fbpx

התנאים לגילוי מרצון 

אחד המאפיינים של מדינה כל מתוקנת, הוא שכל אחד מהאזרחים והתושבים המתגוררים, חיים ומתפרנסים בה, משלם את המיסים המוטלים עליו על פי חוק ובזמן.

זאת, כמובן, תוך התאמה של גובה המס להכנסות בפועל ותוך שקיפות מוחלטת בכל מה שקשור בפעילות הפיננסית והכספית שלו. עם זאת, גם במדינה מתוקנת יש אנשים המעלימים הון הנמצא ברשותם ומעלימים הכנסות הנוצרות באמצעות ההון הזה ובכלל.

ההון שנוצר כתוצאה מפעילות פיננסית בלתי חוקית, נקרא "הון שחור". עם כל הצער שבדבר, יש לדעת שגם במדינת ישראל קיים הון שחור והרבה ממנו. על פי ההערכות של מומחים שונים, היקף ההון השחור במדינת ישראל מגיע לכמה עשרות מיליארדי שקלים. אם למדוד את היקף ההון השחור באחוזים – כעשרים אחוזים מהיקף הפעילות המסחרית בישראל מתבצע באמצעות הון שחור.

מהו בדיוק הון שחור ואיך הוא נוצר? מה זה גילוי מרצון ובאילו תנאים ניתן לבצע זאת? מה התפקיד של עורך דין המייצג לקוחות הנחשדים בביצוע עבירות הקשורות בהון שחור? בשורות הבאות נרחיב את היריעה בנושא שההשפעה שלו על הכלכלה הישראלית היא משמעותית, ושרשויות החוק והמס עושות ככל שביכולתן על מנת להתמודד עמו.

 

 

הון שחור – מה זה בעצם

כמעט כל אחד מכיר את המושג "הון שחור" או "כסף שחור". עם זאת, רבים אינם מבינים את המשמעות הממשית של המונח הזה. כסף שחור, או הון שחור, הוא הון שהושג בדרכים שאינן כשרות, או הון שלא שולמו תמורתו סכומי המס שהיו צריכים להיות משולמים אילו הצהיר הבעלים של ההון הזה, על הקיום שלו ועל האופן שבו הוא הושג. למרות שרבים חושבים שהון שחור הושג רק בדרכים פליליות, הדברים אינם כך כלל ועיקר. נכון, הון שחור יכול להיות כזה שהושג תוך הימנעות מתשלומי מס – עסקאות שלא הוצהרו, פעילות שבוצעה בחו"ל או עבודה מחוץ לגבולות ישראל אשר התשלום עבורה לא חויב במס.

עם זאת, הון שחור יכול להיות גם ירושה שמעולם לא הוצהר עליה, תכשיטים שהגיעו לרשותו של אדם מבלי ששולם מס עליהם כחוק מתוקף ערכם הכספי הגבוה, או סכומי כסף גבוהים שנמסרו לאדם כמתנה, והם מחויבים במס על פי חוק. אולם ההון השחור המסוכן ביותר, הוא בהחלט הון שחור שהושג בפעילות פלילית – סחר בסמים, סחר בבני אדם, מעשי שוד וגניבה ועוד. התנאים לגילוי מרצון אינם כוללים הון שחור שהושג באמצעות הפעילויות הללו, ועל כך נרחיב בהמשך.

 

איך נוצר הון שחור

הון שחור נוצר כאשר אדם מוכר סחורה או שירות ואיננו מוציא חשבונית תמורת המכירה או השירות שהעניק. מנגד, מקבל הסחורה או השירות מקבל אותם במחיר נמוך יותר, המגלם הנחה מסוימת תמורת הוויתור שלו על חשבונית המס. שרברב או חשמלאי שביצע עבודה ללא חשבונית, התמורה שקיבל היא למעשה הון שחור. גם המוכר בשוק שמעולם לא הוציא חשבונית או שלא רשם את המכירות שלו בקופה רושמת ובכלל, מייצר למעשה הון שחור. כלומר, אם לסכם בקצרה – כל פעילות עסקית או מסחרית שהתמורה ששולמה עבורה לא נרשמת בספרי החשבונות של העסק שקיבל את התשלום, מייצרת הון שחור.

ההגדרה העושה שימוש במילה "שחור" מרמזת על כך שמדובר בעצם בהון שהוא רע – ואכן, הון שחור הוא באמת רע לכלכלה, אבל במידה רבה גם למי שמחזיק בו. התנאים לגילוי מרצון של הון שחור מאפשרים לכל מי שיש ברשותו הון כזה להצהיר עליו ולשלם את המיסים בגינו מבלי שיפתחו כנגדו הליכים פליליים.

התנאים לגילוי מרצון 
התנאים לגילוי מרצון

 

החסרונות של הון שחור ואיך התנאים לגילוי מרצון מסייעים לפתרון הבעיה

החיסרון העיקרי של הון שחור, טמון בעובדה שלא ניתן לבצע באמצעותו פעילות עסקית משמעותית באופן גלוי. כמו כן, אי אפשר לרכוש באמצעותו נכסי נדל"ן או נכסים אחרים, מבלי שהדבר יבלוט לעין. הדבר היה נכון תמיד, אבל נכון שבעתיים לאחר שמדינת ישראל הגבילה את האפשרות להשתמש במזומנים מצד אחד וחייבה כל מי שרוכש נכס נדל"ן להצהיר על מקורו של ההון שאפשר לרכוש את הנכס הזה. בלי הצהרה כזאת, אי אפשר לרשום את הנכס על שם הרוכש.

