צרו קשר לקבלת ליווי מקצועי

הזכות לביטחון

הזכות לחיים ולביטחון ולשלמות הגוף יוצאת מנקודת הנחה שכל פגיעה בחייו של אדם או בשלמות גופו תיחשב למעשה פסול ובלתי מוסרי, שגם גופי הצדק וגם הציבור רואים בו כפשע מחריד וקיצוני ביותר. זכות זו לא מבוססת רק על הימנעות מפגיעה בחיים ובגוף והיא כוללת בנוסף את הזכות לחיים נטולי פחד ממוות, מפגיעה פיזית ומהשפלה, מכאן שגם איום או הפחדה ואפילו מצבי לחימה או ירי טילים נחשבים לסוג של פגיעה בביטחון ומחובתה של המדינה להגן על חייהם ובטחונם של כל האנשים בה ללא קשר למעמדם האזרחי, מצבם הסוציואקונומי, השכלתם, גילם, מינם, מוצאם, צבע עורם וכו'.

בין העבירות הפליליות הקשורות בזכות לביטחון נמצאים רצח, אלימות, תקיפה, אונס, הריגה וכיוצ"ב, הנוגעים למקרי פשיעה ללא קשר למקום או הזמן שבו התבצעו, לרבות תקריות כוחות הביטחון בגופי הצבא, המשטרה, מכבי האש וכד'. דינם של העבריינים הפוגעים והמפרים את הביטחון ימוצה בבית הדין והענישה על כך יכולה לכלול מספר שנות מאסר בפועל ולטפס אפילו עד 25 שנים ומעלה, תלוי כמובן בחומרת המעשה.

שמירה והגנה על קדושת החיים

אחד הערכים העליונים ביותר במדינת ישראל, המבוסס על ההכרה בזכות היסוד לחיים, הוא קדושת החיים. המדינה לא נוהגת בעונשי מוות גם לא עבור אלו שהורשעו ברצח ודינם יהיה בכל מקרה מאסר עולם ולא מוות, מתוך הבנה כי החלתם תביא לפגיעה בקדושת החיים.

אלא שלא רק הגנה על קדושת חייהם של עבריינים ופושעים יש לשמור. המוקדנית שענתה לשיחתה של ס', בחורה צעירה מהצפון רק הייתה צריכה לשמוע את קולה השברירי והחרד כדי להזמין ניידת. בצעד של ייאוש היא פנתה למשטרה וסיפרה כי הוריה מנסים לאלץ אותה להתאבד ואם לא תעשה זאת בקרוב, הם מתכננים לרצוח אותה. הוריה של ס' שטוענים כי היא פגעה בכבוד המשפחה, ביססו בניגוד לכל חוק סביר את כבוד המשפחה כערך העליון עבורם, במקום שמירה והגנה על קדושת החיים. האישום נגדם כולל כליאת שווא, תקיפה, איומים, הדחה בחקירה ושיבוש הליכי משפט ויכול היה להתחלף בקלות לאישום ברצח, אלמלא התושייה של ס' והמאבק האישי שלה על חייה.

הרג כתוצאה מירי

חוק איסור שימוש בנשק בישראל מתיר אך ורק לבעלי רישיון שהנפיקו תעודה מתאימה או ביצעו קורס מסוים להחזיק ולהשתמש בו. החוק מוציא מהגדרתו את צה"ל כגוף הצבאי בטחוני ולמען הגנה על בטחון אזרחיו הוא רשאי להשתמש בנשק ובירי הנחשב תקין. אמנם הדעות חלוקות כאשר מדובר בירי בשטחי הרצועה או אל עבר מתפרעים על הגדר הנתפסים כלגיטימיים בחלק רחב מן הציבור, אך החוק בכל זאת מחייב בחקירה של כל מקרה ירי שנגרם כתוצאה מכוחות הביטחון ובמקרים מסוימים היורים אף מועמדים לדין.

כאשר מדובר בירי אזרחי, האשמה בפגיעת קדושת החיים היא מוחלטת, גם אם הנסיבות מעט מקלות. כך למשל בפרשת שי דרומי המפורסמת – חקלאי מחוות בודדים בנגב שירה בפורץ שהסיג גבול וחדר אל שטחו. בעקבות הדיון הציבורי הסוער והשאלה המשפטית שבבסיסה לגיטימיות הירי, בוצע שינוי חקיקה שקובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או משק חקלאי מגודר שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור." בהתאם לשינוי החוק ניתן כעת להפעיל כוח בלתי מידתי כלפי פורצים וגנבים אך כל עוד לא קיימת סכנה לפגיעה בחיים, אין לפגוע בחייהם.

