כל בעל עסק במדינת ישראל משלם סכומים גבוהים יחסית למס הכנסה על הרווחים שלו הנובעים מהפעילות העסקית השוטפת שלו במהלך שנת המס שלגביה הוגש הדו"ח.
לכאורה, כל הנושא של תשלומי המס אמור להיות ברור למדי. בישראל מתקיימות מדרגות מס, המחייבות כל אדם פרטי וכל בעל עסק במדינה.
ככל שההכנסה של עסק עצמאי לאחר ניכוי כל ההוצאות המוכרות לצורך העניין היא גבוהה יותר, כך יהיו תשלומי מס ההכנסה שידרש לשלם למדינה, גבוהים יותר. מעבר למדרגות מס מסוימות, גם אחוזי הגבייה של מס הכנסה מהרווח הנקי יהיו גבוהים יותר. אולם בניגוד למה שאפשר היה לצפות, יש מקרים רבים שבהם מתגלעים חילוקי דעות משמעותיים בין הממונים על גביית מס הכנסה לבעלים של העסק, המאמינים שהמס שהם צריכים לשלם הוא נמוך יותר.
מהו התהליך שבו נקבעת חבות המס של הנישום? מתי מגיע הזמן שבו בעל עסק מגיש ערעור בתביעות מס, המתייחס לשומת המס שנקבעה לו? כיצד מוכרעת הסוגיה בסיכומו של עניין ומי מקבל את ההחלטה הסופית על גובה המס שישולם? בשורות הבאות נעסוק בתהליך שכל מי שמנהל עסק בישראל עובר, ובמצב שכל אחד מאיתנו עלול להיתקל בו.
הליך הגשת דוחות שנתיים וקביעת השומה הנדרשת
בכל שנה, חייב כל בעל עסק להגיש דוחות שנתיים למס הכנסה. הדו"ח השנתי מסכם בצורה ממצה את סך כל ההכנסות של העסק, מול סך כל ההוצאות שלו. בנוסף להכנסות ולהוצאות, הדו"ח השנתי חייב לשקף גם את הרכוש של העסק מצד אחד, מול ההתחייבויות העתידיות שלו מצד שני. בצורה גסה וכללית מאוד, אפשר לומר שהדו"ח השנתי משקלל בין ההכנסות והרכוש של העסק מצד אחד, לבין ההוצאות וההתחייבויות הפיננסיות העתידיות שלו מצד שני. ההפרש ביניהם הוא למעשה הרווח של העסק, או לחילופין ההפסד שלו, אם ההוצאות וההתחייבויות גבוהות מן ההכנסות והרכוש שצבר.
לאחר הגשת הדוח השנתי למס הכנסה, יכול פקיד השומה לאשר את הדו"ח ולהוציא עבור בעל העסק שומת מס על פי התוצאות של הדו"ח. מנגד, פקיד השומה יכול לדחות את הדו"ח, אם יש לו השגות על חלקים ממנו. בדרך כלל, אם אין בעיות של ממש עם החשבוניות או הקבלות שהעסק מוציא ללקוחות, המחלוקת העיקרית בין הצדדים מתגלעת כאשר פקיד השומה לא מכיר בהוצאות מסוימות של העסק, מה שבהכרח מגדיל את הרווחים שלו על פי הדוחות – ואיתם, כמובן, את תשלומי המס הצפויים.
ערעור בתביעות מס עוסק בחלק ניכר מהמקרים בהוצאות הבלתי מוכרות האלה, אם כי יש מקרים שבהם פקיד השומה דוחה חלקים נרחבים יותר מהדו"ח, שזה אומר שלבעל העסק יש ככל הנראה בעיה גדולה יותר בניהול הספרים שלו.
התדיינות בין הצדדים והגשת ערעור בתביעות מס לבית המשפט המחוזי
כאשר מתעוררים חילוקי דעות בין פקיד השומה לבין בעל העסק, מתנהל בשלב הראשון דיון בין הצדדים באשר לגובה שומת המס. פקיד השומה טוען את טענותיו ובעל העסק מציין את ההשגות שלו. בחלק ניכר מהמקרים המחלוקת נפתרת בשלב הזה, כששני הצדדים מגיעים להסכמה. אבל אם לא נוצרת הסכמה בין הצדדים, קובע פקיד מס הכנסה את השומה לפי מיטב הבנתו. בעל העסק מצידו, מגיש ערעור על שומת המס לבית המשפט המחוזי. בשלב הזה הופך ההליך שהוא מנהלי בעיקרו, להליך משפטי.
