עסקאות בעלי עניין הן עסקאות של חברה עם בעלי עניין בה, כגון בעלי שליטה, נושאי משרה וקרוביהם. עסקאות אלה טומנות בחובן פוטנציאל לניגוד עניינים בין החברה לבין בעלי העניין בה, ולכן הן כפופות בחוק החברות לפיקוח ולאישורים מיוחדים, בהתאם לזהות בעלי העניין ולמהות העסקה.
על עסקאות בעלי עניין בחברות בישראל וניגודי העניינים המובנים הגלומים בהן
חברות לעיתים קרובות מבקשות להתקשר בעסקאות עם בעלי עניין. עסקה בין תאגיד לבין בעלי מניות מהותיים בו, העסקת בעל שליטה בתאגיד או קרוב שלו בשורות הארגון, וכן קביעת תנאי הכהונה וההעסקה של דירקטורים, מנכ"ל וסגניו – כל אלה הן דוגמאות לעסקאות עם בעלי עניין.
לכאורה, התאגיד ומקבלי ההחלטות בו מצופים לפעול במסגרת העסקאות הללו לטובת התאגיד ומשיקולים עסקיים וענייניים, כמו בכל עסקה אחרת. אולם המציאות מוכיחה שלא תמיד כך הם פני הדברים. לעיתים, בעלי העניין מנסים לנצל את השפעתם על קבלת ההחלטות בחברה כדי לקדם את טובתם האישית על חשבון החברה. מתח זה שבין החברה לבין הפועלים מטעמה מכונה בספרות "בעיית הנציג".
בהקשר של עסקאות בעלי עניין, בעיית הנציג עלולה לבוא לידי ביטוי במספר זירות – במתח שבין הנהלת החברה לבין בעלי מניותיה, בין החברה ובעלי המניות שלה לבין נושיה, ובין בעלי השליטה בחברה לבין יתר בעלי המניות.
יש לציין שהשוק הישראלי מאופיין בריכוזיות גבוהה בקרב בעלי מניות ולכן מחלוקות סביב בעיית הנציג מתעוררות לעיתים קרובות בין בעלי השליטה בחברה לבין בעלי מניות מיעוט. לא אחת נשמעות בארץ טענות נגד בעל שליטה זה או אחר המתייחס לחברה כרכושו הפרטי ומנצל את שליטתו בפעילותה כדי לקדם את טובתו האישית על חשבון בעלי המניות האחרים.
כיצד חוק החברות חותר למניעת ניגוד עניינים בעסקאות בין בעלי עניין בתאגידים?
החלק החמישי בפרק השישי של חוק החברות משנת 1999 נועד להתמודד עם הקשיים המתעוררים באישור עסקאות בעלי עניין. החוק מסווג עסקאות אלה לארבע קטגוריות וקובע את התנאים שעל חברה לעמוד בהם כדי לאשר עסקה מכל סוג. חשוב לציין כי הוראות החוק חלות רק על "עסקאות". מינוי דירקטורים בחברה או החלטה על חלוקת דיבידנד למשל, אינם בגדר עסקה לעניין זה.
על פי חוק החברות, עסקה של חברה עם נושא משרה בה או שלנושא משרה יש עניין אישי בה, טעונה את אישור דירקטוריון החברה. "נושא משרה" כולל דירקטור, מנכ"ל, סמנכ"ל וכל מנהל כפוף למנכ"ל. "עניין אישי" משמעו כל זיקה נוספת של בעל העניין לעסקה מעבר לתפקידו. רק זיקה מהותית תיחשב כעניין אישי.
אם מדובר בעסקה חריגה, נדרש אישור נוסף – בחברה ציבורית מטעם ועדת הביקורת ובחברה פרטית מטעם האסיפה הכללית, אם בעל העניין הוא דירקטור.