אלימות משטרתית כלפי מפגינים

התארגנות קבוצות סביב אג'נדה ועקרונות מסוימים מביאה פעמים רבות להתאגדויות לצורך הפגנה, כאשר לא מעט דובר על יחסם של השוטרים אל המפגינים, גם במקרים שבהם ההפגנה חוקית ומאושרת על ידי כל הגורמים. כאשר היא רואה לנכון, מפעילה המשטרה אלימות או כוחות קשים כנגד מפגינים "מתפרעים" לרבות יריית כדורי גומי. חלק מהעימותים שנגרמים בין שוטרים ומפגינים הינם כה חמורים, עד שלא רחוק היום שבו תתבצע יריית אמת. כדוגמה אחרונה לכך, המחאה האתיופית שנמצאת בשיאה, היא עוד נגזרת בשורה ארוכה של אירועים בהם נורו צעירים בני העדה האתיופית על ידי שוטרים מסיבות שונות. זאת לצד אמירות של אנשים בצמרת המשטרה לרבות המפכ"ל, שמודים כי בעיניהם לגיטימי לירות בבני העדה, מפני שהם נוטים לפשיעה מוגברת. ההפגנות הרבות של העדה נובעות מרצון לשמור על קדושת החיים ולהגן על בני העדה מפני ירי או הפעלת כוח בלתי סבירים נגדם, גם כאשר לא נשקפת לאדם או לשוטר סכנת חיים. 

אלימות כלפי נשים

אחת התופעות המדאיגות והחמורות ביותר שהחוק שם לנגד עיניו הוא נושא האלימות בכלל וכנגד נשים בפרט. התופעה גובה קורבנות רבים מבחינה נפשית ופיזית ובמקרים מסוימים מובילה גם למוות. המדינה מנהלת מלחמה קשה כנגד הסוגיה ומגדירה אותה כעבירה פלילית מהסוג החמור ביותר. ראש הממשלה בנימין נתניהו אף כינה אותה כפעילות טרור לכל דבר ועניין. מבחינת חוקי היסוד, אלימות היא פגיעה מפורשת בזכות האנושית לביטחון והעונש עליה כולל מאסרים כבדים בפועל, לרבות מעצרי בית והוצאת צווי הרחקה, תשלומי קנסות כספיים וביצוע עבודות שירות. למרות זאת, מתקשות המערכות להתמודד עם היקפי התופעה ובייחוד כאשר התיק עדיין לא מנוהל בבית המשפט. מערכת המשפט משקיעה משאבים ומאמצים רבים לטיפול באלימות במשפחה, עורכת השתלמויות ייעודיות לטיפול בעבירות אלימות ומין ומחדדת ככל האפשר את מקצועיות השופטים בתחום זה. על כן נשפטות עבירות אלימות כלפי נשים באופן נוקשה ומחמיר, אם כי חשוב לציין כי ראוי להתחשב בחומרת העבירה ונסיבותיה.

ייצוג מקצועי של עורך דין פלילי מוביל

דוגמאות אלה הן רק קומץ מקשת העבירות החברה שיש בה פגיעה בזכות לביטחון. האישום בתיקים אלה מתבסס על איסוף חומר הראיות המשטרתי ובמקרים רבים יתבקשו העבריינים להגיע לחקירה במשטרה, שאחריה יומלץ האם להגיש כתב אישום. כל כתב אישום מפרט את שורת העבירות שבוצעו לפי חוק העונשין ולפיכך יהיה ניתן לצפות את העונש הכולל לגביהן. על כן שום אדם איננו מסוגל להתגונן או להשיב לאישומים ללא ייצוג מתאים מעורך דין פלילי המכיר היטב את סוגיות הזכות לביטחון והעבירות הפליליות הכרוכות בה. עורך הדין של הנאשם או הנאשמת יבחן היטב את כתב האישום וינסח אסטרטגיה וקו הגנה מתאים, המתבסס על פרטי העבירה ונסיבותיה כפי שנמסרו לו בפגישות מול לקוחותיו. ברוב המקרים, יידרש עורך הדין לייצג וללוות את הנאשם עוד הרבה לפני שמוצה ההליך המשפטי: נוכחות בדיוני הארכת מעצר, בקשות לשחרור ממעצר או מעצר בית, דחיית מועד ריצוי העונש או הקדמתו, בקשה להעתקת מקום משפט וכד'. פליליסט ותיק ומיומן יוכל לסייע לנאשמים גם בחדרי החקירות, להנחות אותם כיצד להשיב לשאלות החוקרים מבלי לבצע הפללה עצמית ולוודא כי הם מקבלים הליך הוגן ותקין, שאיננו פוגע בביטחונם האישי.

עורך דין אורדן הינו מומחה צמרת לדין הפלילי המעניק ייעוץ, ייצוג וליווי לכל אדם המואשם בעבירה פלילית שבבסיסה עקרון הזכות לביטחון. מתוך שנים של ניסיון משפטי ותוצאות מוכחות בשטח, ניתן להיעזר בעורך דין אורדן על מנת שהאינטרסים האישיים לא ייפגעו ושהעונש יופחת ככל הניתן.

צרו קשר ואנו נדאג לכם לפתרון הטוב ביותר!