אף שאפשר עדיין להתנהל בחיי היום יום באמצעות הון שחור, ככל שהשימוש במזומן מצטמצם, מצטמצם גם מרחב הפעולה של בעלי ההון השחור והיצרנים שלו. בשנים האחרונות מאפשרת מדינת ישראל למחזיקי הון שחור לבצע גילוי מרצון בדבר ההון השחור שלהם. עם זאת, התנאים לגילוי מרצון מאפשרים רק לחלק מאלה המחזיקים הון מהסוג האמור להצהיר עליו. בהמשך המאמר נרחיב את היריעה על התנאים הללו. עורך דין גילוי מרצון המתמחה בתחום, יכול לסייע לבעל ההון השחור לעבור את התהליך בהצלחה ולהפסיק להיות מוטרד בקשר להון השחור שלו.

 

 

התנאים לגילוי מרצון של הון שחור

כאמור, מדינת ישראל מאפשרת למי שיש ברשותם סכומי כסף שלא שולמו תמורתם המיסים הנדרשים להצהיר על ההון שברשותם, לשלם את המס כפי שייקבע על ידי פקיד השומה ולהוציא לאור את הכספים שצברו. עם זאת, עם כל הרצון הטוב, לא בכל מקרה תסכים מדינת ישראל להלבין את ההון השחור והיא מעמידה שורה של תנאים לגילוי מרצון. להלן חלק מהתנאים הללו:

 

אזרחות ישראלית

מגיש הבקשה חייב להיות אזרח ישראלי.

 

בקשה ראשונה

ניתן לעשות גילוי מרצון רק פעם אחת. בפעם הבאה, תנקוט מדינת ישראל באמצעים על פי חוק.

 

כנות מוחלטת

מגיש הבקשה חייב להיות כן. אם יתעורר חשד שהגשת הבקשה מונעת אינטרסים, התהליך ייעצר ועלולה להיות מוגשת תביעה כנגד בעל ההון.

 

חוקיות ההכנסה

כבר הוזכרה לעיל העובדה שהון שחור שמקורו בפעילות אסורה לא ניתן להלבין אותו. עם הפעילויות האסורות ניתן למנות בין השאר סחר בסמים, סחר בבני אדם, זנות, סחר לא חוקי בבעלי חיים וסחר בנשק.

 

העדר חקירת מס

התנאים לגילוי מרצון מצהירים במפורש שמי שכבר מתנהלת כנגדו חקירת מס, לא יוכל להצהיר על הון שחור המצוי ברשותו וכל הצהרה שלו עלולה לשמש כנגדו בהמשך התהליך.

 

העדר רישום פלילי קודם עבירות מיסוי

מי שעבר עבירות מס הכנסה ומע"מ, מיסים על מקרקעין ועבירות נוספות שהוגדרו, לא יוכל לבצע גילוי מרצון.

 

 

חריגים לעניין גילוי מרצון

למרות האמור לעיל, חשוב לדעת מראש כי החסינות אינה מוחלטת ויש מקרים שבהם יחליטו הרשויות להגיש תביעה כנגד בעל ההון השחור, למרות שמלכתחילה התכוון לבצע גילוי מרצון.
עורך דין מנוסה המתמחה בתחום, יכול לבדוק את המקרה ולחוות את דעתו לפני ביצוע הגילוי בפועל. התנאים לגילוי מרצון אמנם ידועים, אבל לעיתים יש מקום לפרשנות לכאן ולכאן, ובמקרים גבוליים נדרשת חוות דעתו של עורך דין מיומן הבקיא בתחום עבירות המס.

 

 

התנאים לגילוי מרצון – על חשיבות הפניה לייעוץ משפטי מול עורך דין הלבנת כספים

אם יש ברשותכם הון שחור שיש לכם רצון להצהיר עליו תוך עמידה בכל התנאים לגילוי מרצון, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקדים על מנת להימנע מטעויות שעלולות לסכן אתכם בפן הכלכלי והמשפטי. פנו כבר היום לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות ותגלו כיצד ניתן להפוך את ההון השחור אשר נמצא ברשותכם לחוקי וכשר.

 

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
מהו מיסוי הייטק

על מנת להבין מהו מיסוי הייטק, יש להבין מהו מיסוי חברות – אותו מס יחסי שחברות ותאגידים נדרשים לשלם על פי החוק. מס החברות כולל

קרא עוד »
תקנות מס הכנסה

תקנות מס הכנסה הינן הוראות מחייבות החלות על אזרחי מדינת ישראל, שלא בהכרח נחקקו על ידי הרשות המחוקקת עצמה אלא תוקנו על ידי גורמים מקצועיים

קרא עוד »
תקנות מס ערך מוסף

באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת, נכנס לתוקפו חוק חדש במדינת ישראל. החוק האמור הוא חוק מס ערך מוסף, אשר מוכר יותר דווקא בכינוי הרווח

קרא עוד »