השאלה "מה ההבדל בין הלבנת הון להעלמת מס?" מעסיקה אנשים רבים בארץ גם בשנת 2023. אולם מעטים מודעים לכך שתיקון חוק שנערך בשנת 2016 עיצב מחדש את הנוף המשפטי בישראל, והעביר את העבירות של העלמת מס תחת המטריה של הלבנת הון. שינוי משמעותי זה מדגיש את חומרת העלמת המס בעיני המחוקק ומטרתו להילחם בפעילויות פיננסיות בלתי חוקיות. כתוצאה מכך, אנשים המעורבים בהעלמת מס עלולים לעמוד בפני השלכות משפטיות מרחיקות לכת, כפי שנסביר במדריך להלן.
מה ההבדל בין הלבנת הון להעלמת מס מבחינה מיסויית ומשפטית?
הלבנת הון, כהגדרתה בחוק העונשין הישראלי, מתייחסת לתהליך של הסתרת מקורם הבלתי חוקי של כספים או נכסים, מה שהופך אותם לגיטימיים למראית עין. עבירה זו כרוכה בשלושה מרכיבים מהותיים: הימצאות רווחים שהופקו מפעילות פלילית, כוונה להסתיר את המקורות הבלתי חוקיים של אותן הכנסות, ועיסוק בפעילות להשגת הסתרה זו.
החוק הישראלי מכיר בכמה עבירות ראשוניות שעלולות להוביל לאישומים של הלבנת הון, לרבות סחר בסמים, פשע מאורגן, שחיתות, הונאה ומימון טרור. הלבנת הון יכולה להתרחש באמצעות טכניקות שונות, שבהן כספים מועברים דרך מספר עסקאות ותחומי שיפוט, ועוברים אינטגרציה מחודשת לתוך השוק, שבה הכספים המולבנים מוכנסים מחדש לכלכלה הלגיטימית.
העלמת מס, לעומת זאת, מתייחסת להתחמקות מכוונת ובלתי חוקית מתשלומי מסים המגיעים לרשויות המס בישראל. זה כרוך בהצגה של מצג שווא או הסתרת מידע בכוונה כדי להפחית את חבויות המס או להימנע מתשלום מסים כליל. העלמת מס נחשבת לעבירה חמורה, שכן היא מערערת את שלמות מערכת המס ופוגעת ביכולתה של הממשלה לממן שירותים ותשתיות ציבוריות.
על פי החוק הישראלי, העלמת מס כוללת פעולות כגון דיווח נמוך על הכנסה, ניפוח ניכויים, והפעלת תוכניות הונאה להעלמת מס. חשוב לציין כי טעויות לא מכוונות בהגשת דוחות מס אינן מהוות העלמת מס, אלא עשויות להיות כפופות לקנסות או סנקציות.
היום שבו הפכה העלמת מס להלבנת הון מבחינת החוק בישראל
העלמת מס בישראל רווחת בעיקר בקרב מגזרים מקצועיים מסוימים באוכלוסיה, ומהווה בעיה משמעותית. מתוך הכרה במשאבי האכיפה המוגבלים העומדים לרשות רשויות המס למאבק בסוגיה זו, הוכנס באוקטובר 2016 תיקון לחוק הלבנת הון כדי לטפל בהעלמת מס כעבירה פלילית חמורה ולא כהימור משתלם.
מהו תיקון מס' 14 לחוק איסור הלבנת הון וכיצד הוא מבטל את ההבדל בין הלבנת הון להעלמת מס במונחי אכיפה?
בעבר, הלבנת הון כעבירה ראשית הייתה שמורה לפשעים חמורים שבוצעו על ידי פושעים מן המניין, כגון סחר בנשק, זיוף, סחר בסמים, הימורים בלתי חוקיים, נזק לרכוש או שוחד. התיקון הנ"ל, המכונה תיקון מס' 14, מגדיר מחדש את העלמת מס כסוג של הלבנת הון וקובע שמעלימי מס יואשמו בעבירה של העלמת מס אך בהתבסס על עבירת המקור של הלבנת הון.
בכך החוק המתוקן מרחיב את היקף הלבנת ההון כעבירה כך שיכלול עשרות אלפי ישראלים העוסקים בהעלמת מס ומדווחים בדיווח נמוך על הכנסתם. עם זאת, שינוי זה יחול רק על סוגים ספציפיים של עבירות מס.
אילו עבירות מס עשויות להיחשב כהלבנת הון על פי תיקון 14?
התיקון החדש מפרט סוגים מסוימים של עבירות מס שיכולות להיחשב כמקרים של הלבנת הון:
- העלמת מס העולה על מיליון ש"ח בשנה או 2.5 מיליון ש"ח בתוך תקופה של ארבע שנים.
- אי דיווח בעלות על מקרקעין בשווי מעל 1.5 מיליון ₪.
- אי דיווח על עסקת רכישה או מכירה של נכס בשווי של יותר מ- 100,000 ₪.
מלבד המקרה הראשון, שבו עשויים שלא להיות מעורבים חלק ניכר מהתושבים בארץ, בהחלט ייתכן שתושבים רבים יהיו מעורבים בעסקאות הקשורות בנכסים יקרים או בבעלותם נדל"ן בשווי צנוע יחסית של 1.5 מיליון ש"ח.
אילו סמכויות מעניק תיקון 14 לרשויות המס לטיפול בחשדות להעלמת מסים?
תיקון זה מעניק לרשויות סמכויות רחבות לחקור חשד למקרים של העלמת מס. אנשים שייתפסו בהעלמת מס על פי חוק זה עלולים לעמוד בפני הליכים פליליים מורכבים, לרבות החרמת נכסים, הקפאת חשבונות בנק ונכסים אחרים, עוד בטרם יגיע התיק לבית המשפט.
מה ההבדל בין הלבנת הון להעלמת מס – סיכום
לאור תיקון החוק לאיסור הלבנת הון, המשווה כעת העלמת מס להלבנת הון, חשוב שאנשים יבינו את חומרת העבירה הזו. אם אתם מתמודדים עם בעיות משפטיות הקשורות למס או זקוקים להכוונה כדי לנווט בעניינים מורכבים אלו, מומלץ מאוד לפנות לסיוע מקצועי מעורך דין מס מוסמך כדי להבטיח את התמיכה המשפטית הדרושה לכם בטיפול בכל החששות שלכם הקשורים לענייני מסים והבטחת זכויותיכם הכלכליות והאזרחיות כאחד.
למידע נוסף על ההבדל בין הלבנת הון להעלמת מס – פנו כעת למשרד עורך דין דני אורדן, באמצעות טופס יצירת הקשר באתר או טלפונית: 077-230-6198.