התנאים המנויים בחוק החברות לאישור עסקאות בין בעלי עניין בתאגיד – לפי סוג העסקה
כאשר מדובר על עסקאות בין בעלי עניין בתאגיד, ישנן 4 סוגים של עסקאות שלפי חוק קיימים תנאים מיוחדים לאישורן:
- עסקה של חברה עם נושא משרה בה או שלנושא משרה יש עניין אישי בה:
על פי חוק החברות, עסקה של חברה עם נושא משרה בה או שלנושא משרה יש עניין אישי בה, טעונה אישור דירקטוריון החברה. "נושא משרה" כולל דירקטור, מנכ"ל, סמנכ"ל ומנהלים הכפופים למנכ"ל. "עניין אישי" הוא זיקה מהותית נוספת לעסקה מעבר לתפקיד. אם מדובר בעסקה חריגה, נדרש גם אישור ועדת הביקורת בחברה ציבורית או האסיפה הכללית אם מדובר בדירקטור בחברה פרטית. - עסקה לקביעת תנאי ההעסקה של נושא משרה:
קביעת תנאי ההעסקה של נושא משרה בחברה, כגון שכרו והטבות נלוות כמו ביטוח, פטור מאחריות או התחייבות לשיפוי, טעונה אישור הדירקטוריון וועדת הביקורת של החברה. בחברה פרטית שאין בה ועדת ביקורת, מספיק אישור הדירקטוריון. - עסקה לקביעת תנאי כהונתו של דירקטור בחברה:
קביעת תנאי כהונתו של דירקטור בחברה, כגון שכרו והטבות נוספות כמו ביטוח, פטור מאחריות או התחייבות לשיפוי, טעונה בחברה פרטית אישור הדירקטוריון והאסיפה הכללית. בחברה ציבורית נדרש גם אישור ועדת הביקורת. - עסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל שליטה או קרובו:
עסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל שליטה או קרובו, או שיש להם עניין אישי בה, או העסקתם בחברה, טעונה אישור מטעם הדירקטוריון, מוועדת הביקורת ומהאסיפה הכללית.
"בעל שליטה" הוא מי שיכול לכוון את פעילות החברה, בדרך כלל בעל 25% או יותר מהמניות כאשר אין בעל מניות אחר עם 50% או יותר. עסקה מעל 3 שנים דורשת אישור מחדש כל 3 שנים. ההחלטה באסיפה מתקבלת ברוב של בעלי מניות ללא עניין אישי.
בכל סוגי העסקאות הללו, עסקה שלא אושרה כנדרש בחוק – בטלה. בנוסף, העסקה לא תהיה בתוקף גם כלפי צד שלישי שידע או שהיה עליו לדעת על ניגוד העניינים והיעדר האישורים הנדרשים.
בהקשר הנ"ל, מן הראוי לציין כי הוראות החוק בנוגע לעסקאות בעלי עניין, חלות רק על "עסקאות". פעולות כגון מינוי דירקטורים בחברה, קביעת שכרם או תנאי כהונתם, או החלטה על חלוקת הדיבידנדים, אינן בגדר "עסקה" לעניין זה.
אילו איסורים חלים לפי חוק החברות על דירקטורים לגבי עסקאות בעלי עניין?
בכל סוגי העסקאות, דירקטורים בעלי עניין אישי אסורים להיות נוכחים או להצביע בישיבות הדירקטוריון או ועדת הביקורת, אלא באישור היו"ר ולשם הצגת העסקה בלבד. אם רוב הדירקטורים בעלי עניין אישי, דירקטור אחד רשאי להשתתף ולהצביע בדיונים, אך יש להביא את העסקה גם לאישור האסיפה הכללית.
נושא משרה חייב לגלות לחברה על עניין אישי בעסקה. אי גילוי חושף אותו לתביעה על הפרת חובת אמונים או הגינות.
מה חשיבותו של הליווי המשפטי בחתימת עסקאות בין בעלי עניין בחברה בישראל?
לליווי המשפטי המקצועי חשיבות רבה בחתימת עסקאות בין בעלי עניין בחברה בישראל, מהסיבות הבאות:
- חוק החברות מפרט הוראות מורכבות לגבי אישור עסקאות אלו, בהתאם לסוג העסקה, זהות בעלי העניין ושיעור אחזקותיהם. עורך דין מתמחה יכול להבטיח עמידה בדרישות.
- עסקאות בעלי עניין טומנות בחובן סיכון לניגוד עניינים ולקיפוח בעלי מניות. עורך הדין יבחן שהעסקה הוגנת ומשרתת את טובת החברה.
- אי-עמידה בדרישות האישור והגילוי עלולה לגרום לביטול העסקה או לחייב את בעלי העניין בפיצוי כספי לחברה.
בקצרה וכפי שניתן להסיק מהדברים האמורים לעיל, מעורבות עורך דין חיצוני תורמת להגינות הליך אישור העסקה וממזערת את החשש לניגוד עניינים.
לסיכום
עסקאות בעלי עניין מצריכות תשומת לב מיוחדת במטרה להבטיח עמידה בדרישות החוק והגנה על בעלי העניין בחברה. משרד עו"ד ורו"ח אורדן ושות' מעמיד לרשות לקוחותיו, ידע נרחב בתחומי המשפט והחשבונאות, לצד ניסיון עשיר בליווי עסקאות בעלי עניין, בשקיפות ומקצועיות.
שותפי המשרד ומנהליו, בוגרי האוניברסיטאות המובילות בישראל ובעולם, מקפידים להציג תמונת מצב אמיתית ומהמינה לכל לקוח, תוך שמירה על אתיקה מקצועית בלתי מסויגת. צרו קשר עוד היום עם משרדנו לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי לקראת העסקה בחברתכם והבטיחו את חוקיותה ומהימנותה.