תקנות מס ערך מוסף

באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת, נכנס לתוקפו חוק חדש במדינת ישראל. החוק האמור הוא חוק מס ערך מוסף, אשר מוכר יותר דווקא בכינוי הרווח שלו – מע"מ. החוק הזה נחקק לאחר דיונים רבים ולאחר שהמשמעות שלו נבחנה לאור היישום שלו במדינות שונות בעולם. אף שרבים ראו בחוק הזה חלופה ראויה לתשלום מס הכנסה, הפך המע"מ עם החלתו למס נוסף שהוחל על אזרחי ישראל.

עם זאת, המס הזה הוא מס עקיף וגובה המס שמשלם כל אזרח נמצא ביחס ישיר לצריכה שלו ולהוצאות שלו בגין רכישת מוצרים או שירותים החייבים במע"מ. יחד עם זאת, במהלך השנים התעוררו בעיות שונות וסוגיות שונות אשר דרשו פתרון הולם. הפתרון הזה נמצא בדמותן של תקנות מס ערך מוסף, אשר בניגוד לחקיקה הקבועה, הן עשויות להשתנות מעת לעת. מהו בדיוק מס ערך מוסף? מה ההבדל בין חוק מס ערך מוסף, להתקנת תקנות מס ערך מוסף? באילו נושאים עוסקות התקנות הללו ומה המשמעות שלהן? בשורות הבאות נשיב בהרחבה לשאלות הללו.

 

 

מס ערך מוסף – מה זה בעצם ומה החשיבות שלו

מס ערך מוסף, כשמו כן הוא, הינו מס המוטל על עליית הערך של מוצר או שירות בדרכו לצרכן הסופי שלו. ההיגיון העומד מאחורי המס הזה, גורס שככל שהערך של המוצר יהיה גבוה יותר, כך הערך של המס יהיה גבוה יותר בהתאם. זאת, למרות שלכאורה מדובר במס המהווה אחוז קבוע מערכו הסופי של המוצר. נכון להיום, גובה המע"מ הינו 17 אחוזים מן הערך של כל מוצר או שירות שעליהם מוטל המס הזה.

החשיבות הכל כך גדולה של מס ערך מוסף, נובעת מהעובדה שמדובר בכסף מזומן הנכנס לקופת המדינה, כשגובה הסכום הסופי שנגבה מדי חודש מיצרנים, סוחרים ועוסקים אחרים, משתנה בהתאם להיקף המסחר והפעילות העסקית באותו החודש. ככל שהיקף המסחר, ובכלל זה היקף היבוא לישראל הוא גדול יותר, כך הסכום המגיע בסיכומו של עניין לקופת המדינה הוא גבוה יותר. גובה הסכום הסופי שנגבה מבטא, במידה רבה, את השינויים במצב הכלכלי ועשוי להוות אינדיקציה טובה למצב הרוח הלאומי.

 

 

מה ההבדל בין תקנות מס ערך מוסף לחוק מע"מ

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מתאריך 9 לחודש נובמבר 2003 (הנחיה מס' 2.3100),
עוסקת באופן כללי בנושא חקיקת משנה – שזה בעצם השם הגנרי של חקיקת תקנות כהשלמה לחוקים. בסעיף העוסק בהגדרת תקנות, הוא מזכיר את ההגדרה הגורסת שתקנה הינה הוראה שניתנה מכוח חוק והיא בת פועל תחיקתי, וניתנה על ידי הרשות המוסמכת לכך בישראל.
לפי ההיגיון הזה, התקנות חייבות להתפרסם ברשומות כאשר הפרסום מעניק להן את התוקף החוקי.

 

מבחינת הערך שלהן תקנות מס ערך מוסף, כמו תקנות בתחומים רבים נוספים, הן שוות ערך לחלוטין לפעולת חקיקה שביצעה הרשות המחוקקת במדינת ישראל. ההבדל היחיד בין תקנות לחוקים, הוא שאת התקנות הללו ניתן לשנות באמצעות חקיקה או באמצעות התקנה של תקנות אחרות, בהתאם לצורך.

 

בכל מה שקשור למע"מ – התקנות באות להשלים את החקיקה ועוסקות בתחומים שהחקיקה לא נגעה בהם. העדר ההתייחסות של חקיקה הן בהקשר למע"מ והן בהקשר לנושאים אחרים, יכול להיות תוצאה של מורכבות הנושא, או תוצאה של התפתחויות חדשות החלות מעת לעת, ו / או תוספות הנובעות משינויים טכנולוגיים ואחרים, שלא יכלו לבוא לידי ביטוי בעת שנחקק החוק הרלוונטי. אפשר לומר שהתקנות הן תוספת של פרשנות לחוק, כאשר הפרשנות עצמה מקבלת אופי ומעמד של חקיקה, והיא מחייבת בדיוק כפי שהחוק עצמו הוא מחייב.

 

 

באילו נושאים עוסקות תקנות מס ערך מוסף

חוק מע"מ מגדיר בצורה מדויקת את גובה המס, פטורים ממס ושיעורי מע"מ מיוחדים. בנוסף עוסק החוק בהיבטים השונים של מע"מ, מי חייב בו ואיך מתבצעת פעולת הגבייה של מס הערך המוסף. עם זאת, חוק המע"מ אינו מכסה את כלל ההיבטים של המע"מ ונעדרת ממנו התייחסות לתחומים מסוימים, כגון הקביעה באשר לדינם של תקבולים שהתקבלו כתרומות או מענקים שונים שניתנו על ידי המדינה למטרות שונות.

