחלקן עבור העסק וחלקן אישיות, כגון שימוש ברכב או במכשיר טלפון או הוצאות אחרות מהסוג הזה, שעשויות להיות מגולמות בחשבונית אחת, שאותה מגיש בעל העסק לצורך קיזוז מע"מ. ואולם בגין מחלוקות מהסוג הזה לא מוגשת בדרך כלל תביעה.

באופן עקרוני, הנטייה של רשויות המס הינה להסדיר את נושא התשלום במצבים לא ברורים ולהוציא תקנות שיסדירו את הנושא משהתקבלה החלטה עקרונית. עם זאת, חילוקי דעות ימשיכו להתעורר מעת לעת, ככל שיתרחשו שינויים טכנולוגיים וככל שיגבר טשטוש הגבולות בין עסקאות שבוצעו בישראל, לבין עסקאות שבוצעו בחו"ל למרות שמבצע העסקה נמצא פיזית בתחומי מדינת ישראל.

 

 

תביעות נגד מע"מ ובחירת עורך דין

ההחלטה להגיש תביעות כנגד מע"מ היא החלטה לא פשוטה. רשויות המס, למרות ההגינות הבסיסית שהן שואפות לפעול לפיה, עלולות להוות יריב קשה. הדבר נכון כשמדובר במס הכנסה, ונכון על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במע"מ. לכן, אם כבר התקבלה ההחלטה להגיש תביעה יש לפנות לעורך דין "המכיר את החומר" ויש לו ניסיון בנושא.

עורך הדין לומד את התיק המונח לפניו, מעריך את סיכויי ההצלחה של מרשו, ולאחר מכן מתווה את הדרך שבה ישתמש במטרה לסיים את התביעה מול מע"מ בהצלחה מרבית. ההיכרות עם תחום המיסוי והניסיון המעשי בתיקי תביעות נגד מע"מ הם שני דברים שאסור לוותר עליהם. זאת, במיוחד כיוון שמדובר בנושא שיש לו השפעות כספיות מיידיות על הנישום. ואולם בנוסף למקצוענות ולידע בתחום שבו עוסקת התביעה, חשוב שבין הצדדים ישרור אמון מוחלט. כך יוכל הלקוח להיות גלוי לב עם עורך הדין ולאפשר לו למצות את המיטב מהמסמכים שהוצגו בפניו.

אם יש לכם צורך בשירותיו של עורך דין מנוסה המתמחה בנושא של תביעות נגד מע"מ או התנהלות מול רשויות המס באופן כללי, פנו לתיאום התייעצות משפטית ראשונית כדי להבין מהן האפשרויות העומדות לרשותכם.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
עורך דין גילוי מרצון

עורך דין גילוי מרצון: גלו מיוזמתכם או שיגלו עליכם אחת לזמן מה, מתעורר הצורך בקרב גופים מדיניים שונים לפצוח ב"מבצעי יושר" על מנת לקדם תהליכים

קרא עוד »
סוגי עבירות מס הכנסה

כיום במדינת ישראל קיימים מספר סוגים של עבירות מס הכנסה, וכמו שבטח יצא לכם לשמוע אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. לכן כל אדם שמתכנן

קרא עוד »
החוק בנושא מיסוי בינלאומי

כידוע, במרבית מדינות העולם נדרשים האזרחים לשלם מיסים שונים, המתקיימים גם עבור אנשים פרטיים, באותה מידה שהם מתקיימים עבור גורמים מסחריים. חברות שיש להן סניפים

קרא עוד »
חוק מס ערך מוסף – מע"מ

בתאריך ה – 1.7.1976, שלושה ימים לפני מבצע אנטבה המפורסם, נכנס לתוקף במדינת ישראל חוק המע"מ. זאת, בהמשך לחוקים דומים שהתקיימו באותה העת בכמה מדינות

קרא עוד »