העלמת מס – איך מתקנים את הטעות

העלמת מס, היא מעשה או סדרה של מעשים, הנעשים בכוונה תחילה אשר מטרתם לדווח על סכום שקרי של תשלום על עסקאות או ניפוח הוצאות אמיתיות שהתקבלו על מנת לצמצם את חובת המס המוטלת על אותו האדם. בשנים האחרונות, מדינת ישראל ורשויות המיסים החליטו להחמיר את טיפולם בעברייני המס, בכל רמות החומרה ובכל סוגי העבירות. על כן, קריטי שנבין מה הם העונשים על העלמת מס, ומה ניתן לעשות במידה וכבר עשינו את הטעות.

איך מעלימים מס?

ישנן 5 דרכים נפוצות בהם עברייני המס מעלימים את המיסים. להלן השיטות הנפוצות:

1. דיווח שקרי על ההכנסות.
2. דיווח על הוצאות שקריות או ניפוח הוצאות קיימות.
3. דיווח כוזב לרשויות המיסים אשר מקנה להם הטבה או פטור ממס.
4. דיווח על הוצאות פרטיות כהוצאות עסקיות.
5. דיווח על עסקאות שקריות שלא בוצעו מעולם.

סוגי העלמת המס

על מנת להבין את העונשים על העלמת המס, ניאלץ להבדיל את 2 הסוגים המוגדרים בחוק של העלמות המס. להלן סוגי העבירה:

• העלמת מס טכנית – במידה ומדובר בהעלמת מס שנעשתה שלא בזדון או שאין מאחוריהן כוונה תחילה, אך עדיין מתבצעת חריגה מחוקי המיסים המוגדרים על העבריין המבצע.
• העלמת מס מהותית – העלמת מס תוך כוונת זדון, במידה ורשויות המיסים יוכלו להוכיח שנעשו עבירות המס תוך ידיעה על העבירה וכוונה פלילית בעבירות, ייחשבו העבירות כהעלמת מס מהותית.

העונשים על העלמת המס

את העונשים על העלמת המס נבדיל בעזרת סוגי העלמת המס שציינו לעיל. להלן סוגי העונשים שניתן לקבל על סוגי העלמת המס שציינו לעיל:

העונש על העלמת מס טכנית – העונש על העלמת מס טכנית יכול לעמוד על מאסר בפועל של 1-2 שנים, אך רשויות המיסים מבדילות את עברייני העלמת המס הטכניים מהמהותיים בכך שיאפשרו במירב המקרים להמיר את העונש בתשלום קנס בלבד במידה והעלמת המס לא הייתה בקנה מידה גדול במיוחד.

העונש של העלמת מס מהותית – את עברייני העלמת המס המהותי לרשויות המיסים תמיד יהיה אינטרס להעניש בחומרה, זאת כדי להפוך את העבריינים למקרה של יראו ויראו. העונשים על עבריינים אלו הם 5 שנות מאסר בפועל במקרים הקלאסיים, אך במקרים חמורים, רשויות המיסים יכולות לדרוש גם עונש של עד 7 שנים מאסר בפועל. רשויות המיסים עלולות להטיל קנסות גבוהים במיוחד על עברייני המיסים. רשויות המיסים לפעמים יעניקו את האפשרות לשלם כופר (= מהמילה כפרה) לרשויות המיסים על מנת להימנע מרישום פלילי.

גילוי מרצון – הדבר הנכון לעשות

גילוי מרצון הוא הליך שמטרתו לעודד את עברייני המס להגיש דיווח על עבירות המיסים המקושרות עליהם, ולשלם את חבות המס בגין העבירות שנעשו. הליך זה מונע את התחלת ההליכים הפליליים נגדם מצד רשויות המס, למעשה, רשויות המיסים מתחייבות כי לא ינקטו בהליכים פליליים כלל כל עוד הגילוי מרצון נעשה בצורה נכונה, ומאושר על ידי רשויות המיסים. על כן הגילוי מרצון הוא הליך מומלץ מאוד למי מאיתנו שביצע עבירות מס במזיד או בתום לב.

כיצד מבצעים גילוי מרצון

הגורם המוסמך לאישור הגילוי מרצון, יהיה סמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המיסים. ורק אליו תהיו מורשים להגיש את המסמכים לאישור ההליך. על הגילוי להיעשות בכנות ותום לב ולכלול את כל המידע הרלוונטי לעבירה, כגון: שמות העוברים על החוק, מקור ההכנסה, פירוט סכום ההכנסה שהושמטה, אומדן המס לתשלום ובמידה ומדובר בתשואה על השקעה ניאלץ לכלול גם את סכום ההשקעה.