בנוסף לסעיפים הללו יש עוד מספר גדול של מצבים אשר החוק כפי שפורסם בשנת 1975 לא התייחס אליהם. תקנות מס ערך מוסף באות להשלים את החקיקה, להרחיב ולהבהיר את ההגדרות הקיימות. עם זאת, אילו התוספת היתה מתבצעת בצורה של חקיקה, היא היתה לוקחת זמן רב מצד אחד ומחייבת לחזור על כל שלבי החקיקה המסועפים מצד שני. הפתרון המאפשר להימנע מכל הבעיות הללו הינו התקנת תקנות, כפי שכבר הוסבר לעיל. רק אם מדובר בשינוי עקרוני של חוק המע"מ, יהיה צורך בפעולת חקיקה חדשה.

 

 

סוגים שונים של תקנות

בכל תחום שמתבצעת בו התקנה של תקנות חדשות, יש למעשה שלושה סוגים של תקנות:
הסוג הראשון הינו תקנות בהתאם לחוק, שהן למעשה תקנות ביצוע או הוראות ביצוע המשלימות את החקיקה בנושא ומתוות את הדרכים להוציא את החקיקה מהכוח אל הפועל.  תקנות כאלה עשויות לכלול גם סעיפים שלא הוזכרו במפורש בחוק, אבל הם בהחלט תואמים את רוח החוק. הסוג השני של תקנות הוא קצת יותר מאתגר.

מדובר בתקנות מחוץ לחוק, שהן למעשה תקנות העוסקות באופן כללי בתחום החקיקה, אבל בנושא שלא נכלל מלכתחילה בחקיקה המקורית. תקנות מהסוג הזה מותקנות ונכנסות לתוקף, כל זמן שהן אינן סותרות את הנאמר בחוק, הגם שנושא התקנה לא הוזכר בו מלכתחילה. הסוג השלישי של תקנות הן תקנות בניגוד לחוק, שבהן מוסמך מתקין התקנות לקבוע הוראות המנוגדות להוראות החוק.

בכל הקשור למע"מ אין  תקנות מהסוג הזה. עם זאת, עצם קיומם של סוג תקנות כאמור לעיל, מעיד על הסמכויות הנרחבות שהעניק המחוקק לגורמים המקצועיים ולרשות המבצעת, בדרך להפיכת חוק שבמידה רבה הוא כללי, לאסופה של הנחיות ברורות ומפורטות שהופכות אותו לבר ביצוע ובר אכיפה.

 

 

איך מתקנים תקנות מס ערך מוסף ובכלל

התקנת תקנות אמורה, כאמור לעיל, להשלים את פעולת החקיקה ולהפיח רוח חיים בחוק, שבהעדר תקנות מתאימות אשר יסייעו ליישום נכון שלו, עלול להפוך בתוך זמן קצר ללא רלוונטי.
סעיף 37 לחוק יסוד הממשלה, קובע כי מי שמוסמך להתקין תקנות שונות ברוח החוק, הינו השר הממונה על המשרד אשר החוק עוסק בו. יש לא מעט מקרים, שבהם הסמכות להתקין תקנה ניתנת לגורם בדרג נמוך יותר מזה של שר. תקנות מס ערך מוסף נופלות בדיוק בקטגוריה הזאת.

למעשה, מי שמוסמך להתקין תקנות בנושא מס ערך מוסף הינו מנהל המכס ומע"מ. כשמדובר במס הכנסה, מוסמך נציב מס הכנסה להתקין תקנות חדשות בסעיפים שונים. הממונה על הנושא יוזם את התקנה, והיא מקבלת את אישור השר ואישור ראש הממשלה, ונרשמת ברשומות. מאותו הרגע הופכת התקנה למחייבת ופעולה בניגוד אליה כמוה כעבירה על החוק.

 

 

תקנות מס ערך מוסף – אי ידיעה אינה פוטרת מעונש

היות ותקנות מס ערך מוסף עשויות להופיע ולהשתנות מעת לעת, קורים מצבים רבים בהם בעלי עסקים במדינת ישראל אינם מודעים בהכרח לכך שהם פועלים בניגוד לחוק. לכן במידה ונקלעתם לתסבוכת מול מע"מ, חשוב לעצור לרגע ולבדוק מול עורך דין מוסמך היכן אתם עומדים ביחס לתקנות מס ערך מוסף העדכניות, ומה ניתן לעשות על מנת למזער את הנזק.

אם יש לכם צורך בשירותיו של עורך דין מיסים המתמחה בנושא תקנות מס ערך מוסף, פנו לייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות, על מנת להבין מהן האפשרויות העומדות לרשותכם בהתמודדות עם גורמי המע"מ בדרך למציאת פתרון הולם.

 

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
עבירות מכס

לא פעם אנו שומעים דיווחים בתקשורת מכל רחבי העולם על אנשים אשר ניסו להכניס למדינות שונות מוצרים מסוגים שונים. לכל מדינה יש את המדיניות שלה

קרא עוד »
עבירות מע"מ מהותיות

חוק המע"מ אשר נחקק באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת, הוא אחד החוקים המשמעותיים ביותר שנחקקו במדינת ישראל בתחום המיסוי. אחד הדברים שהופכים את המע"מ

קרא עוד »
ערעור בתביעות מס

כל בעל עסק במדינת ישראל משלם סכומים גבוהים יחסית למס הכנסה על הרווחים שלו הנובעים מהפעילות העסקית השוטפת שלו במהלך שנת המס שלגביה הוגש הדו"ח.

קרא עוד »
החוק בנושא מיסוי בינלאומי

כידוע, במרבית מדינות העולם נדרשים האזרחים לשלם מיסים שונים, המתקיימים גם עבור אנשים פרטיים, באותה מידה שהם מתקיימים עבור גורמים מסחריים. חברות שיש להן סניפים

קרא עוד »