כיצד מגישים ערעור בתביעות מס
ערעור בתביעות מס חייב להיות מוגש בכתב, בצורה מסודרת וברורה. בשלב הזה מומלץ מאוד לערב עורך דין מס הכנסה, שיגיש את הערעור בצורה המדויקת ביותר ובהתאם לכללים המקובלים, ותוך הקפדה מלאה על כך שלא יחסרו מסמכים ושכל המסמכים שהוגשו יהיו תקינים. אחרת, עלול ערעור בתביעות מס להידחות דווקא בגלל עניינים פרוצדורליים. בית המשפט ידון בבקשת הערעור, ובתום הדיונים יחליט אם ישנה הצדקה להותיר את שומת המס על כנה, להפחית אותה או, במקרים מסוימים, דווקא להעלות אותה.
מסגרת הנתונים לדיון על ערעור בתביעות מס
זה המקום להדגיש, בהקשר להגשת הערעור בתביעת מס, שבית המשפט ידון בערעור במסגרת הנתונים שכבר נדונו בין בעל העסק לבין פקיד השומה. בשלב הזה, בעל העסק לא יכול לצרף מסמכים חדשים מכל סוג שהוא אלא רק לשטוח את הטענות שלו כפי שטען אותן בפני פקיד השומה.
ערעור בתביעות מס הוא על גובה השומה ונסמך על מסמכים קיימים, ואיננו בשום פנים בבחינת פתיחה של הליך משפטי חדש. אם גם השופט בבית המשפט המחוזי פסק פסיקה שבעל העסק חולק עליה, רשאי בעל העסק לעבור לשלב המשפטי הבא – דיון בבית המשפט העליון. בשלב הזה, כאמור, בעל העסק צריך להיות מיוצג על ידי עורך דין מקצועי המכיר את הנושא לעומק.
ערעור בתביעות מס לבית המשפט העליון
הדיון על ערעור בתביעות מס לבית המשפט העליון, נדון על ידי בית המשפט בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. גם כאן, הבסיס לדיון הוא כלל המסמכים שעמדו לנגד עיניו של פקיד השומה בעת קביעת שומת המס הראשונה. גם כאן, אין באפשרות הצדדים להביא הוכחות חדשות או מסמכים חדשים שלא הוצגו בתחילת הדרך. אולם להבדיל מערכאות קודמות, הפסיקה של בית המשפט העליון בדיון על ערעור בתביעות מס היא סופית ומחייבת.
מה בין תביעות מס הכנסה, מע"מ ומיסים נוספים
ככלל, ההליך המנהלי בתחילת הדרך וההליך המשפטי בהמשך, לאחר הגשת ערעור בתביעות מס על ידי הנישום, דומה למדי בכל מה שקשור בתשלומי מס הכנסה, מס ערך מוסף ומיסוי מקרקעין. בכל המקרים, המחלוקת מגיעה לבית המשפט רק לאחר שנעשו ניסיונות לפתור אותה ולסיים אותה בפשרה. בכל המקרים, השופט או השופטים האומרים את דברם בנושא, עושים זאת על סמך אותם המסמכים ששימשו את פקיד השומה בתחילת הדרך. בכל המקרים המתוארים לעיל, הגשת ערעור בתביעות מס חייבת להתבצע באמצעות עורך דין מקצועי ומהימן המכיר את הנושא על בוריו.
בכל המקרים, פסק הדין של בית המשפט איננו ידוע מראש. המשמעות היא שדווקא בעל העסק שהתעקש להעביר את שומת המס לפסים משפטיים עלול לצאת בסיכומו של עניין בהפסד, כאשר שומת המס הסופית תהיה גבוהה מזאת שניתנה לו מלכתחילה.
איך לבחור עורך דין עבור ערעור בתביעות מס
על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה של הפנייה לבית המשפט בנושא ערעור בתביעות מס, חשוב בראש ובראשונה לבחור עורך דין מנוסה ומהימן המכיר היטב את הנושא ומעורה בו. עורך הדין יכול לשטוח את הטענות בצורה מסודרת שתבהיר לשופטים את מהות הוויכוח ואת מהות הטענה של הנישום. אם יש לכם צורך לערער על שומת המס שנקבעה לכם על ידי פקיד השומה הממונה על התיק שלכם במס הכנסה, מומלץ להקדים תרופה למכה ולפנות להתייעצות משפטית ראשונית ללא התחייבות, על מנת להבין האם קיים בסיס מוצק להגשת ערעור על תביעת המס שלכם ומהם אפיקי הפעולה המומלצים עבורכם, שיסייעו למקסום סיכויי ההצלחה שלכם בהליך המשפטי שיתנהל מול בית המשפט בעניינכם.