על הבקשות יהיה חתום המבקש בכל אחד מהמסמכים הדרושים לטובת הגשת הבקשה. במידה ורשויות המס בחרו לאשר את הבקשה, על המבקש יהיה לשלם את המס שנקבע במועד שיקבע על ידי רשויות המיסים כולל הצמדה, ריבית וקנסות אזרחיים על פי קביעת הגורם הרלוונטי.

תנאים לגילוי מרצון

על מנת לבצע את הגילוי מרצון, ישנם כמה תנאים חשובים שנצטרך לעמוד בהם. להלן רשימת התנאים המעודכנים באתר רשויות המיסים נכון לשנת 2022:

• הגילוי מרצון יעשה בכנות מלאה ובתום לב.
• לגבי המועמד לגילוי מרצון לא נערכה חקירה (לרבות חקירה בעניין בן\בת הזוג של המועמד או חברות שבשליטתו לגילוי מרצון)
• בעת הפנייה להליך הגילוי מרצון לא מתקיים הליך נוסף לגילוי מרצון בעניין חברות בשליטתו או בן\בת הזוג של המועמד לגילוי מרצון ולרבות פעילות עסקית או כל פעילות אחרת המניבה הכנסה.
•  רשות המיסים שומרת לעצמה את הזכות לשלול את הבקשה לגילוי מרצון אם קיים מידע בידיה בקשר לבקשה לגילוי ברצון, הקשורה אפילו בעקיפין, למבקש הבקשה, בן\בת זוגו, חברות בשליטתו או תיקי שותף שבידיו בארץ או בחו"ל.

גילוי מרצון אנונימי

כאשר מדובר בגילוי מרצון אנונימי, השאלה הנשאלת באופן טבעי היא כיצד ידעו רשויות המס את מי לחייב בחוב הקיים? חשוב להבין כי כאשר נבצע את ההליך באופן אנונימי, נעשה זאת בכדי להבין מה הוא הסכום אשר ניאלץ לשלם טרם מסרנו את פרטינו לרשויות המס.

כלומר, את ההליך נבצע ללא הזדהות ולאחר ההליך נוכל לבחור האם להסגיר את פרטינו לרשויות המיסים. מבחינת רשויות המיסים, ישנם תקנות לגילוי מרצון אנונימי בנוסף לתקנות הרגילות של גילוי מרצון שיחולו גם על ההליך האנונימי. להלן התקנות להליך גילוי מרצון אנונימי:

• הבקשה לגילוי מרצון אנונימי תוגש לגורם המוסמך (המפורט בתקנות לעיל).
• לאחר 180 יום מהבקשה להליך האנונימי, יחתום הגורם המוסמך על ידי מבקש הבקשה  על טיוטת הסכם שומה שתתייחס להכנסות וחבות המס הקשורות בגילוי מרצון.
• לאחר מילוי טיוטת ההסכם, יצטרך הגורם המוסמך לחשוף את שמו ות.ז של מבקש הבקשה על מנת להמשיך בהליך. במידה ויבחרו שלא להסגיר את שמו של מבקש הבקשה בעת זה, תידחה הבקשה לגילוי מרצון.

לסיכום, גילוי מרצון הוא הדרך הבטוחה עבורך

במאמר לעיל, סקרנו את חוקי העונשין של עבירות המס, וגילינו כי מדינת ישראל מחמירה את העונשים לגבי עברייני המס מכל רמותיהם (עבירת מס טכנית ומהותית כאחד) ואף גילינו, כי עבירות המס יכולות לעלות לנו במאסר בפועל של שנה עד 7 שנים בהתאם לחומרת העבירה.

הדרך שלכם לעצור את רשויות המס מהאשמות פליליות כנגדכם היא ביצוע הליך גילוי מרצון, או במילים אחרות, "להסגיר" את עצמכם לרשויות המס תוך גילוי כנה בתום לב של כל עבירות המס הקשורות בכם, בבני זוגכם או חברות בשליטתכם.

כדי להימנע מרישום פלילי או במקרים חמורים מאסר בפועל, גילוי מרצון הוא הדרך הבטוחה ביותר. לא בטוחים האם ההליך שווה לכם? עו"ד דני אורדן מיומן הן בעריכת דין בענייני מיסים והן בראיית חשבון ואפילו עבד תקופה לא קצרה ברשויות המיסים, על כן, הוא האוטוריטה הגבוהה ביותר להמלצה על ההליך.